מנהיג מפלגת הימין הקיצוני ג'ימי אקסון בשטוקהולם, ביום ראשוןAFP

פרשנותגם בשוודיה מפלגת הימין הקיצוני הפכה להיות כוח פוליטי משמעותי

השוויון בין שני הגושים המרכזיים חסר תקדים בפוליטיקה השוודית. על רקע אוזלת ידה של הממשלה בנושאי הגירה ופשיעה, הפכה מפלגת "הדמוקרטים השוודים" לשלישית בגודלה בפרלמנט

הבחירות שנערכו ביום ראשון בשוודיה הניבו תוצאות המסבכות את המדינה בדרמה פוליטית שכמותה לא ידעה מעולם. כעת, כשספירת הקולות כמעט הסתיימה, ברור שאין לאף אחד מהגושים הפוליטיים יתרון מובהק, קואליציה טבעית שתוכל להשיג רוב בפרלמנט או מועמד מוסכם שיקבל על עצמו את הקמת הממשלה הבאה. 

בשוודיה ישנם שני גושים פוליטיים מרכזיים. הראשון הוא הגוש האדום־ירוק, המורכב מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מפלגת השמאל (הקומוניסטית לשעבר) ומפלגת הירוקים. הגוש השני מורכב מ"המפלגה המתונה" השמרנית, המפלגה הליברלית, מפלגת המרכז והנוצרים־דמוקרטים. 

מפלגות מרכז־ימין אלו הקימו בראשית שנות האלפיים ברית פוליטית ששלטה בשוודיה בשנים 2006–2014, אך איבדה את השלטון לפני ארבע שנים לטובת ממשלת מיעוט של הסוציאל־דמוקרטים והירוקים.

העניינים החלו להסתבך ב–2010, אז הצטרף כוח פוליטי שלישי לפרלמנט השוודי — מפלגת ימין קיצונית ופופוליסטית בשם "השוודים הדמוקרטיים". המפלגה, ששורשיה בתנועות ניאו־נאציות, זוכה לתמיכה הולכת וגוברת בשנים האחרונות. כיום היא נחשבת מתונה יותר מבראשית דרכה, אם כי רבים טוענים שהיא עדיין גזענית ואנטישמית וניתן להגדירה כלאומנית, שמרנית, יורוסקפטית, אנטי־פמיניסטית — ובעיקר כמתנגדת למדיניות ההגירה הנדיבה של שוודיה. 

תוצאות הבחירות מציבות את שני הגושים המרכזיים בשוויון כמעט מוחלט, עם קצת יותר מ–40% תמיכה לכל גוש. "השוודים הדמוקרטים" זכו ב–17.6% מהקולות והם המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט החדש, אך התוצאה הסופית טרם פורסמה. טרם נספרו כמה עשרות אלפי קולות בלבד, אך הם עלולים להכריע מי יהיה הגוש הגדול יותר. 

ההישג של "השוודים הדמוקרטים" קטן משמעותית מזה שצפו להם חלק מהתחזיות, שזיכו אותם ביותר מ–20% מהקולות, אך כוחם בפרלמנט התחזק ב–4.7%. הישגם בולט במיוחד במחוז הדרומי סקוֹנֶה, שם השיגו 23.6% תמיכה. מחוז זה כולל את מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה שקלטה אלפי מבקשי מקלט בשנים האחרונות ושהתפרסמה בכך שהיא סובלת מבעיות חברתיות רבות, פשע מאורגן ותקריות אנטישמיות. במקומות מסוימים בדרום המדינה, ובעיקר באזורים הכפריים, השיגו "השוודים הדמוקרטים" למעלה מ–30% תמיכה. בבירה סטוקהולם ובעיר השנייה בגודלה בשוודיה, גוטנברג שבמערב המדינה, הישגה של המפלגה קטן משמעותית והיא זכתה לכ–13% תמיכה בלבד.

תוצאות הבחירות מבטאות גם את החולשה היחסית של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, המפלגה הגדולה ביותר בשוודיה במאה השנים האחרונות. גם במקרים הנדירים בהם איבדה המפלגה את השלטון כתוצאה מקואליציה רחבה נגדה היא היתה המפלגה הגדולה ביותר ובדרך כלל חזרה במהרה לשלטון. גם הפעם הסוציאל־דמוקרטים הם המפלגה הגדולה ביותר עם מעט יותר מ–28% מהקולות, אם כי זו התוצאה הגרועה ביותר בהיסטוריה של המפלגה. 

הבעיה של הסוציאל־דמוקרטים בולטת בצפון המדינה, שם באופן מסורתי המפלגה זוכה באחוזי תמיכה גבוהים. הפעם המפלגה זכתה בתמיכה של בין 30% ל–40%, המהווה ירידה של כ-6%–7% בחלק מהמחוזות הצפוניים. בין השאר נפגע כוחם של הסוציאל־דמוקרטים בקרב חברי האיגודים המקצועיים העוצמתיים של שוודיה, שהיוו תמיד את הגרעין הקשה של תומכי המפלגה. על פי הערכות שונות, גם בבחירות האחרונות הצביעו כ–40% מחברי איגוד עובדי הצווארון הכחול למפלגה הסוציאל־דמוקרטית, אך גם ל"שוודים הדמוקרטים" — מעל 20% על פי הערכות. 

