בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזפזפת

מי אשם בנאום הממוחזר של ליברמן?

כמו רוב השרים, לליברמן אין מושג מה כתב לו צבא העוזרים. הורים שכולים צריכים להודות לו על כך שקרא את הנייר באוטו בדרך לטקס, כדי לא לטעות בפאוזות העצובות או באינטונציה החגיגית כשהוא מדבר על חתירתנו לשלום

24תגובות
ליברמן בסיור בפיקוד הצפון מביט מבעד משקפת
אריאל חרמוני / משר

הבה ונגדיר מחדש את גבולות הציניות הישראלית: הם לא נמתחים בגזרת כבל-יחימוביץ, גם לא במתחם שבין "רעייתי" ל"לא היה כלום". אם תרצו, הכל כאן, בידעה קטנה אחת, באייטם חדשותי שלא הפך ויראלי, שלא הזיז לאף אחד.

הסיפור אינו קופי פייסט שמישהו במשרד הבטחון עשה לנאום מלפני שנתיים, אותו נשא שר הבטחון דאז בוגי יעלון בטקס הממלכתי הכי עצוב, ביום לציון מותם של חיילים שמקום קבורתם לא נודע. שלשום, קטעים נרחבים מאותו נאום דובבו בפיו של ליברמן. אותו טקס, אותן משפחות, אותו סיפור מדמיע על זוריק. כמה טוב שיש מסך מפוצל וכולנו רואים את ליברמן בקלונו, ו"ארץ נהדרת" אפילו מקדישה לזה כמה שניות במקטע הפייק ניוז.

אבל לא צריך להיות חבר ב"ישראל ביתנו" כדי להבין, ששר הבטחון הנוכחי לא אשם בפדיחה. כמו רוב השרים, אין לו מושג מה כתב לו צבא קטן של עוזרים חרוצים. הורים שכולים צריכים להודות לו על כך שקרא את הנייר באוטו בדרך לטקס, כדי לא לטעות בפאוזות העצובות או באינטונציה החגיגית כשהוא מדבר על חתירתנו לשלום, או כל איוולת ממלכתית אחרת שבוקעת מפיו. פדיחה, אבל לא שלו.

אבל מה עם האחריות שהוא אמור להפגין? מה עם איזו התנצלות קטנה להורים שכולים שנלפת להם הלב כששמעו את הדברים בטקס, כשראו את הפדיחה בבית על המסך? מה לגבי המילה הפשוטה והיפה הזאת, "סליחה"? או אפילו משפט כמו " מצטער, כתבו לי את הנאום, אתם מבינים וודאי שלא התכוונתי והאחראי ננזף קשות"?

אני קוראת שוב ושוב את תגובת משרד הבטחון: "מטבע הדברים בטקסי זכרון ישנה התייחסות לסיפורים שאינם משתנים עם השנים ויכולים לחזור על עצמם", הצהיר המשרד. כמה ציניות צריך לגייס כדי לומר בעברית מכובסת, "ככה זה אצלנו,  כל הזמן מלחמות ומשעמם, אין אקשן, אז נמחזר את המתים".

מבחינתן של המשפחות השכולות, אין "סיפורים שחוזרים על עצמם". אלה טרגדיות, וכל אחת שונה מאד מרעותה, ולכל אחת מגיע לפחות שריד של כבוד ממלכתי, אפילו מזויף, אפילו מן השפה לחוץ. מבחינת משרד הבטחון, בתגובה הזאת, המשפחות פשוט לא קיימות. במשרד גם הוסיפו כי מי שישווה את שני הנאומים יראה כי יש בהם גם פסקאות שונות. רק המתים, כאמור, לא משתנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו