טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזפזפת

"להעיר את הדוב": הדרמה נמצאת בפרטים הקטנים

כבר שנים לא ראיתי בטלויזיה דוברת עברית רגעים טלוויזיוניים מוצלחים רבים כל כך ב-36 דקות של פרק ראשון בדרמה. מזמן לא ראיתי התעקשות רצינית כזאת לעורר חרדה אצל הצופה דווקא מתוך הפרטים הקטנים ולא בהעמסה של עלילה מזעזעת מלווה בפסקול מורט עצבים

55תגובות
להעיר את הדב
צילום מסך ערוץ 12/מאקו/קשת

אחרי הצפיה השניה שלי, הרושם רק מתחזק: אם הפרקים הבאים של "להעיר את הדוב" יהיו טעונים בשלל האיכויות שנחשפו בפרק הראשון, זו תהיה דרמה נפלאה. על הפרק הזה לבדו, ליוצרת קרן מרגלית ("פלפלים צהובים") כבר מגיעים כמה וכמה שבחים, אבל עוד לפניהם, הבה נפריך קלישאה פופולרית: "אין מספיק דרמה בטלויזיה". ובכן, יש. המון. מהירה, וולגרית, חושפנית, פורנוגרפית ומכה בצופה מכל עבר, הדרמה נדדה בעשור האחרון אל מחוזות החדשות והריאליטי.

רק אתמול, לפני שידורו של הפרק ב"קשת", אפשר היה לצפות (שוב ושוב) בקטעי האימה המצמררים בג'נין, עם צרחות הכאב והבעתה של החיילת שהותקפה, או בדרמה של מתמודדי "הכוכב הבא לאירוויזיון" לפני ערב הגמר, כולל - איך אפשר אחרת - וידויים חושפניים, מופעים אורקוליים מהממים, תועפות רגש וחרדה וציפיה דרוכה. ואחר כך הגיע הדבר שמחזיר ל"דרמה" את כבודה המרוט, ומשיב אותה בעדינות ובכשרון עצום מתהומות המניפולציה המסחרית אל עבר מעשה האמנות.

להעיר את הדב - דלג

אף אחד מצופי הפרק הזה אינו יודע מה יקרה להדס (נועה קולר), עוד מעט מנהלת בית ספר לנוער בסיכון, רעיה ואם, בפעם הבאה שתצא מביתה הפסטורלי בלב חורש טבעי ותעטה עליה את הפרסונה הציבורית שלה כשהיא כבר נושאת מטען עצום של חרדה ואשם. השליטה בחייה מתערערת לגמרי כשהיא מקבלת מעטפה ובה דפים שהם סיכומי הפגישות שלה אצל הפסיכולוג. יש שם סודות קטנים, פרטיים ואישיים שמטילים צל על הזוגיות היציבה שלה עם דרי שמחלים מטיפולי כימותרפיה(יוסי מרשק), על יחסיה עם חברים קרובים.

מה שהיה אמור להישאר קבור בקליניקה, באינטימיות ובחובת הסודיות והחסיון של יחסי מטפל-מטופלת, עושה את דרכו אל זר מיסתורי שמאיים על הדס במשלוחים של דפים מתוך יומני פגישות מפורטים. בתוך המעטפת הזאת תתרחש בהמשך עלילה שתפרק לא רק את חייהן הפרטיים של הדמויות, אלא גם את העולם המושגי שבתוכו הם (ואנחנו) חיים, ובו נדמה לנו שפרטיות ואינטימיות הם ערכים מקודשים, ושאמא אבא, שני ילדים, כלב ובית צמוד קרקע עם מתכון לאושר.

להעיר את הדב
צילום מסך ערוץ 12/מאקו/קשת

הפרק רווי ברמזים מטרימים עדינים להתפוררות ופירוק. בבית הספר המורים מתכוננים ל"מרתון באזרחות" ומדברים על "ערכים", בבית, ביתה של הדס משננת עם חברתה "לשלטון יש כוח רב ולכן יש לרסן את עריצותו" בנגינה והטעמה מוזיקלית שתחדיר את הקלישאה הנבובה לראש כדי להקיאה בבחינה. כשהיא נוהגת בבטחה על הכביש, הדס עושה מעין חזרות לשיחה שלה עם הפסיכולוג ומדברת אל המראה. כשהיא מגיעה אל השביל הבטוח לביתה, למעוז החמימות הפרטית, השביל הופך פתאום חשוך ומאיים בסבך הצמחיה הפרועה המתגלה בו. הכלב הביתי מאיים עליה ברגע של היסח דעת. והזוגיות, גם היא כבר מאוימת בשל נוכחות המכתב המדאיג, המחריד, שהדס אינה יודעת איך לחשוף אותו בפני הקרובים לה. 

אין תופים וחצוצרות, אין צעקה גדולה, אין ים של דמעות. מה שיש הוא הקפדה פרפקציוניסטית על ייצור אמינות ריאליסטית, וזו מושגת דווקא באיטיות בה נחשף כל טפח זעיר מן ההתרחשויות, במשחק הבוטח, המאופק של מרשק וקולר, בעבודת מצלמה מעניינת שמרבה לחשוף את הדמויות בזוויות לא שגרתיות, במינון נכון של צילומי פנים וחוץ, בשימוש מושכל בדרמטיות של תאורה. הנה עוד רגע קטן ומצוין אחד: כשהדס ממהרת לפגישה לילית עם הפסיכולוג כדי לברר מה לכל הרוחות קרה שם, מלבן גדול של אור חמים ומיטיב נראה מתוך דלת הזכוכית של הקליניקה. אבל מאחורי האור יש רק עוד חרדה, מפני שהוא לא מגיע לפגישה והדס חוזרת אל החושך שאין בו שום נחמה.

מזמן, שנים רבות מדי, לא ראיתי בטלויזיה דוברת עברית רגעים טלוויזיוניים מוצלחים רבים כל כך ב-36 דקות של פרק ראשון בדרמה. מזמן לא ראיתי התעקשות רצינית כזאת לעורר חרדה אצל הצופה דווקא מתוך הפרטים הקטנים ולא בהעמסה של עלילה מזעזעת מלווה בפסקול מורט עצבים. הכל מינורי, אבל רק לכאורה, מפני שהאפקט המערער, המטלטל והחידתי מושג כאן במלואו, דקה אחר דקה. מעבר ליופי של הפרק עצמו, יש כאן שיעור חשוב בטלוויזיה: מסחטת הרגש איננה המכשיר היחיד שעומד לרשות תסריטאים ובימאים, ואולי היא מיותרת לגמרי בסדרה דרמטית, אחרי החדשות המזעזעות והריאליטי המרגש. בבקשה, תצפו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#