ראש הממשלה סטפן לופבן בשטוקהולם, ביום ראשון TT NEWS AGENCY/רויטרס

מיד עם היוודע התוצאות הראשוניות דרשו מפלגות המרכז־ימין מראש הממשלה הסוציאל־דמוקרט, סטפן לופבן, להתפטר. לופבן דחה את הדרישה והכריז שינסה להקים ממשלה חרף השוויון בין הגושים. זהו מצב חדש בפרלמנטריזם השוודי, כאשר שתי הדרכים האפשריות היחידות להקמת ממשלה לא נוסו בעבר. דרך אחת היא הקמת ממשלה משותפת של מפלגות משני צדי המתרס כדי לנטרל את מפלגת הימין הפופוליסטי. השנייה היא הקמת ממשלת ימין המשתפת או לכל הפחות נהנית מתמיכה של הימין הפופוליסטי, שעד כה הוחרם לחלוטין על ידי שני הגושים. 

בעוד כשבועיים, לאחר שיתקבלו תוצאות סופיות, יתכנס הפרלמנט ויחל תהליך של מינוי ראש ממשלה. על פי השיטה השוודית אמור יו"ר הפרלמנט להעמיד את ראש־הממשלה המכהן להצבעת אמון, ואחר כך להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה עליו או על מועמד אחר במקרה שהוא לא זוכה לאמון. לאחר מכן אמור ראש הממשלה להרכיב ממשלה שהפרלמנט יאשר את הרכבה ואת הצעת התקציב שלה. תוצאות הבחירות עלולות להביא לכך שלא יהיה אף מועמד שיזכה לתמיכה מספקת, ובכל מקרה אחרי ארבעה ניסיונות השוודים יהיו חייבים לערוך בחירות חדשות. תהליך זה יכול לקחת חודשים והוא חסר תקדים בשוודיה. יעידו על כך כותרות העיתונים ביום שלישי: "כאוס" היתה הכותרת של היומון אקספרסן, בעוד היומון דגנס ניהטר הציג על עמוד השער שלו את תמונות מנהיגי שתי המפלגות הגדולות ותחתיהן את הכותרת: "קרב המפסידים".

הישראלים חלוקים

בקהילה היהודית ובקרב ישראלים המתגוררים בשוודיה יש דעות שונות לגבי תוצאות הבחירות, ובעיקר לגבי "השוודים הדמוקרטים". "מבט קרוב על מדיניות 'השוודים הדמוקרטים' מגלה שהיא תגרום לכך שחיים יהודיים יהיו בלתי אפשריים באופן מעשי בשוודיה", כתב יו"ר הקהילה היהודית, אהרון וורשטנדיג, כמה ימים לפני הבחירות במאמר ביומון דאגנס אינדוסטרי. עמדתו אינה חדשה ובעבר טען מספר פעמים ש"השוודים הדמוקרטים" היא "ללא ספק מפלגה אנטי־יהודית". עמדה זו נפוצה בקרב יהודים וישראלים רבים, בעיקר עקב התבטאויות אנטישמיות של בכירים במפלגה ויוזמות כגון ביטול האפשרות להחזיק בשתי אזרחויות.

עומר רוזנבאום, ישראלי תושב סטוקהולם, אומר שאמנם ישנו חשש מהקצנה בחברה ביחס ליהודים אך מוסיף כי אינו מודאג. "כרגע 'השוודים הדמוקרטים' מצניעים את האנטישמיות שלהם ומתרכזים בעיקר במהגרים מהמזרח התיכון", הוא אומר, "לא מדובר במפלגה עם מנהיגים כריזמטיים שיסחפו המונים לפוגרומים נגד יהודים. כמו שזה נראה כרגע אף אחד לא רוצה לנהל איתם משא ומתן, מה שאומר שצפויות להם ארבע שנים קשות באופוזיציה". לדברי רוזנבאום, הקדנציה האחרונה של הסוציאל־דמוקרטים היתה מוצלחת יחסית, אך טיפול לקוי בהגירה, בפשיעה ובמערכת הרפואית דחף את תומכיהם לזרועות מפלגת הימין. "עם זאת, ראש הממשלה, סטפן לופבן, הוא פוליטיקאי בחסד", הוא מסכם, "הוא כמו חתול עם תשע נשמות". 

אמנון ישראלי, גם הוא תושב סטוקהולם, סבור כי ההתעלמות הממסדית מ"השוודים הדמוקרטים" היא זו שגרמה לעלייה בכוחם. "כשהעיתונות והמדיה החברתית חשפו את העלייה במספר מקרי האונס הקבוצתי, מעשי הרצח וכל מה שבא עם הגירת הענק של 2015–2017, כל מי שהתלונן כונה גזען. זה מה שקרה בארה"ב כשהמעיטו מערכו של טראמפ והוא הצליח בכל זאת כי אנשים אוהבים את האנדרדוג". איתי פרידמן, ישראלי המתגורר בסטלרהולמן, מוסיף: "השוודים מאסו בשמאל. צריך לומר את האמת — אוזלת היד של מפלגות השמאל היא ש'המליכה' את הימין הקיצוני. אין יותר מקום בעולמנו למדיניות סוציאלית נדיבה ופזרנית. מצד אחד שוודיה זקוקה למהגרים ככוח עבודה, אבל היא חייבת גם להציב דרישות של אינטגרציה, ובכך נכשלה ממשלת השמאל בגדול". 

קרן סוונסון, ישראלית המתגוררת בעיר סודרטליה, מפרשת את תוצאות הבחירות דווקא כחולשה של "השוודים הדמוקרטים", שציפו לתמיכה גדולה יותר. "מה שקרה זה ששאר המפלגות החליטו להתאים את עצמן לקהל ולדבר באופן יותר פתוח על הגבלת מספר המהגרים ועל הצורך לדרוש מהמהגרים להתאים את עצמם לשוודיה ולא להפך. מה שרוב המפלגות אומרות היום זה מה ש'השוודים הדמוקרטים' אמרו לפני ארבע שנים וזה גרם לצמצום התמיכה בהן".