בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזפזפת

המון עמונה, הרבה יותר מדי

המון מצלמות היו שם ומעט מאד דרמה, המון שוטרים מלאי חמלה וכתבים אמפתיים לעילא בשידור ארוך מדי, שכולו הוקדש לזעקות הקוזאקים הנגזלים. והקוזאקיות המתבכיינות

54תגובות
עמונה
אוליבייה פיטוסי

היו שם יותר מצלמות ממפונים. ערוצי הטלוויזיה התייצבו בהמוניהם, מקומיים וזרים כאחד, נאבקים באומץ בהיפותרמיה ובאקונומיקה. כל אתר חדשות שמכבד את עצמו שלח צוות, כל צוות של שוטרים צויד במצלמת וידאו, כל שבאבניק והסמארטפון שלו, וכולם באו לחפש מכות. אבל לא היו.

עד שעות הצהריים, בשידור חי שמתגלגל לשום מקום, ביקשה הטלוויזיה לפמפם דרמה. אי אפשר לייצר דרמה מכמה מאות מתפרעים שורפי צמיגים ומקימי בריקדות-דרדלה. בעין המצלמה, מרחוק, הם נראים בדיוק כמו "מפירי סדר" פלסטינים, שווים סרטון של 30 שניות, למעט הכיפות, כמובן. ולכן, מולם לא ניצבים כוחותינו החמושים, פלוס נגמ"שים וחצציות, רק נחיל שוטרים חמושים בכפפות ובחמלה מתקדמים לאט לאט אל מה שידוע מראש, אל עימות בעצימות נמוכה להפליא, כי כולם למדו לקח מהסיבוב הקודם.

כולם, חוץ מהטלוויזיה. היא ממשיכה לשדר וצריך להכריע למי להיצמד: נוסבאום של הפיגועים או אלון בן דוד של המבצעים הצבאיים. בזפזופ, מתברר ששניהם לא מצליחים לייצר ענין מעבר למה שהעין רואה. כיוון שאי אפשר לדבר עם השוטרים ועדיף לא להתקרב אל השבאב עם האקונומיקה, הקרויים כאן בלשון נקייה מדי "בני נוער" ובלשון המשטרה, "אנרכיסטים", נותרו רק המפונים, וההחלטה השגויה של כל הערוצים לאמץ את הנראטיב שלהם כמעט ללא עוררין. בזה אחר זה הם זועקים זעקות שבר בקולי קולות, כאילו נקלעו פתאום לאזור אסון ולא ידעו מראש מה עתיד להתרחש כתוצאה חוקית ישירה של מעשה גזל, כאילו לא ידעו מראש שאין בסיס חוקי אמיתי לישיבתם שם.

בזה אחר זה הם מנסים לייצר חמלה כלפי הילדים הקטנים שלהם, התינוקות שלא יכולים לעבור דירה, הבית שבנו, הכרם שנטעו, הארץ שיישבו במסירות נפש ותקצוב ממשלתי נדיב, האל שהבטיח להם את כל זה - ולא מדברים על כך שיכלו להיערך ליום פקודה ולמצוא דיור חליפי, כמו שעשו חלק מהעמונאים, כי הדבר הרי נוגד את אמונותיהם ואת חוקי הדרמה.

עמונה
צילום מסך

בזה אחר זה הם מנסים לייצר שנאה כלפי הממשלה הבוגדת, והבית היהודי הצבוע, ובג"צ השמאלני, והפלסטינים שלא הגיעו בזמן לתבוע את הגזל, שבכלל לא היה גזל כי הרי השם הבטיח להם את הארץ, ולכן יהודי לא מגרש יהודי, ואיך יישבו, שמונה נפשות בחדר במדרשה בעופרה? בקור הזה?

אחד אחד עוברים המיקרופונים ממפונה למפונה ומתעכבים אצל הנשים, שזעקתן רמה יותר, ולכן נחזית להיות מעניינת יותר, אבל השיממון רק גובר. וכתבינו? ממלאים פיהם מים ומועלים בחובתם הבסיסית להתעמת עם הגרסה המתבכיינת של הקוזאקיות והקוזאקים. אין בכל הסיפור הזה נימוק אחד שמצדיק גזל אדמות, במשפט הישראלי, הבינלאומי או העברי העתיק החביב על המפונים. אבל מי צריך נימוק, כשהזעקה המתוזמרת מקבלת המון זמן מסך, הרבה יותר מדי.

פינוי עמונה, אתמול
אוליבייה פיטוסי

לאורך היום המתיש הזה ציפיתי שיימצא כתב צדיק שיעמת את העמונאים עם אמונתם, ויזכיר להם את פרשת בחוקותי, ויזכיר להם שהארץ לא מובטחת אוטומטית, בטח לא לגזלנים, ושהתעמרות כוחנית בחלשים,על פי המקרא, היא עילה לסיום הקשר בין הארץ ויושביה ובגללה ימטיר האל אסונות גדולים על כל הציבור, "וכשלו איש באחיו כמפני חרב, ורודף אין".

הצדיק לא נמצא, גם לא הבוקר, כשכוחותינו הטלוויזיונים פרוסים בשטח ונערכים לפינוי בית הכנסת. באום אל חיראן פשוט לא היה בית כנסת, ולכן הכל נראה שם אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו