רק שתמשיכו ליהנות
כבר מנויים? התחברו
גרפיטי צניעות ברמת בית שמשאוריה תדמור/ג'יני

החוק נגד המחשוף יחזור?

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השואף להתמנות לתפקיד שר המשפטים, לא צריך לעבוד קשה כדי להחיל במדינת ישראל דין תורה. ודאי לא יקשה עליו להחיל הלכות צניעות על נשים — כל שעליו לעשות הוא לרענן הצעת חוק שהעלה חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) על סדר יומה של הכנסת השלישית, בקיץ 1959. עניינה היה הטלת הגבלות על לבושם של אזרחיות המדינה ואזרחיה, או כפי שכינו זאת בקיצור בדיווחי העיתונות, החוק בדבר איסור המחשופים.

גרוס נאבק על החוק. "אם בתחומי המשפט של המדינה נחקקו חוקים שונים הדרושים לחיי החברה, בשטח לבוש האזרח שורר מצב של 'איש כל הישר בעיניו יעשה'", הוא התלונן במליאת הכנסת. "אין החוק הקיים מגביל את הגבר או את האשה מלהופיע ברבים בלבוש הפוגע במוסר הציבור. ומכאן הפִרצה הגדולה, המתרחבת באופן מבהיל, בלבוש הבלתי־מוסרי שאנו עדים לו ברחובות ובמקומות פומביים". הוא תהה "לאן נעלמה הבושה של הבת הישראלית?" ותיאר כיצד בימי הקיץ "נהפכת עיר תל אביב כולה למקום רחצה", ועל בת ים אמר שהיא "נהפכת בעונת הקיץ, ולצערנו במיוחד בימי השבתות, לג'ונגל אפריקאי". האשמות העיקריות הן הנשים כמובן: "ברחוב, באוטובוסים, ברכבות, בחנויות ובמקומות קנייה נתקלים בגברות הלבושות בצורה הפוגעת ביותר ברגשות הדתיים והמוסריים של האזרחים".

ח"כ גרוס טען, כי אין מדובר בחוק דתי אלא בחוק מוסרי חינוכי, שנועד "למלא חלל ריק במערכת התחוקה בישראל". הוא אמנם סבר כי ההגבלות על הלבוש בהצעת החוק רחוקות מלהיות מושלמות "לפי דיני תורה וחוקי הצניעות של עמנו", אך הוא התנחם בכך שהחוק ממילא לא נועד לנשים הדתיות בישראל אלא לציבור החילוני. על הדתיוֹת הוא סמך שיתנהלו ויתלבשו לפי "דיני תורה והשולחן הערוך, המכוונים את צעדי האשה מהבוקר ועד הערב". ומכיוון שהחוק נועד לחילוניות, הוא הציע ששר המשטרה (היום, ביטחון הפנים) יהיה ממונה על ביצועו, או שר המשפטים.

לפי פרוטוקול הכנסת, הצעת החוק של גרוס עוררה צחוק כללי במליאה. חברי כנסת התבדחו, חברות כנסת שתקו. ח"כ ישראל בר־יהודה (אחדות העבודה), אז שר הפנים, העיר שבעצם מדובר בהצעת חוק שעניינה אופנה, ושאל את גרוס האם באמת אינו מסוגל לכבוש את יצרו כאשר הוא רואה אשה לבושה בבגדים קצרים.

שלמה גרוס. רצה להגביל בחוק לבוש של נשים יעקב סער / לע"מ

ח"כ פרץ נפתלי ממפא"י העיר, שההשוואה לג'ונגל אפריקאי אינה במקומה. לפי דיווחי העיתונות, גרוס העיר כי "מחשופה של אשה מקורו הוא בלתי מוסרי", וביקש מחברי הכנסת שבכל זאת ישקלו את הצעתו ברצינות. דוד בר־רב־האי ממפא"י אמר לו שזה קשה.

חברות כנסת שנכחו במליאה לא השתתפו בדיון, אף שגרוס ניסה לעודד אותן לכך, וחשב שתימצא לו תמיכה מצדן. "במיוחד אני פונה לגברות היושבות בכנסת, כי חושבני שאינן מזדהות עם המחשוף שרואים ברחובות תל אביב", אמר, וכיוון, אולי, לסגנון לבושן השמרני. "החוק הזה מיועד להגדיל את כבוד האשה ולהעניק לה הרגשה של כבוד עצמי, שעליה לחשוב על עצמה ועל לבושה קודם שהיא מופיעה בין הבריות בלבוש פומבי".

בעיתונות התייחסו להצעת החוק כאל אנקדוטה. "וואדי סליב וחרב הבחירות סולקו לשעה קלה, אינטרמצו עליז השתרר בכנסת", דיווחה העיתונאית תקוה וינשטוק לקוראי "מעריב". "בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה טיפלה הכנסת ב'אופנה'", ציינה, ויצאה לברר מה דעתן של העוברות ושבות ברחוב דיזנגוף. ליד קפה "כסית" עברה "צעירה במכנסיים אדומים קצרים וחולצת טריקו הדוקה; שיערה בלונדי, בעל עבר שחור, עיניה צבועות — בדיוק טיפוס מאלה שח"כ גרוס נתכוון להם". דעותיה בעניין הלבוש, נכתב, "קבועות ופרינציפיוניות ממש כשל איש ה'אגודה', להבדיל".

הצעירה הסבירה לעיתונאית שמכנסיים קצרים זה "פראקטי, לא חם", ואמרה שבעירה, ירושלים, היא לא תלבש מכנסיים קצרים, מפחד שיזרקו עליה אבנים, אבל זה לא הטריד אותה מפני שממילא התכוונה לעבור לתל אביב. מה היא אמרה על הצעת החוק של גרוס? "שהחבר ההוא, שהציע את החוק, לא ילך במכנסיים קצרים, אני דווקא!", ציטטה העיתונאית.

הדיון במליאה היה קצר, והסתיים בהצבעה שהורידה את הצעת החוק מסדר היום. "מנקודה משפטית אין מקום להצעת חוק זו", סיכם חבר הכנסת נפתלי, ששימש אז ממלא מקום שר המשפטים. לטעמו, "השאלה אם אמנם ההופעה בבגדי־ים או במכנסיים קצרים או בגב חשוף, ולו גם ברשות הרבים, פוגעת תמיד במוסר הציבורי, היא שאלה של טעם ושל מידה, ואין לקבוע בה מסמרות בחוק". 60 שנה אחרי, על רקע ההשתלחות המתמשכת בבית המשפט העליון, החתירה להחלת עריצות הרוב והעלאת צניעותה של אשה על נס, אם וכאשר תעלה על סדר היום הצעת חוק כזו היא תתקבל ברצינות רבה, ומי שיצחקו הם החרדים.

ד"ר גבע חוקרת את ההיסטוריה של נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות

ישראל בר־יהודה, שר הפנים, שאל את גרוס אם באמת אינו מסוגל לכבוש את יצרו כאשר הוא רואה אשה לבושה בבגדים קצרים

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השואף להתמנות לתפקיד שר המשפטים, לא צריך לעבוד קשה כדי להחיל במדינת ישראל דין תורה. ודאי לא יקשה עליו להחיל הלכות צניעות על נשים — כל שעליו לעשות הוא לרענן הצעת חוק שהעלה חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) על סדר יומה של הכנסת השלישית, בקיץ 1959. עניינה היה הטלת הגבלות על לבושם של אזרחיות המדינה ואזרחיה, או כפי שכינו זאת בקיצור בדיווחי העיתונות, החוק בדבר איסור המחשופים.

גרוס נאבק על החוק. "אם בתחומי המשפט של המדינה נחקקו חוקים שונים הדרושים לחיי החברה, בשטח לבוש האזרח שורר מצב של 'איש כל הישר בעיניו יעשה'", הוא התלונן במליאת הכנסת. "אין החוק הקיים מגביל את הגבר או את האשה מלהופיע ברבים בלבוש הפוגע במוסר הציבור. ומכאן הפִרצה הגדולה, המתרחבת באופן מבהיל, בלבוש הבלתי־מוסרי שאנו עדים לו ברחובות ובמקומות פומביים". הוא תהה "לאן נעלמה הבושה של הבת הישראלית?" ותיאר כיצד בימי הקיץ "נהפכת עיר תל אביב כולה למקום רחצה", ועל בת ים אמר שהיא "נהפכת בעונת הקיץ, ולצערנו במיוחד בימי השבתות, לג'ונגל אפריקאי". האשמות העיקריות הן הנשים כמובן: "ברחוב, באוטובוסים, ברכבות, בחנויות ובמקומות קנייה נתקלים בגברות הלבושות בצורה הפוגעת ביותר ברגשות הדתיים והמוסריים של האזרחים".

ח"כ גרוס טען, כי אין מדובר בחוק דתי אלא בחוק מוסרי חינוכי, שנועד "למלא חלל ריק במערכת התחוקה בישראל". הוא אמנם סבר כי ההגבלות על הלבוש בהצעת החוק רחוקות מלהיות מושלמות "לפי דיני תורה וחוקי הצניעות של עמנו", אך הוא התנחם בכך שהחוק ממילא לא נועד לנשים הדתיות בישראל אלא לציבור החילוני. על הדתיוֹת הוא סמך שיתנהלו ויתלבשו לפי "דיני תורה והשולחן הערוך, המכוונים את צעדי האשה מהבוקר ועד הערב". ומכיוון שהחוק נועד לחילוניות, הוא הציע ששר המשטרה (היום, ביטחון הפנים) יהיה ממונה על ביצועו, או שר המשפטים.

לפי פרוטוקול הכנסת, הצעת החוק של גרוס עוררה צחוק כללי במליאה. חברי כנסת התבדחו, חברות כנסת שתקו. ח"כ ישראל בר־יהודה (אחדות העבודה), אז שר הפנים, העיר שבעצם מדובר בהצעת חוק שעניינה אופנה, ושאל את גרוס האם באמת אינו מסוגל לכבוש את יצרו כאשר הוא רואה אשה לבושה בבגדים קצרים.

שלמה גרוס. רצה להגביל בחוק לבוש של נשים יעקב סער / לע"מ

ח"כ פרץ נפתלי ממפא"י העיר, שההשוואה לג'ונגל אפריקאי אינה במקומה. לפי דיווחי העיתונות, גרוס העיר כי "מחשופה של אשה מקורו הוא בלתי מוסרי", וביקש מחברי הכנסת שבכל זאת ישקלו את הצעתו ברצינות. דוד בר־רב־האי ממפא"י אמר לו שזה קשה.

חברות כנסת שנכחו במליאה לא השתתפו בדיון, אף שגרוס ניסה לעודד אותן לכך, וחשב שתימצא לו תמיכה מצדן. "במיוחד אני פונה לגברות היושבות בכנסת, כי חושבני שאינן מזדהות עם המחשוף שרואים ברחובות תל אביב", אמר, וכיוון, אולי, לסגנון לבושן השמרני. "החוק הזה מיועד להגדיל את כבוד האשה ולהעניק לה הרגשה של כבוד עצמי, שעליה לחשוב על עצמה ועל לבושה קודם שהיא מופיעה בין הבריות בלבוש פומבי".

בעיתונות התייחסו להצעת החוק כאל אנקדוטה. "וואדי סליב וחרב הבחירות סולקו לשעה קלה, אינטרמצו עליז השתרר בכנסת", דיווחה העיתונאית תקוה וינשטוק לקוראי "מעריב". "בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה טיפלה הכנסת ב'אופנה'", ציינה, ויצאה לברר מה דעתן של העוברות ושבות ברחוב דיזנגוף. ליד קפה "כסית" עברה "צעירה במכנסיים אדומים קצרים וחולצת טריקו הדוקה; שיערה בלונדי, בעל עבר שחור, עיניה צבועות — בדיוק טיפוס מאלה שח"כ גרוס נתכוון להם". דעותיה בעניין הלבוש, נכתב, "קבועות ופרינציפיוניות ממש כשל איש ה'אגודה', להבדיל".

הצעירה הסבירה לעיתונאית שמכנסיים קצרים זה "פראקטי, לא חם", ואמרה שבעירה, ירושלים, היא לא תלבש מכנסיים קצרים, מפחד שיזרקו עליה אבנים, אבל זה לא הטריד אותה מפני שממילא התכוונה לעבור לתל אביב. מה היא אמרה על הצעת החוק של גרוס? "שהחבר ההוא, שהציע את החוק, לא ילך במכנסיים קצרים, אני דווקא!", ציטטה העיתונאית.

הדיון במליאה היה קצר, והסתיים בהצבעה שהורידה את הצעת החוק מסדר היום. "מנקודה משפטית אין מקום להצעת חוק זו", סיכם חבר הכנסת נפתלי, ששימש אז ממלא מקום שר המשפטים. לטעמו, "השאלה אם אמנם ההופעה בבגדי־ים או במכנסיים קצרים או בגב חשוף, ולו גם ברשות הרבים, פוגעת תמיד במוסר הציבורי, היא שאלה של טעם ושל מידה, ואין לקבוע בה מסמרות בחוק". 60 שנה אחרי, על רקע ההשתלחות המתמשכת בבית המשפט העליון, החתירה להחלת עריצות הרוב והעלאת צניעותה של אשה על נס, אם וכאשר תעלה על סדר היום הצעת חוק כזו היא תתקבל ברצינות רבה, ומי שיצחקו הם החרדים.

ד"ר גבע חוקרת את ההיסטוריה של נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות

ישראל בר־יהודה, שר הפנים, שאל את גרוס אם באמת אינו מסוגל לכבוש את יצרו כאשר הוא רואה אשה לבושה בבגדים קצרים

לקריאת הכתבה המלאה

כבר מנויים? התחברו