שירת דבורה, 2016 - רשם קול - הבלוג של אמיר אשר - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירת דבורה, 2016

פרויקט מוסיקלי חדש משלב צ'לו עם קולה של נערה בת 14 ו 40,000 דבורים והוא יפהפה

תגובות
Wolfgang Buttress’s 17-metre-high UK pavilion at the Milan Expo 201
Expo 2015

דייוויד בואי היה מספר בראיונות שנערכו איתו על רגע מכונן בילדותו שבו אביו חזר הביתה כשהוא אוחז בחבילה של תקליטונים, הניח את המחט על הסינגל של "Tutti Fruity" של ליטל ריצ'ארד ואיך הוא, ליטל דייוויד, "ראה את אלוהים" באותו הרגע. הוא סיפר איך הוא התאהב בקצב ובעובדה שמבלי להבין את המילים הוא קלט, מעבר לגרוב, את ה"אינפורמציה הסודית" שהשיר נשא על גליו.   

סאונד מעביר אינפורמציה: בין אם היא נמצאת במילים שאנחנו אומרים ובין אם בשתיקות שביניהן. היא מועברת באמצעות פרצי הצחוק שאנחנו משחררים ובאנחות הנפלטות לנו. מה שלום אמא שלנו אנחנו יכולים לדעת רק למשמע ה"הלו" שלה מהצד השני של הטלפון.

אותו עיקרון קיים כמובן גם בטבע. בעלי חיים קוראים לבנות זוגם הפוטנציאליות בקול, האריה מנכיח את עצמו בשאגה, החתול שלכם מדבר איתכם בכל פעם שיש לו מה להגיד והשבוע התבשרנו ע"י מיטב מדענינו שבזכות התגלית של שני החורים השחורים נוכל עכשיו "להאזין ליקום" ודרך הסאונד שהוא פולט לנסות ולפצח כמה מצפונותיו.

קן ביילס הוא מתופף שניגן בין השאר עם ספיריצ'ואלייזד ועם ג'וליאן קופ והשבוע הוא שחרר פרוייקט חדש שהוא הכין עם האמן הבריטי וולפגנג באטרֶס ועם קולותיהן המוקלטות של ארבעים אלף דבורים, Be:One שמו. 

הרעיון היה של באטרֶס והוא נולד בעקבות מיצב שהוא בנה עבור הביתן הבריטי בתערוכת אקספו האחרונה במילאנו. הוא הרכיב, תחת הסלוגן "מאכילים את כדור הארץ", ביתן סביב כוורת בגובה 17 מטר (בתמונה). דבורים, אתם מבינים, אחראיות לכשליש מהמזון שאנחנו אוכלים. ללא פעולת ההאבקה שלהן לא היו שורדים מינים רבים של פירות וירקות, של שקדים ושל בעלי החיים הניזונים מהם. בתוך העבודה, באטרס הבחין לראשונה במרקם הקולי שהכוורת מפיקה והחליט ליצור סביבה עבודה ייחודית.

הדבורים נעלמות מהכדור שלנו בקצב מטריד. כשליש מהן מתו, משלל סיבות שטיבן לא הובהר עדיין עד תומו, רק בעשר השנים האחרונות, תופעה שמעבר לפגיעתה במרקם האקולוגי שלנו גם גורמת לעליה במחירי המזון שאנחנו משלמים שכן מדינות שנפגעו קשה מהמצב נאלצות לייבא דבורים ממדינות זרות. 

ולמוסיקה: את קולותיהן של הדבורים, שמסתבר שלא רק מזמזמות, אלא גם משמיעות מעין קוואקים וקולות אחרים (בסולם דו אגב), שנשמעים לעיתים כסערה לאוזן אנושית, הם ליוו בצ'לו שמנגנת דירדרֶה בנזיק, אישתו של מרטין, מומחה לתקשורת של דבורים, בעלי אותה כוורת מהעבודה שייצגה את אנגליה באקספו, בקולה של נערה בת 14, בפסנתר מינורי, בגיטרת מתכת שכולה ערגה, בהרמוניקה, בסאונדים ארוכים ומסונתזים ובשברי סימפולים שיחד דורשים הקשבה עמוקה המתגמלת ברוגע מדיטטיבי ובעצב.

"מתי הקולנוע הפסיק לחקות את החיים והחיים התחילו לחקות את הקולנוע" שאל יהונתן גפן לפני הרבה הרבה שנים. דר' דוליטל (ספרות אמנם, ועדיין), ידע לתקשר עם חיות. גם אנחנו נדע לעשות את זה יום אחד אם רק נקדיש לזה את המשאבים הדרושים. כבר יש מומחה לתקשורת עם דבורים, הוא לא יודע הרבה אבל הוא עובד על זה, ויש מצב שבזימזום שלהן הדבורים משדרות את מצוקתן ואולי מספרות את המקור שלה. ימים יגידו, ואולי לא, ובינתיים, בעודנו מתכחשים להיותנו חלק מהמרקם האקולוגי ומתבצרים בסביבות מהונדסות שאנחנו מארגנים לעצמנו נוכל להנות מהאמנות הזו, הבלתי מזיקה והיפה עד למאד.

האלבום כולו מנגן בלעדית באתר של הגארדיאן, כאן והקטע שסוגר אותו, לפניכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#