המוח הפסיכדלי: כיצד משפיעים סמי הזיה על פעילות המוח? - מותר האדם - הבלוג של אלומית ישי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוח הפסיכדלי: כיצד משפיעים סמי הזיה על פעילות המוח?

סדרת מחקרים חדשה מגלה מה קורה במוח בהשפעת אל.אס.די. התוצאות המפתיעות: סם ההזיה גורם לירידה משמעותית בפעילות העצבית ברשת המחדל במוח

תגובות
גוגל

סמי הזיה כגון אל.אס.די. גורמים לשינויים במצב התודעה ולהזיות. אל.אס.די. והחומר הפעיל psylocybin היו חוקיים וקלים יחסית להשגה בשנות השישים של המאה הקודמת, ורבות נאמר על ה׳טריפ׳, שיכול להיות חיובי או שלילי. במשך עשרים שנה מימנה ממשלת ארה"ב מחקרים על השפעת אל.אס.די. והפוטנציאל התראפויטי שלו. עדויות ואנקדוטות רבות נאספו על ההשפעה החיובית של הסם בטיפול באלכוהוליזם, בסכיזופרניה, בהפרעה כפייתית טורדנית ובהפחתת חרדה. ב־1970 חתם הנשיא ניקסון על איסור השימוש בסמי הזיה, והמחקר נפסק.   

בשנים האחרונות מתחדש המחקר על השפעת האל.אס.די. בתופעת החרדה. הוא מתקיים בחולי סרטן בבית החולים ג'ונס הופקינס בבולטימור ובאוניברסיטת ניו יורק, ותוצאות הניסויים הקליניים חד משמעיות: בהשוואה לפלצבו, למנה אחת של פסילוסיבין, שניתנת בקליניקה בצורה מבוקרת, יש השפעה חיובית וארוכת־טווח (כמה חודשים) על הפחתת החרדה מהמוות אצל חולי סרטן סופניים. תוצאות מעודדות אלה מעוררות אי־נוחות בקרב רבים בממשלה הפדרלית, כי אם סמי הזיה יכולים לשמש כתרופה, יש לשנות את החוק האוסר על השימוש בהם ולהקצות משאבים לחידוש המחקר.

מנגנון הפעולה של סמי ההזיה לא ברור, אבל ידוע שהם נקשרים לקולטני סרוטונין מסוג 2A במוח וכנראה גורמים לעירור  (excitation) של תאים פיראמידליים בקורטקס. מוחותיהם של ילדי הפרחים שצרכו סמים פסיכדליים לא נסרקו בשנות השישים, אך ארבעים שנה אחרי, מצוידים חוקרי המוח באמצעי דימות משוכללים שמאפשרים הצצה לפעילות המוח ההוזה. ד"ר רובין קרהרט־האריס מאימפריאל קולג' בלונדון, צעיר בן 34 שהתחיל ללמוד פסיכואנליזה והתעניין מאד בשינוי מצב התודעה באמצעים פרמקולוגיים, מצא בספריה את ספרו של סטניסלב גרוף על אל.אס.די. והתודעה האנושית, והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.  

בחמש השנים האחרונות ערך קרהרט־האריס סידרת מחקרים, בהם סרק את מוחותיהם של מתנדבים שקיבלו עירוי של פלצבו או של שני מיליגרם של פסילוסיבין. ההנחה הבסיסית בקרב חוקרי המוח היתה שסמי הזיה גורמים לעלייה בפעילות העצבית במוח, ועלייה זו מתווכת את ההזיות, הרגשות העזים והחוויות הכמו־דתיות.  קרהרט־האריס מצא להפתעתו שפסילוסיבין גורם לירידה משמעותית בפעילות העיצבית ברשת ׳ברירת המחדל׳ (default mode network) במוח (ראו תמונה).  רשת זו, שתוארה לראשונה לפני כ־15 שנה על־ידי פרופ' מרקוס רייקל מאוניברסיטת וושינגטון, כוללת אזורים נרחבים, ביניהם התלאמוס ואזורים בקורטקס (anterior and posterior cingulate cortex, medial prefrontal cortex). הרשת פעילה כאשר אנחנו נמצאים במצב מנוחה (׳אינטרוספקציה׳, ׳התבנוננות פנימה׳, חלומות בהקיץ) ולא עסוקים בביצוע מטלה קוגניטיבית מסויימת או קשובים לעולם החיצון. רשת זו מתווכת כנראה את היכולת לייחס ולהבין את מצבם המנטלי של אנשים אחרים (Theory of Mind) ורבות נכתב על הקשר בין הפעילות ברשת המחדל ובין אוטיזם.

במאמר הראשון שפורסם ב-PNAS לפני שלוש שנים דיווח קרהרט־האריס כי בהשוואה לפלצבו, גרם הפסילוסיבין לירידה משמעותית בפעילות של רשת ברירת המחדל במוחותיהם של 15 המתנדבים שהשתתפו בניסוי (ראו תמונה).  כמו כן נמצא שסם ההזיה גרם לירידה בקישוריות בין אזורי הקורטקס הפרה־פרונטלי.  מעניין לציין כי נמצא מתאם חיובי בין עוצמת החויה הפסיכדלית עליה דיווחו המתנדבים ובין הירידה בפעילות העצבית באזורי ברירת המחדל.

מאמר מדעי

מחקר אחר, שנערך במקביל באוניברסיטת ייל על־ידי ג'דסון ברואר, דיווח גם הוא על ירידה ניכרת בפעילות העצבית ברשת ברירת המחדל במוחותיהם של נבדקים שעוסקים שנים רבות במדיטציה. 

במחקר נוסף שפורסם ב-Journal of Neuroscience לפני שנתיים השתמשו קרהרט־האריס ועמיתיו ב-MEG) Magnetoencephalography), שיטת דימות למדידת השדות המגנטיים הנוצרים על-ידי הפעילות החשמלית במוח.  בניגוד ל- fMRI שמודדת שינויים בחימצון הדם המתרחשים בסדר גודל של מספר שניות, ל-MEG רזולוציה של אלפיות השנייה. גם במחקר זה נמצא כי פסילוסיבין גורם לשינויים בפעילות החשמלית בקורטקס, וביתר דיוק לדה־סינכרוניזציה (כלומר לירידה באוסילציות הספונטניות) באזורי האסוציאציה האחוריים ובקליפת המוח הפרה־פרונטלית.

מה משמעות הירידה בפעילות המוח?

קרהרט־האריס מדמה את תפקידה של רשת ברירת־המחדל במוח לתפקידו של מנצח, המתאם ומפקח על נגני התזמורת. כשהמנצח יורד מהבמה, עזיבתו עלולה לגרום לאי־סדר בתזמורת.  והנמשל: רשת ברירת המחדל היא כנראה ׳המעצור המוחי׳, ולכן בשימוש בסמי הזיה גורמת הירידה בפעילות הרשת לאובדן השליטה על המערכת הלימבית, וזו מתבטאת בחוויות מנטליות ואמוציונליות חזקות. 

התוצאות הראשוניות מעניינות, אך רחוקות מלהסביר את החוויות הסובייקטיביות שעליהן מדווחים הנבדקים. בניגוד לחלום (גם בחלום חלה ירידה בפעילותו של הקורטקס הפרה־פרונטלי), שאינו לוגי בעליל, נע קדימה ואחורה בזמן ולעיתים נדמה כרצף אקראי של תמונות וארועים - הזיות האל.אס.די. מפורטות, סדורות ועקביות. התעלומה, אם כך, עדיין לא נפתרה: מהו המנגנון העצבי שמאפשר למוח ׳לחיות בסרט׳ במשך כמה שעות?

באוניברסיטת ניו יורק סוברים שהפעם יוביל המחקר החדשני והקפדני לשינוי במדיניות וכי לא רחוק היום, בו אפשר יהיה לקבל מנת פסילוסיבין בקליניקה מיוחדת (׳ספא למוח׳) ולהחלים מתסמינים פסיכיאטריים רבים.  ועד אז, אולי מדיטציה תעזור.

לקריאה נוספת:

השפעת מריחואנה על המוח

המוח ההוזה

שינה ומוח

אלוהים במוח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#