מי היתה מולאן, לפני שנשאבה לחור השחור של דיסני? - מדפדפת - הבלוג של אריאנה מלמד - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי היתה מולאן, לפני שנשאבה לחור השחור של דיסני?

אולפני דיסני הודיעו השבוע על תחילת הצילומים של "מולאן", סרט פעולה המבוסס על הסרט המצויר מ-1998 שהשכיח את המקורות הספרותיים הסינים לטובת דמות לוחמת-מתחזה שמקבלת על עצמה את עול הפטריארכיה והציווי לתפקד בעולם של גברים

תגובות
מתוך מולאן של דיסני מ-1998
Disney / yes

אולפני דיסני הודיעו השבוע על תחילת הצילומים של "מולאן", סרט פעולה המבוסס על הסרט המצויר מ–1998, ודור חדש של ילדות מוקסמות יוכל להתאהב ולהזדהות עם דמות פמיניסטית, לוחמת עשויה ללא חת שמצילה את משפחתה, מולדתה והקיסר הנערץ שלה מפני פולשים אכזרים כשהיא מתחזה ללוחם בצבא סין, שבו אסור היה לבנות להיות חיילות. בסוף, כמו תמיד אצל נסיכות דיסני, מגיעה גם האהבה המיוחלת וכולם חיים באושר ועושר מצויר או מוסרט עד עצם היום הזה.

דיסני הוא החור השחור אליו נשאבים תכנים תרבותיים מקוריים והולכים לאיבוד. דיסני הוא מטחנה של דימויים, אגדות, סיפורים היסטוריים ובדיוניים, שמאבדים את צביונם ומשמעותם המקורית לטובת גרסת החלום הרומנטי האמריקאי. כמה ממעריצותיה של אריאל, בת הים הקטנה, עדיין יודעות שבסיפור המקורי של הנס כריסטיאן אנדרסן היא לא מתחתנת עם שום נסיך, אלא הופכת לקצף גלים – כלומר, מתה – ומשקיפה ממעל בעליונות מוסרית של רוח רפאים על חיי בני האדם? כמה מהן יודעות שאנדרסן יצר סיפור-מופת לחג המולד, שעניינו היה בעיקר הנחלה של ענווה נוצרית לקוראים צעירים? התפוצה ההמונית של גרסת דיסני ניכסה את המקור, טחנה אותו עד דק וניצחה אותו לגמרי.

סצנת הסיום של "בת הים הקטנה" מ-1989. בגרסה של הנס כריסטיאן אנדרסן זה לא קורה

זה בדיוק מה שקרה להואה מולאן (花木蘭), דמות בדיונית שמוכרת לכל תלמיד סיני משיר עתיק שעוסק באירועים מתקופת שושלת ווי הצפונית (386-534 לספירה). המקור הקנוני של הטקסט הוא באנתולוגיה מסוף המאה ה–11 או תחילת המאה ה–12, יש בו 31 משפטים מחורזים וזו אמורה להיות בלדה מושרת. הגם שהיא מתייחסת לאירוע היסטורי אמיתי, אין עדויות על קיומה של לוחמת כזאת. למעשה, הלוחמת האמיתית הראשונה המתועדת בסין היא הנסיכה פיניאנג גונגג'ו מהמאה השביעית, ביתו של הקיסר הראשון משושלת טאנג, שבזכות הונה ותושייתה הצליחה לאחד סביבה צבא בן 70 אלף לוחמים ולפקד עליו בדרך לנצחון – שאיפשר לאביה לייסד את השושלת.

הבלדה על מולאן נפתחת בנערה כפרית שיושבת וטווה בפלך שלה ונאנחת, כי כבר שמעה על צו גיוס שמאיים על כל הכפר, ובו נכתב שכל משפחה חייבת לשגר לוחם אחד לצבא החאן (השליט). בגלל שאביה זקן מכדי להילחם, אחיה צעיר מדי, היא מתחזה לגבר, מתייצבת ונלחמת במשך תריסר שנים שבהן "מצביאים מתים במאה קרבות". עם הנצחון, היא נקראת להיכלו של בן השמיים (הקיסר) כדי לקבל צל"ש או מתנה תמורת שירותה, אבל היא דוחה את ההצעה לכהן בתפקיד רשמי ומבקשת רק גמל (בגרסאות אחרות, סוס) שישיב אותה מרחק "עשרת אלפים לי". בתרבות הסינית, "רבבה" הוא מספר מאגי אפילו יותר מאשר בתרבות העברית העתיקה: לקיסר היו מאחלים שיחיה 10,000 שנה; ובמרחקים גיאוגרפיים, מולאן מבקשת לחזור לביתה שמרוחק 5,000 קילומטר מחצר הקיסר.

מתוך "מולאן" מ-1998
Disney / yes

מולאן זוכה לקבלת פנים משפחתית חמה, שוחטים לכבודה חזיר וכבש וככל הנראה נערך משתה, אבל כל מה שהיא רוצה הוא לפשוט את מדי הלוחם ולשוב אל בגדיה הישנים. כשחבריה לנשק רואים אותה לראשונה כאשה - הם נדהמים, אבל היא תוהה מה זה משנה. סוף. אין רומנטיקה, אין כינורות סכריניים, אין נישואין למצביא שהיה המפקד שלה. גם אין התערבות כלשהי של כוחות על טבעיים, שדווקא רווחת מאוד בסיפורי עם ואגדות סיניות. ייתכן שדווקא היעדר האלמנט המאגי בסיפור הפך את מולאן לדמות פופולרית בזכרון ההיסטורי-תרבותי של סין. דמותו של הדרקון מושו היא המצאה של דיסני, כמוהו גם המסר הכאילו-פמיניסטי של הסרט.

מולאן הסינית מתגייסת לא מפני שהיא חפצה להוכיח שגם נשים יכולות. הסיבה לפופולריות של הסיפור בסין רחוקה מאוד מחשיבה כזאת. מולאן הועלתה על נס כמופת של ציות ונאמנות להורים, מגשימה של אידיאל חברתי חשוב בתרבות שבה הפטריארך הוא מרכז המשפחה, ויש לעשות כרצונו, להגן עליו ולהבטיח את שלומו בכל מחיר, גם במחיר חייך-שלך. אין דבר באידיאל הקונפוציאני שמתייחס להגשמה עצמית או לתפיסה של שוויון זכויות. כדי להעצים עוד את תרומתה נטולת האגו של מולאן למשפחתה ולשלומו של אביה, היא מסרבת לקבל כל מנחה קיסרית ורק רוצה לחזור הביתה: היא לא מתכוונת לחיות בעולמם של הגברים, רק לשוב אל הפלך האהוב שלה.

מולאן ואביה מתוך הסרט של דיסני
Disney / yes
מקסין הונג קינגסטון
David Shankbone

אבל הסיפור לא נגמר כאן, ויש לו התפתחויות אפלות יותר. בגרסה משלהי המאה ה-17, בספר הפופולרי "Sui Tang Romance" שמאגד סיפורי עם רבים, מולאן הופכת לדמות שחיה בראשית שושלת טאנג, היא נפגשת עם הנסיכה הלוחמת – היחידה שיודעת כי מולאן היא אישה – והן כורתות ברית של אחיות, נופלות בשבי, אך משתחררות. מולאן שבה הביתה, מגלה שאביה מת ואימה נישאה בשנית והכובש מבקש את שירותיה כפילגש. בתגובה הולמת שאמורה לשמור על צניעותה, תגובה מקובלת כסוף טרגי מפואר לדמויות של נשים באגדות סיניות, מולאן מתאבדת.

מי שאחראי להפצת הסיפור על מולאן בארצות הברית היא ככל הנראה מקסין הונג קינגסטון, משוררת, סופרת פובליציסטית ופעילה פמיניסטית ממוצא סיני שספרה "האישה הלוחמת" ראה אור ב–1976, הפך לרב מכר והקנה לה שלל פרסים וכיבודים חברתיים, כולל מדליה שהוענקה לה בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון.

האנה סנל הצליחה לשטות בצי המלכותי הבריטי במשך ארבע שנים כששירתה במדים של לוחם-גבר
John Faber

חמשת הפרקים של הספר כתובים כתערובת של סיפורים אוטוביוגרפיים והרצאות מלומדות על פמיניזם ושוויון. בכולם יש מודל-השראה מאגדות סיניות, וכולם גם מקוננים על מצבה של האישה הסינית-אמריקאית בתוך תרבותה המקורית ובתרבות אליה היגרה משפחתה. מולאן מופיעה בפרק השני, "שני נמרים לבנים", בו הונג-קינגסטון עשתה באגדה שימוש חופשי. אולי חופשי מדי. מולאן שלה היא אשה סינית מדוכאת עד עפר בידי הוריה, שאפילו מקעקעים על גבה באכזריות רשימה ארוכה של טענות שיש להם נגדה. כדי להימלט מאימת הפטריארכיה והמטריארכיה כאחד, היא בוחרת להיות לוחמת, הופכת למפקדת של כל הצבא הסיני, נישאת מבחירה ואפילו מצליחה להסתיר את התינוק שלה מתחת לשריון הקרב.

הפופולריות של הספר, שפתח צוהר לעולם המיתי והמאגי של סין כמו גם לחייהן של סיניות-אמריקאיות, נתקלה גם בזעם: הונג-קינגסטון, אמרו המקטרגים, אינה מספרת סיפורים סיניים, אלא משתמשת במיתוסים ובאגדות כדי לצייר תמונה של אכזריות גורפת כלפי נשים גם כשהמקור הפוך. הוריה של מולאן, בשיר העתיק כמו בעיבודים שלו, חרדים מאוד לגורלה ואביה מנסה להניא אותה מההחלטה להתגייס: תיאורה של החברה הסינית דרך המיתוס המומצא הזה ואחרים, אמרו חוקרים וסופרים מוצא סיני-אמריקני, נעשה כדי לחזק סטריאוטיפים על נחיתותו של המהגר ממזרח אסיה. הונג הגיבה בכך ש"אם לא מספרים סיפורים בנוסח חדש הם נידונים למוות".

כך או כך, מישהו קרא – ונטל עימו עותק של הספר בדרך לאולפני דיסני. השאר הוא היסטוריה מצויירת, ובקרוב גם מצולמת, על לוחמת-מתחזה שמקבלת על עצמה את עול הפטריארכיה והציווי לתפקד בעולם של גברים. בדיוק כמו ינטל בסיפור "ינטל בחור ישיבה" של יצחק בשביס זינגר ובעיבוד הקולנוע של ברברה סטרייסנד. או כמו בחיים עצמם: ההיסטוירה מתעדת לא מעט מולאניות בתרבויות שונות בוצבאות שונים. במלחמת האזרחים בארצות הברית, ככל הנראה 150-400 נשים התחזו לגברים ולחמו. עוד לפניהן, ב-1750, האנה סנל הצליחה לשטות בצי המלכותי הבריטי במשך ארבע שנים כששירתה במדים של לוחם-גבר, נשלחה להילחם נגד הצרפתים בהודו, נפצעה מספר פעמים ולאחר שגילתה למפקדיה שהיא אישה, שוחררה מהצבא, עיבדה את סיפורה להרצאה בפני קהל מזועזע – במחצית השניה של המאה ה–18 הופעה של נשים במדי גברים היתה זעזוע קטן בפני עצמו - ולבסוף פתחה פאב ששמו "האישה הלוחמת".

האם אפשר לקוות שבדיסני ימתנו מעט את מרכיבי האגדה הרומנטית לטובת התכנים המקוריים של מולאן, בעידו שבו "ניכוס תרבותי" כבר נחשב כעבירה על כללי הפוליטיקלי קורקט? ספק גדול. מבחינת דיסני ובזכרונם ההיסטורי של צופים רבים מדי, מולאן המקורית היא יצירה מ-1998, בלי עבר והיסטוריה בכלל. מקסין הונג אכן צודקת –  צריך לספר מחדש, לבל ימותו סיפורים עתיקים: השאלה היחידה שבמחלוקת היא איך מספרים, ומה רוצים שנזכור מהסיפור החדש?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#