בלוגים

רגע לטבע / הבלוג של עמיר בלבן

ליקוק בין הקרן לאוזן, ואתה מתמסר

כשצבאים מחזרים, הזכר הוא תמיד זה שיזום. סיור בעמק בית שאן הוביל לרגע נדיר שבו התהפכו היוצרות (ועוד במטע של קיבוץ דתי!)

אני צופה בצבאים בקביעות כבר קרוב ל-20 שנה. בקפדנות, מדי שבוע, בירושלים ובהרים סביב לה, בשפלת יהודה, במדבר יהודה, ברמת הגולן, בגליל ולאורך הירדן. בכל חבל ארץ הצבאים מתאימים עצמם לבית הגידול, לומדים את רזי הטופוגרפיה, השבילים, הצומח וגם את האויבים. לצד האדם יודע הצבי הישראלי לשרוד עד גבול מסוים.

סיירתי בעמק בית שאן. מימיני שדה אספסת מוריק ומשמאלי מטע תמרים ותיק של קיבוץ טירת צבי. נסעתי לאט לאט, הבטתי לעבר הדיות וחיפשתי אחר עיטים גדולים. סרקתי כל שורת דקלים חדשה. בז מצוי, נקבה, על תיבת קינון של תנשמת, תפסה לרגע את תשומת לבי וכמעט פספסתי. ברגע האחרון החזרתי את המבט לעבר שורת הדקלים ואת עיני תפסה תנועה חריגה.

שני הצבאים בדואט. מתאים את עצמם לכל בית גידול
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

השליט החדש של עמק בית שאן

בבתרונות החוואר שמפרידים בין גאון הירדן ליישובי עמק המעיינות והשדות החקלאיים, נדחקות כיום רוב חיות הבר שנותרו לאורך תוואי הנהר. הליכת בוקר שקטה סיפקה מפגש מפתיע

ב-1997 יצאתי למסע תיעודי של נהר הירדן ממקורותיו ברום החרמון ועד לנקודה שבה הוא נשפך לים המלח. הצטיידתי במצלמה וציוד ציור ובמהלך חצי שנה עקבתי אחר הפשרת השלגים, שטף המים במעיינות הבניאס, זרימתם דרך נופי הגליל, הכנרת ובקעת הירדן עד לים המוות.

עברו יותר מעשרים שנה והמסע לאורך נהר הירדן השתנה מאוד. הרבה פחות מים בירדן, בריכות דגים נטושות, מקורות מים שמצבם בכי רע. ולמרות זאת, אחת התחנות המרתקות במסע שערכתי השנה היתה בעמק בית שאן ("עמק המעיינות" כפי שהוא ממותג היום), בבתרונות החוואר שמפרידים בין גאון הירדן לכיכר שבה נמצאים הישובים והשדות החקלאיים. על התפר הצר הזה נדחקות רוב חיות הבר הגדולות שנותרו לאורך תוואי הנהר.

1
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

עם מחצלת, על הבוצה היבשה והחמימה, לצד הביוב

אגני ביוב, בעיקר בריכות שיקוע ראשוניות, הם כר מושלם להתפתחות רימות וזבובונים שהם מקור מזון עשיר לציפורים נודדות ויציבות כאחד. ביקור בנחל ציפורי סיפק מפגש מעניין

רגעי הטבע הראשונים שזכורים לי לטובה הם מבריכות ביוב. אגני הביוב של מפעל "דקו" בברור חיל; הביוב הגולמי שזרם שנים בנחל שורק; אפילו זרימות ביוב קטנות בארמון הנציב, בימים ששטחי קיבוץ רמת רחל עדיין היו מכוסים במטעי תפוחים.

ביוב בסתיו מייצר תנאים מיוחדים. מים מועשרים בחומר אורגני בטמפרטורה גבוהה הם כר מושלם להתפתחות של זבובים. אגני ביוב, בעיקר בריכות שיקוע ראשוניות, מלאות בכמות עצומה של רימות וזבובונים שהם מקור מזון עשיר לציפורים העושות את דרכן מסיביר לאפריקה בעונה הזו. גם הציפורים היציבות (שאינן נודדות) נהנות מהשפע הפתאומי. מקווי המים הסתוויים מתמעטים והולכים משנה לשנה. רוב הביצות בארץ יובשו עוד באמצע המאה הקודמת; בריכות הדגים מיובשות עקב תחרות עם דגה זולה מסין; פלגים הופכים אתרי בילוי או תיירות; ואחרים נפגעים דווקא מהסדרת הביוב. 

6
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

השמירה על הנחלה מחייבת זוגיות הדוקה

הבולבול הוא בין מיני הציפורים שמצטיינים בשמירה על מונוגמיה ובטיפוח הקשר הזוגי. איך הוא עושה זאת? סיפור בתמונות מפארק עמק הצבאים בירושלים

לא כל הציפורים מונוגמיות ולא לכולן מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים. הבולבול הוא בין המינים שמצטיינים בשמירה על הקשר הזוגי, באופן די יוצא דופן בעולם הציפורים המקומי. הבולבול הוא מין יציב שחי כל השנה בישראל. שמירה על הנחלה מחייבת כנראה זוגיות הדוקה במיוחד. אין זמן טוב מסוף הסתיו להשקיע בטיפוחה.

בשבוע פגשתי זוג בולבולים על השביל המרכזי בפארק עמק הצבאים בירושלים. על ענף של עץ מיש דרומי עמדו שניים, זכר ונקבה. ההבדלים ביניהם מזעריים. הוא מעט גדול יותר ועם טבעת עין מצויצת יותר. היא כנראה צעירה, הצבע השחור בכיפתה טרם קיבל את הגוון העמוק. עצרתי, המתנתי בסקרנות וצפייה מי יעשה את המהלך הראשון.

1
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

הודו להודו, אבל כשחייבים - השליכו עליו משהו

מאז קריסת החוות בצפון-מזרח ארה"ב, היער חוזר ואיתו גם החיות. תרנגול ההודו הוא אחת הציפורים המפוארות שמשוטטות ביערות צפון אמריקה ולי היתה זכות גדולה להשקיף עליה מקרוב

מאז קריסת החוות הקטנות בצפון-מזרח ארה"ב במהלך המאה הקודמת, היער האטלנטי חוזר בגדול ויחד איתו גם בעלי החיים. אילל לבן זנב, זאבי ערבה וגם להקות מרשימות של תרנגולי הודו.

התמעטות הציידים בשנים האחרונות מסייעת להתאוששות המרשימה של אוכלוסיית תרנגולי ההודו בחוף המזרחי. לקראת עונת הקינון אף החלו בערים מסוימות לחלק עלונים כיצד להתמודד עם להקות אגרסיביות שמגנות על אפרוחיהן בנחישות רבה. ההודים עלולים לתקוף חיות בית, ילדים וגם מבוגרים בחצרות וגנים שפונים אל היער. ההנחייה היא לא לסגת, לעשות רעש ואם צריך גם לזרוק חפצים. אמיתי!

זכר בלבוש חורף מגיח מתוך היער
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

גם הציפורים צריכות מדריך טוב בסנטרל פארק

אלפי ציפורים מסיימות את תעופת הלילה שלהן מיערות קנדה בפארק הנפלא שבלב מנהטן. איך הן יודעות היכן להתמקם? כיצד יאגרו כוח להמשך המסע? התשובה היא חוכמת המקומיים

לצאת לפני הזריחה ל-Ramble שבלב סנטרל פארק, ניו יורק, עלול להיות דבר מלחיץ. צלילי הפתיחה של "חוק וסדר" (דו דום!) ואחריהם המנגינה של "מלתעות" מהדהדים לי בראש. הגעתי מוקדם והפארק חשוך לגמרי. רק חופת יער שחורה לפני. 

התיישבתי על מדרגות המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. ובזמן שבעלי הדוכנים כבר מיקמו את עגלות הנקניקיות שלהם על המדרכה, שמעתי את הקולות. קריאות קיכלי, ציוצי סיבכונים, מאות ואולי אלפים של נודדי סתיו יורדים בצלילה אל הפארק אחרי תעופת לילה ארוכה מיערות קנדה. זהו, הגיע השעה לשים את הפחדים מאחור ולהיכנס אל השבילים החשוכים.

סבכון שחור-לבן מרגיש בבית בחיפוש אחר חרקים
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

עם עורקים כאלה אפשר לנדוד גם 4,500 ק"מ

לדנאית המלכותית מוטת כנפיים של כ-15 ס"מ וצבעי אזהרה המעידים על רעילות. במופע היפהפה ועמוס הצבעים של הסתיו בצפון אמריקה, גם הוא נמצא באמוק של הכנות לקראת המסע דרומה

היערות הממוזגים של צפון אמריקה הם מקום שבו הסתיו הוא מופע מהיר של צבע ותנועה. לשינויים שמתרחשים בעונה הזו, לאורך שלושה חודשים, לקראת החורף החשוך והקר - אין אח ורע על פני כדור הארץ.

התקצרות היום והירידה בטמפרטורות מכניסה את המערכת הטבעית לאמוק של היערכות. התגובה הבולטת הראשונה היא נהירה עצומה של כל מי שיש לו כנפיים או סנפירים אל יעדים חמים יותר במרכז ובדרום אמריקה. השנייה, והלא פחות מרשימה, היא של הנשירה או התרדמה של אלה שנגזר עליהם להתמודד עם החורף הצפוני הקשה.

3
עמיר בלבן
להמשך הפוסט

לזרון הפס יש אפרכסות מיוחדות לרחשי העשב

הדורס שנחשב לאימת הנברנים, הזוחלים והחגבים עובר כעת בישראל בדרכו דרומה. "מגבירי קול" מסייעים לו לשלוט בנעשה על הקרקע וכשהשטח שרוף - החגיגה בעיצומה. בלוג חדש

בימים אלה עושים את דרכם מיליוני עופות דורסים מחלקו הצפוני של כדור הארץ אל היבשות הדרומיות. אחד מצירי הנדידה הראשיים עד סוף אוקטובר נע מאירופה ואסיה לאפריקה ועובר בישראל. כחצי מיליון איות צרעים נמצאים בעיצומו של המסע וביניהם גם ארבעה מיני זרונים. את זרון הפס פגשתי במקום לא צפוי - דרום שפלת יהודה.

זרון הפס הוא דורס אלגנטי במיוחד, בגודל בינוני, שדוגר בערבות העשב במזרח אירופה והקווקז. הוא קרוי על שם זר הנוצות שמקשט את צדי ראשו. אלו נוצות מיוחדות שמנתבות רחשים עדינים מהעשב אל חורי האוזן שנמצאים בצדי הראש, סוג של אפרכסות מנוצות, מגבירי קול. כדי לתת מענה מהיר לרחשי השדה, הזרון מצויד בכנפיים וזנב ארוכים במיוחד. הכנפיים מאפשרות לו לדאות בקלילות על פני שטחים נרחבים והזנב מעניק לו כושר תמרון במהירויות דאייה נמוכות. תכונות אלו הופכות אותו לאימת הנברנים, זוחלים, ציפורי שיר וחגבים.

זרון נחוש במיוחד, לא מוותר עד שהחגב נתפס
עזרא חדד
להמשך הפוסט