בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזפזפת

אם זו היתה פרסומת, אף אחד לא היה נותן לבת תשע להופיע כאובייקט מיני על המסך

אבל תירוץ ה"כישרון" מספק את התירוץ המושלם לתת לילדה אנג'ל לענטז על הבמה בעקבים כשהיא בתפקיד אשה פתיינית

23תגובות
הכוריאוגרפיה של אנג'ל ל"זהב" מתוך "הם גדולים"
קשת 12

הכל בסדר, אני אומרת לעצמי תוך כדי צפייה, תרגיעי - הילדה רצתה, ההורים הסכימו או שדחפו, והרי כל תוכנית שבה ילדים מפגינים כשרונות כאילו-מבוגרים בטלוויזיה כרוכה בניצול הילדים, שום דבר לא חדש כאן. ובכל זאת, הצפייה באנג'ל בת התשע וקצת רוקדת ב"הם גדולים" של אלי יצפאן (שבת, "קשת", 21:00) מעוררת בי תחושות קשות: בסופו של דבר, יש כאן ילדה שמישהו החליט לביים ולצלם בקונטקסט אירוטי לגמרי.

החל מדקה 4:44 אנג'ל הופכת מילדה בת תשע וקצת למן אישה בכאילו, כולל העקבים הגבוהים והעינטוז, בסצינת חיזור של שני בנים מבוגרים ממנה, גברים-בכאילו, והם רוקדים לצלילי "זהב" של סטטיק ובן-אל שהגיבורה שלו היא אישה פתיינית שמפריחה נשיקה ברחוב. הכל בסדר. ככה זה בריקודים סלוניים לצרכי ראווה ותחרויות, המתח האירוטי הוא חלק בלתי נפרד מהריקוד והכוראוגרפיה, בסך הכל מדובר על תוספת של עניין למחולות פופולריים. והמלים, מי בכלל מקשיב למלים. "ואם תתני לזה לקרות, הלילה זה אני ואת והחצוצרות", שרים סטטיק ובן אל, ואנג'ל מדגמנת. היא הופכת להיות ה"את" בשיר, מושא התשוקה הפתייני שלו. נו, אז מה. 

אישה בכאילו רוקדת עם גברים בכאילו בתוכנית כשרונות כאילו-מבוגרים
קשת 12

בהחלט לא סיבה לאי נוחות שמשתלטת עליי כשאני חוזרת וצופה בזה, כדי לבדוק מה כל כך מרתיע אותי. הניצול כרוך כמובן בהקשר. ב"הם גדולים" לא באמת מתמוגגים מכישורים או כשרונות של ילדים, אלא מהדיסוננס המובנה בכך שאנשים צעירים מאד עושים דברים שרק אנשים מבוגרים מהם מצליחים לעשות. ילדה בת "ארבע ושמונה חודשים בערך", כהגדרתה, מאוהבת בתנשמות ויודעת עליהן המון, ילד בן שש מספר את פרשת השבוע בהמחזה דרמטית, שלוש ילדות זעירות מעכסות קצת כרקדניות בטן וילדה בת ארבע וחצי יודעת לדקלם שמות של המון עצמות בשלד, לפי הסדר, מלמעלה למטה: כל אלה, שהגיעו אל הבמה של יצפאן וזכו להמון מחיאות כפיים, הם הדגמה של הדיסוננס.

ההקשר הנכון ל"כשרונות" הללו הוא מחיאות כפיים מתמוגגות של משפחה וחברים במרחב בטוח ומוכר, לא באור הזרקורים הקר של ערוץ טלוויזיה, שהילדים לא יכולים להבין מהן השלכותיו, יתרונותיו וחסרונותיו. אבל כשילדה בת תשע רוקדת כדי לחקות מיניות בוגרת, הניצול חורג בעיני מהתוכנית ומגיע למחוזות אפלים יותר, דווקא בגלל שטלויזיה בפריים טיים אמורה לסמל את גבולות הלגיטימיות החברתית.

טיזר לפרק של התוכנית - דלג

ככה רוצים לראות ילדה בת תשע וקצת ב"קשת"? מפעילה גוף שאין בו כל סימן לבגרות מינית באותן תנועות ריטואליות שתכליתן התרבותית היחידה היא לשדר סקס, ועוד קצת סקס? כן, הסצינה מזכירה את "גריז", אבל גיבורי גריז היו שחקנים ורקדנים בוגרים ששכנעו את הצופים שהם בני עשרה. מה עושה אנג'ל? היא מנסה לשכנע שמקומה הנכון של רקדנית בת תשע וחצי הוא בסצינה אירוטית. כאן הדיסוננס בלתי נסבל בעיני, ומי שניגנו עליו ויצרו את הקטע הזה והיו מודעים היטב למה שהם עושים, הפכו ילדה בת תשע וחצי לאובייקט מיני.

נדמה לי שלו אנג'ל היתה מופיעה כך בפרסומת, מישהו כבר היה מזדעק. ב"הם גדולים", הצגת הדבר הזה כ"כישרון" מעניקה לסצינה איצטלה מזויפת של נאותות ומהוגנות. דבר במחול שהדגימה אנג'ל אינו חושף כישרון מיוחד מעבר ליכולת לחקות דימוי ארוטי של נערה בוגרת ממנה בשנים. אפשר להגיב במשיכת כתפיים ולהתנחם בכך שלא המציאו כלום ב"הם גדולים". ייצוג כזה של גוף ילדי הוא חלק מתרבות פדופילית רחבה בהרבה, אבל זה עדיין לא הופך את הקטע קל יותר לצפיה עבורי, או ראוי למחיאות כפיים. רק לחמלה, על אנג'ל ועל ילדות שכמותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו