בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזפזפת

מה כבר אכפת להם ממצלמות?

תסמונת ה"מה-כבר-יעשו-לי" בה לוקים פוליטיקאים ומשרתי ציבור בישראל מאפשרת להם להציג התנהגויות נלעגות או פוגעניות לעיני מצלמות, בלי לחשוש לרגע שייתפסו בקלקלתם

3תגובות
דוד אמסלם, בני בגין ודוד ביטן במליאת הכנסת
ערוץ הכנסת / חברת החדשות

שלושה רגעים טלוויזיוניים מליל אמש, שעל פניו אין ביניהם שום קשר, מזמינים שוב התבוננות בחולי עמוק של מוקדי הכוח בישראל. בהיעדר שם טוב יותר, אפשר לקרוא לזה תסמונת ה"מה-כבר-יעשו לי", בגינה פוליטיקאים ומשרתי ציבור יכולים להרשות לעצמם התנהגויות נלעגות, מקוממות או פוגעניות, והכל לעיני מצלמות בלי לחשוש להיתפס בקלקלתם.

בחדשות בכל הערוצים אפשר היה לראות אתמול את ח"כ דוד אמסלם גוהר מעל ח"כ בני בגין ביושבו במליאת הכנסת, באופן שהפריע אפילו לשלוותם של סדרני המשכן. אלה נאלצו להרחיק את אמסלם בהתערבות פיזית, עד כדי כך היה המראה מטריד ולא מכובד. אמסלם מודע היטב לקיומן של מצלמות שמתעדות את מה שמתחולל בהיכלה של הדמוקרטיה, והן ומתמקדות גם ברגעים היותר פיקנטיים שהכנסת מציעה לאזרחים. אבל מה אכפת לו, כי מה כבר יעשו לו? הוא יושב ראש ועדת הפנים, הוא יכול לנפנף את בני בגין, הוא חביבו התורן של ראש הממשלה, ולעזאזל הנימוס, או נורמות התנהגות ראויות במרחב הציבורי, או הציבור בכללותו שיצפה בזה: מה כבר יעשו לו? כלום. מי, מי יכול עליו.

עובדה איילת שקד - דלג

ב"עובדה" נחשפה השרה איילת שקד כאחרונת התלמידות הצייתניות שאינה יודעת לדקלם את הפצצה שהיא עומדת להטיל על עולם המשפט. בקצרה, שקד הודיעה שבתי המשפט שכחו מה זה להיות ציונים, ושבאיזון בין זכויות פרט לבין אידיאולוגיה ימנית, הימנית צריכה לגבור. מין ענף רעיוני של חוק ההסדרה, אם תרצו. לשם כך הוכן נאום ארכני שעמדה לשאת בכנס אילת בפני מאות שופטים ועורכי דין ושלל מצלמות.

כאשר ב"עובדה" התלוו להכנות לקראת הנאום והציבו מצלמה בלשכת השרה כשהיא מתייעצת עם עוזריה על בימוי הנאום, שקד לא רק היתה מודעת לקיומה של המצלמה - היא הזמינה אותה. אי אפשר להיכנס ללשכה ללא הסכמת השרה, והעובדה שלא היה לה אכפת להיחשף כמי שאינה יכולה לשכנע אפילו את עצמה בחשיבות הדברים בלי שיורו לה כיצד לדבר, כלל לא הטרידה אותה. מה כבר יעשו לה בוחריה הנאמנים, ילעגו לה? מה פתאום. היא המשענת האידיאולוגית האמיתית של הבית היהודי בחיי המעשה, האלקטוראט המשוכנע סוגד לה, וכל היתר מוזמנים לצחקק.

איימן עודה בסרטון - דלג

ושוב בחדשות, כהדגמה נוספת לתסמונת ה"מה יעשו לי" כשמדובר בגוף ציבורי רב כוח כמו המשטרה: כבר ביום בו נהרג יעקוב מוסא אבו אלקיעאן באירועי אום אל חיראן, אפשר היה להתרשם משימוש מופרז בכוח של המשטרה נגד ח"כ איימן עודה, אבל המשטרה הכחישה. והנה, עשרה חודשים אחרי, נחשף הסרטון בו רואים כיצד מותז גז פלפל אל תוך פניו של  הח"כ, ושוב מגיעה תגובה של המשטרה שאינה מחזיקה מים ואינה מתייחסת כלל למה שנראה בסרטון.

תגובה כזו מתאפשרת אך ורק כאשר ברור שאיש לא מתרגש מהיחס שקיבל חבר הכנסת מהמשטרה. מה כבר עודה יעשה לה, מה? להתלונן במח"ש ולראות כיצד התלונה מתמסמסת? לצפות לאהדה ציבורית שלא יקבל מחוץ לרשימה המשותפת? כלום לא יקרה, וההתעמרות הבאה בחבר כנסת, רצוי ערבי, או בסתם אזרח, לא חשוב מאיזה מגזר, עוד תבוא גם אם יהיו שם אלף מצלמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו