בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשאביב גפן התפייט על הכנפיים של ההיא עם הקביים

אנשים עם מוגבלויות כבר לא מודרים לגמרי מן המסך, אבל יום יבוא ואיש לא יחשוב עוד שמראה קביים או כסא גלגלים על המסך מעכיר את האווירה

11תגובות
אביב גפן
מסך ערוץ 2/רשת

יום יבוא, ניצן שייר, ולא תתבקשי להסביר באודישנים למה את לא קמה, ושלא בחרת לשיר בישיבה. יום יבוא, ואפשר יהיה לצלם את העלייה שלך לבמה כמו שאת, מבלי שאת או הצופים בך יגיבו במבוכה או בחמלה, או כמו נשיא ארצות הברית שחיקה את תנועותיו הספסטיות של עיתונאי עם מוגבלויות. יום עוד יגיע שונות פיזיולוגית, נוירולוגית או כל מאפיין אחר ו"חריג" של בני אדם על המסך לא יהיה עוד חריג, כי יהיה מקום של כבוד לכולם.

עד אז, לא יהיה קל. אנשים עם מוגבלויות כבר לא מודרים לגמרי מן המסך, ובתוכניות לגילוי מאורות מנצנצים בישראל כבר ראינו איש בכסא גלגלים ואישה לקוית ראייה ועלמה שהיטיבה לתקשר בקולה ובמוסיקה שלה מעבר ליכולות השיחה שלה. לא רוצה להזכיר שמות ולהצמידם לתגית שאנחנו, אנשים עם מוגבלויות, עדיין נושאים על גבינו מבלי שבחרנו בהן. העיוור, החירשת, המוזר, הצולעת.

ניצן שייר
מסך ערוץ 2/רשת

יום יבוא ואף אחד מאיתנו לא ייאלץ לשמוע משפטים כמו "את ההוכחה שכנפיים הן הרבה יותר מקביים", כמו שאמר לך אביב גפן לקול מחיאות הכפיים של הקהל, שנועדו להזדהות עם ההערכה שלו כלפייך, כי הוא אמר את הדברים בכוונה טובה ואוהדת, אבל כשיקוף מדויק של מקומך ומקומם של אנשים עם מוגבלות על המסך כיום. ליצרני התכנים והרייטינג זה "מרגש" ומצביע על סובלנותה, פתיחותה ונאורותה של חברת ההפקה. ונותן "הזדמנות שווה", שכבר מזמן היתה צריכה להיות מובנת מאליה. ומתפעל, כל הזמן מתפעל, מנצחון הרוח והשיר על החומר התפל, המשתק, המצמית.

ניצן שייר
מסך ערוץ 2/רשת

יום יבוא ותוכלי לעלות לבמה, מרצונך, עם הקושי ומבלי להסתירו בעריכה, או בהפניית מצלמה הלאה ממך. ולזכות בכל האהדה המוצדקת של הקהל, מפני שניחנת בקול יוצא דופן, חם וקצת חרוך, מבוגר משבע עשרה שנותיך, עם מנעד מרשים וכוח  גדול אצור בו, והוא בוקע ממך כאילו בלי מאמץ, כאילו באופן טבעי לגמרי את מבצעת את השיר לראשונה. כמו באשליה המופלאה שבגללה אנחנו נהנים כל כך מקולות ייחודיים, מבצעים גדולים משכיחים מאיתנו את ההכנות, החזרות, הלמידה, התסכול, הקול שנשבר לעתים, ההתמודדות עם הטקסט והצורך להגישו באופן חדש וייחודי וכל מאות ההחלטות שאמן נדרש לקבל לפני שהוא עולה על במה. יום יבוא ואיש לא יחשוב עוד שמראה קביים או כסא גלגלים על המסך מעכיר את מתיקות האשליה. בהצלחה, ניצן שייר. את זמרת נהדרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו