הרשמו לקבלת
פושים מהארץ
רק שתמשיכו ליהנות
כבר מנויים? התחברו
פליטים סורים מגיעים לגבול עם ישראל לאחר שנמלטו מאזור הקרבות, בסוף השבוע ALAA AL-FAQIR/רויטרס

הפליטים בגבול מקווים שהצבא לא יגיע אליהם ומפצירים בישראל לסייע

לפי נתוני האו"ם, אלפים ברחו לאזור הגבול מהפצצות אסד. בשיחה עם "הארץ" מספרים חלקם על התנאים הקשים במחנות העקורים, אך מדגישים: זה המקום הכי בטוח להיות בו כרגע

עם התקדמות צבא אסד במבצע להשתלטות על דרום סוריה, גבר בימים האחרונים זרם הפליטים הנמלטים לכיוון ישראל. אלפים מהם, דחוסים בתוך משאיות, מיטלטלים בדרכים בניסיון להגיע לגדר הגבול בגולן הסורי, שנתפס כמקום הבטוח ביותר שבו רוסיה ומשטר אסד יהססו להפציץ. לפי נתוני האו"ם שפורסמו בתחילת השבוע שעבר, כ-11 אלף אזרחים נמלטו לאזור, אולם לדברי ארגוני סיוע ותושבים מקומיים, מספרם גדל באופן משמעותי בימים האחרונים בשל הפצצות של ריכוזי אוכלוסייה גדולים במחוז דרעא הדרומי.

בשיחות שקיים "הארץ" עם עשרות פליטים ותושבים בגולן הסורי נשמעת שוב ושוב הציפייה שישראל תגן על האזרחים הנמלטים על נפשם ותגדיל את היקף הסיוע למחנות העקורים, שקורסים תחת העומס. רבים מהפליטים שוהים תחת כיפת השמים ואינם זוכים לסיוע כלשהו מארגונים הומניטאריים.

אחת מאותן משפחות שנמלטו לאזור הגבול היא משפחתו של אבו חאלד (השמות המלאים של בני המשפחה שמורים במערכת). זאת, לאחר שעיירתה ג'אסם שבמערב דרעא הופצצה על ידי רוסיה וצבא אסד. אלא שהמשפחה, כמו משפחות רבות אחרות, התקשתה למממן את הבריחה. שכירת רכב לצורך המסע עולה כ-50 דולר במערב דרעא, כמעט משכורת חודשית בסוריה, שרוב אוכלוסייתה מובטלת בשל קריסת הכלכלה המקומית ומלחמת האזרחים המתמשכת.

משפחתו של אבו חאלד לא הצליחה להשיג את הסכום, וחבר של המשפחה הסכים להסיע אותה ללא תשלום. 13 מבני המשפחה ועוד 12 מבני השכנים נדחסו לרכב חבוט עם מעט החפצים שברשותם ועשו את דרכם אל הגבול. "כל תושבי ג'אסם בורחים עכשיו בשל פחד מהדיכוי הרוסי, הכנופיות האיראניות והמשטר", סיפר אבו חאלד, מתקין צלחות לוויין בעבר, בשעה שהוא ובני משפחתו ארזו את חפציהם ונפרדו מביתם. אשתו, אום חאלד, אם ל-11 ילדים בשנות ה-50 לחייה, הוסיפה: "לא ניתן לתאר את התחושה שלנו. פחד ואימה. הילדים לא מפסיקים לבכות מאז ההפצצות. הם לא שותקים לרגע". "החלטנו לצאת לכיוון הגבול עם ישראל, כי הכי בטוח שם", הסביר אבו חאלד. "זה אזור מפורז מנשק על פי הסכמים בינלאומיים, והמשטר ובעלי בריתו לא יכולים לתקוף שם עם המטוסים שלהם".

ילד שנמלט מאזור הקרבות במאהל סמוך לגבול עם ישראל בגולן הסורי, בסוף השבוע ALAA AL-FAQIR/רויטרס

ההגנה היחסית שמספקת השהות באזור הגבול היא שיקול מרכזי שמנחה את תושבי דרום המדינה בעת הזו. מנאר (שם בדוי), רווקה בת 42, נעקרה מביתה בעיירה בדרעא ב-2015, כאשר מיליציות שיעיות זרות וצבא אסד כבשו את העיירה. כעת היא נמצאת בעיירה שכנה שעדיין מוחזקת בידי המורדים, אך תושבי המקום מנהלים משא ומתן לכניעתה ולמסירתה לידי המשטר.

בשיחה עם "הארץ" היא התלבטה אם לברוח יחד עם אחיה הפצוע לכיוון הגבול עם ירדן או לכיוון הגבול הישראלי. "אני רוצה לברוח לאזור קו הגבול, משום שנמצאים שם כוחות שמירת שלום בינלאומיים, כדי שאוכל לבקש מהם הגנה", הסבירה מנאר את העדפתה לברוח לכיוון ישראל. לדבריה, אם משטר אסד ישבש את הדרכים לישראל, היא ואחיה יברחו לכיוון ירדן.

עשן מיתמר מעל העיר דרעא בעקבות קרבות בין המורדים למשטר אסד, אתמול MOHAMAD ABAZEED/אי־אף־פי

ב-2014 הוחזקה מנאר במעצר במשך שישה חודשים בשל התנגדותה למשטר ועברה עינויים קשים. כוחות המשטר הרגו את אחיה, ואח נוסף נפצע בעת שלחם בשורות צבא סוריה החופשי. על קריסת המורדים מול המתקפה המשולבת של רוסיה וכוחות המשטר, שהביאה לגל העקירה ההמוני, היא אומרת: "איזה כאב נורא. איך איבדנו כל כך מהר, בתוך שבוע אחד, את מה שהשגנו בהקרבה עצומה במשך שמונה שנים".

אחד מהיעדים המרכזיים של העקורים הוא העיירה רפיד שבדרום-מרכז הגולן הסורי. בשנים האחרונות קלטה העיירה עקורים מרחבי דרום סוריה שנסו אליה בשל הפצצות המשטר, ואלה מתגוררים בבתיהם של המקומיים ובמחנות. כעת, אלפי עקורים נוספים נסים אל עבר העיירה הקטנה. אבו עומר, תושב העיירה, סיפר: "התושבים פתחו את בתיהם בפני העקורים. הבתים מלאים לחלוטין. כל בית, יש בו לכל הפחות חמש משפחות. העקורים פרושים על הגבול עם הגולן. אף ארגון הומניטארי לא מסוגל להתמודד עם המשפחות כאן. המספרים עצומים. המצב נורא, באמת. זהו יום הדין".

ההפצצות הנרחבות וגל העקירה ההמוני יצרו כאוס רב, ואזרחים רבים איבדו קשר עם בני משפחותיהם ומתקשים למצוא אותם בשל קריסת רשתות התקשורת באזור. תושבי קוניטרה משתמשים ברשתות סלולריות ישראליות כמו סלקום ואורנג' כבר שנים. כעת, הרשתות מתקשות לתפקד, כנראה בשל הצפיפות באזור הגבול שיצרה עומס על התשתיות. אלו שברחו מדרעא עם כרטיסי סים אינם מצליחים להתחבר לרשת או להתקשר באזור הצמוד לחלק של רמת הגולן שבשליטת ישראל.

מנהל ארגון הומניטארי שמקבל סיוע מישראל סיפר שבתוך ההמולה של המחנות הוא זיהה ילדים בוכים מסתובבים לבדם. ניסיונותיו לאתר את ההורים עלו בתוהו. לדבריו, ישראל היתה הראשונה להתייחס לגל העקירה והעבירה לסוריה סולר, המשמש את התושבים לשאיבת מים מבארות בסביבה. בליל 28 ביוני העבירה ישראל 300 אוהלים, מזון לתינוקות, בגדים, נעליים ומזון למחנות בגבול. עם זאת, הסיוע אינו מספיק לאלפי הסורים שהתקבצו באזור. "העקורים סובלים ממחסור בכל הצרכים הבסיסיים", אמר מנהל הארגון ל"הארץ". "כמה עמותות סיפקו את מה שיש ביכולתן לתת, אבל כל מה שניתן לא מספיק. לאנשים אין מחסה. אפילו שירותי נשים לא קיימים".

פליטים בגולן הסורי, בסוף השבוע JALAA MAREY/אי־אף־פי

בספטמבר 2014, בעת הפצצות על הכפרים באזור המפורז, ניסו תושבי המקום להיכנס לישראל וכניסתם סורבה. משיחות עם תושבי דרום סוריה בשנים האחרונות עולה כי רבים מהם מעריכים שישראל לא תהיה מוכנה לקלוט אותם בשטחה, בעוד שאחרים מצפים שישראל תעשה זאת, אם המשטר ימשיך להתקדם לעבר הגבול.

"האזרחים מבקשים מישראל להגן עליהם, או לספח את החלק שנותר (בשליטת המורדים) לישראל", אמר מנהל הארגון. הוא תיאר כיצד בעבר התייחסו אליו חלק מתושבי המקום בצורה שלילית, כמשת"פ ישראלי, ואילו כעת ישראל נתפסת בתור היחידה שמעניקה הגנה כלשהי וסיוע לסורים.

גם הפליטים עצמם מבקשים להבהיר לישראלים כי פניהם לשלום. ביום חמישי הפגינו עשרות מהם מול גדר הגבול בגולן. הם קראו לישראל לספק להם הגנה והניפו שלטים שנועדו לאותת כי הם אינם מהווים סכנה. בין השאר נכתב על השלטים: "איננו טרוריסטים. אנו עם שרוצה לחיות בשלום", "לאחר 40 שנה הבנו שאויבינו האמיתיים הם בשאר אל־אסד, איראן וחיזבאללה הטרוריסטים".

הכותבת היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית המתמחה בחקר סוריה

עם התקדמות צבא אסד במבצע להשתלטות על דרום סוריה, גבר בימים האחרונים זרם הפליטים הנמלטים לכיוון ישראל. אלפים מהם, דחוסים בתוך משאיות, מיטלטלים בדרכים בניסיון להגיע לגדר הגבול בגולן הסורי, שנתפס כמקום הבטוח ביותר שבו רוסיה ומשטר אסד יהססו להפציץ. לפי נתוני האו"ם שפורסמו בתחילת השבוע שעבר, כ-11 אלף אזרחים נמלטו לאזור, אולם לדברי ארגוני סיוע ותושבים מקומיים, מספרם גדל באופן משמעותי בימים האחרונים בשל הפצצות של ריכוזי אוכלוסייה גדולים במחוז דרעא הדרומי.

בשיחות שקיים "הארץ" עם עשרות פליטים ותושבים בגולן הסורי נשמעת שוב ושוב הציפייה שישראל תגן על האזרחים הנמלטים על נפשם ותגדיל את היקף הסיוע למחנות העקורים, שקורסים תחת העומס. רבים מהפליטים שוהים תחת כיפת השמים ואינם זוכים לסיוע כלשהו מארגונים הומניטאריים.

אחת מאותן משפחות שנמלטו לאזור הגבול היא משפחתו של אבו חאלד (השמות המלאים של בני המשפחה שמורים במערכת). זאת, לאחר שעיירתה ג'אסם שבמערב דרעא הופצצה על ידי רוסיה וצבא אסד. אלא שהמשפחה, כמו משפחות רבות אחרות, התקשתה למממן את הבריחה. שכירת רכב לצורך המסע עולה כ-50 דולר במערב דרעא, כמעט משכורת חודשית בסוריה, שרוב אוכלוסייתה מובטלת בשל קריסת הכלכלה המקומית ומלחמת האזרחים המתמשכת.

משפחתו של אבו חאלד לא הצליחה להשיג את הסכום, וחבר של המשפחה הסכים להסיע אותה ללא תשלום. 13 מבני המשפחה ועוד 12 מבני השכנים נדחסו לרכב חבוט עם מעט החפצים שברשותם ועשו את דרכם אל הגבול. "כל תושבי ג'אסם בורחים עכשיו בשל פחד מהדיכוי הרוסי, הכנופיות האיראניות והמשטר", סיפר אבו חאלד, מתקין צלחות לוויין בעבר, בשעה שהוא ובני משפחתו ארזו את חפציהם ונפרדו מביתם. אשתו, אום חאלד, אם ל-11 ילדים בשנות ה-50 לחייה, הוסיפה: "לא ניתן לתאר את התחושה שלנו. פחד ואימה. הילדים לא מפסיקים לבכות מאז ההפצצות. הם לא שותקים לרגע". "החלטנו לצאת לכיוון הגבול עם ישראל, כי הכי בטוח שם", הסביר אבו חאלד. "זה אזור מפורז מנשק על פי הסכמים בינלאומיים, והמשטר ובעלי בריתו לא יכולים לתקוף שם עם המטוסים שלהם".

ילד שנמלט מאזור הקרבות במאהל סמוך לגבול עם ישראל בגולן הסורי, בסוף השבוע ALAA AL-FAQIR/רויטרס

ההגנה היחסית שמספקת השהות באזור הגבול היא שיקול מרכזי שמנחה את תושבי דרום המדינה בעת הזו. מנאר (שם בדוי), רווקה בת 42, נעקרה מביתה בעיירה בדרעא ב-2015, כאשר מיליציות שיעיות זרות וצבא אסד כבשו את העיירה. כעת היא נמצאת בעיירה שכנה שעדיין מוחזקת בידי המורדים, אך תושבי המקום מנהלים משא ומתן לכניעתה ולמסירתה לידי המשטר.

בשיחה עם "הארץ" היא התלבטה אם לברוח יחד עם אחיה הפצוע לכיוון הגבול עם ירדן או לכיוון הגבול הישראלי. "אני רוצה לברוח לאזור קו הגבול, משום שנמצאים שם כוחות שמירת שלום בינלאומיים, כדי שאוכל לבקש מהם הגנה", הסבירה מנאר את העדפתה לברוח לכיוון ישראל. לדבריה, אם משטר אסד ישבש את הדרכים לישראל, היא ואחיה יברחו לכיוון ירדן.

עשן מיתמר מעל העיר דרעא בעקבות קרבות בין המורדים למשטר אסד, אתמול MOHAMAD ABAZEED/אי־אף־פי

ב-2014 הוחזקה מנאר במעצר במשך שישה חודשים בשל התנגדותה למשטר ועברה עינויים קשים. כוחות המשטר הרגו את אחיה, ואח נוסף נפצע בעת שלחם בשורות צבא סוריה החופשי. על קריסת המורדים מול המתקפה המשולבת של רוסיה וכוחות המשטר, שהביאה לגל העקירה ההמוני, היא אומרת: "איזה כאב נורא. איך איבדנו כל כך מהר, בתוך שבוע אחד, את מה שהשגנו בהקרבה עצומה במשך שמונה שנים".

אחד מהיעדים המרכזיים של העקורים הוא העיירה רפיד שבדרום-מרכז הגולן הסורי. בשנים האחרונות קלטה העיירה עקורים מרחבי דרום סוריה שנסו אליה בשל הפצצות המשטר, ואלה מתגוררים בבתיהם של המקומיים ובמחנות. כעת, אלפי עקורים נוספים נסים אל עבר העיירה הקטנה. אבו עומר, תושב העיירה, סיפר: "התושבים פתחו את בתיהם בפני העקורים. הבתים מלאים לחלוטין. כל בית, יש בו לכל הפחות חמש משפחות. העקורים פרושים על הגבול עם הגולן. אף ארגון הומניטארי לא מסוגל להתמודד עם המשפחות כאן. המספרים עצומים. המצב נורא, באמת. זהו יום הדין".

ההפצצות הנרחבות וגל העקירה ההמוני יצרו כאוס רב, ואזרחים רבים איבדו קשר עם בני משפחותיהם ומתקשים למצוא אותם בשל קריסת רשתות התקשורת באזור. תושבי קוניטרה משתמשים ברשתות סלולריות ישראליות כמו סלקום ואורנג' כבר שנים. כעת, הרשתות מתקשות לתפקד, כנראה בשל הצפיפות באזור הגבול שיצרה עומס על התשתיות. אלו שברחו מדרעא עם כרטיסי סים אינם מצליחים להתחבר לרשת או להתקשר באזור הצמוד לחלק של רמת הגולן שבשליטת ישראל.

מנהל ארגון הומניטארי שמקבל סיוע מישראל סיפר שבתוך ההמולה של המחנות הוא זיהה ילדים בוכים מסתובבים לבדם. ניסיונותיו לאתר את ההורים עלו בתוהו. לדבריו, ישראל היתה הראשונה להתייחס לגל העקירה והעבירה לסוריה סולר, המשמש את התושבים לשאיבת מים מבארות בסביבה. בליל 28 ביוני העבירה ישראל 300 אוהלים, מזון לתינוקות, בגדים, נעליים ומזון למחנות בגבול. עם זאת, הסיוע אינו מספיק לאלפי הסורים שהתקבצו באזור. "העקורים סובלים ממחסור בכל הצרכים הבסיסיים", אמר מנהל הארגון ל"הארץ". "כמה עמותות סיפקו את מה שיש ביכולתן לתת, אבל כל מה שניתן לא מספיק. לאנשים אין מחסה. אפילו שירותי נשים לא קיימים".

פליטים בגולן הסורי, בסוף השבוע JALAA MAREY/אי־אף־פי

בספטמבר 2014, בעת הפצצות על הכפרים באזור המפורז, ניסו תושבי המקום להיכנס לישראל וכניסתם סורבה. משיחות עם תושבי דרום סוריה בשנים האחרונות עולה כי רבים מהם מעריכים שישראל לא תהיה מוכנה לקלוט אותם בשטחה, בעוד שאחרים מצפים שישראל תעשה זאת, אם המשטר ימשיך להתקדם לעבר הגבול.

"האזרחים מבקשים מישראל להגן עליהם, או לספח את החלק שנותר (בשליטת המורדים) לישראל", אמר מנהל הארגון. הוא תיאר כיצד בעבר התייחסו אליו חלק מתושבי המקום בצורה שלילית, כמשת"פ ישראלי, ואילו כעת ישראל נתפסת בתור היחידה שמעניקה הגנה כלשהי וסיוע לסורים.

גם הפליטים עצמם מבקשים להבהיר לישראלים כי פניהם לשלום. ביום חמישי הפגינו עשרות מהם מול גדר הגבול בגולן. הם קראו לישראל לספק להם הגנה והניפו שלטים שנועדו לאותת כי הם אינם מהווים סכנה. בין השאר נכתב על השלטים: "איננו טרוריסטים. אנו עם שרוצה לחיות בשלום", "לאחר 40 שנה הבנו שאויבינו האמיתיים הם בשאר אל־אסד, איראן וחיזבאללה הטרוריסטים".

הכותבת היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית המתמחה בחקר סוריה

לקריאת הכתבה המלאה

כבר מנויים? התחברו