לא "מפץ גדול", "מפץ עמוק" - הסמן השמאלי - הבלוג של אבי דבוש - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא "מפץ גדול", "מפץ עמוק"

הביקורת על תושבי שדרות על כך שהצביעו ברוב מוחץ לליכוד היא מסר שטנה ולא מסר שמאלי. כדי לשנות את המצב הזה צריך לעבור בכמה תחנות ובעיקר - להיות שם, בפריפריות

תגובות
אין מסר מבזה ומקטין יותר מפוסטים בנוסח "אם לא הצלחנו להחליף את העם, בואו נעשה לו שיימינג"
ערן וולקובסקי

"לא רוצה לשמוע את תושבי שדרות שיבלו גם את השנה הקרובה במקלטים (43.5% לביבי)" - כך נפתח אחד ממסרי השטנה ברשתות החברתיות שמופנים כביכול ממתנגדי ראש הממשלה לתושבי ערי הפיתוח בעוטף עזה. מסרים כאלה הסתובבו ברשתות גם ביום שאחרי בחירות 2015. רבותי, ההיסטוריה חוזרת.

גם המובן מאליו ראוי שיאמר: לא מדובר במסר שמאלי. לא יכול להיות מסר שמאלי אמיתי שכזה. זהו מסר שמבזה, מקטין, משפיל ובעיקר מאשים ישראלים על אופן הצבעתם. משמעותו היא בבחינת "אם לא הצלחנו להחליף את העם - בואו נעשה לו שיימינג". איך אפשר לצפות להצבעה גורפת נגד נתניהו כאשר מצביעי שדרות מתויגים כתומכיו? הנה עוד מובן מאליו: השכנות והשכנים שלי בשדרות מצביעים, כמו הישראלים האחרים, בהשפעת מעמדם, זהותם, ערכיהם והאינטרסים שלהם. מסיבה זו בדיוק בקיבוצי עוטף עזה התמונה הפוכה - בנימין נתניהו הפסיד לבני גנץ. 

ואחרי שאמרנו את כל זה, השאלות נותרו בעיניהן: מה עושים כדי לשנות את המצב? מה עושים כדי לטלטל את ההצבעה היציבה בפריפריות היהודיות לגוש הימין בכלל ולליכוד בפרט? איך מחברים את אזורי הרעב בישראל לשינוי משמאל?

נחל עוז. מאותן סיבות שבשדרות הצביעו לליכוד, בקיבוצים הלכו לכיוון ההפוך
אליהו הרשקוביץ

כמו באוטובוס מאסף לדרום, יש כמה תחנות לתשובה. זה מתחיל בהקשבה אמיתית והבנה. ההצבעה לליכוד בשדרות שבטית בדיוק כמו ההצבעה המסיבית בקיבוץ ניר עוז לכחול-לבן. היא גם רציונלית. ממשלת הליכוד מרעיפה "מתנות" על שדרות. מהטבות מס, דרך תקציבי איזון ומימון פרויקטים שונים. זו השיטה. הפרטה והזנחה מצד אחד, מתנות מצד שני.

ההקשבה מביאה לשיחה והסברה. לא צריך להתבייש. בחודש האחרון הגעתי לירוחם, לעלומים, לחיספין ולמקומות נוספים בפריפריות ופגשתי נערים שלא היה להם מושג קלוש על רעיונות השמאל, בישראל ובעולם. אחר כך באה בניית החלופה. מה יכול השמאל להציע לאנשי שדרות כדי לשפר את מצבם הכלכלי והביטחוני? הנה כיוון לעסקה: יום לימודים ארוך חינם, תמריצים למורים, חוגי היי-טק איכותיים לילדים, סבסוד ההשכלה הגבוהה, רפואה ציבורית אמיתית (עם מוקד חירום ומכשור רפואי), בית חולים שני בנגב.

והתחנה השלישית: להיות שם. כשהימין טולטל אחרי ההתנתקות, הוא הקים גרעינים תורניים בערי הפיתוח. חשבון פוליטי פשוט: מאז קפצו שיעורי התמיכה בימין בכל ערי הפיתוח והחיבור הרגשי ביניהן לבין ההתנחלויות הפך עמוק הרבה יותר. השינוי לא יגיע דרך מסכי הפלזמה. הוא יגיע מהפריפריות ממש. כמו באזהרה התלמודית "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". הוא צריך לבוא בזמן ובמהלך עומק. לא ב"מפץ גדול" בשמאל אלא ב"מפץ עמוק". אין קיצורי דרך. למנחם בגין זה לקח 29 שנה של פתק ועוד פתק עד שהתנחל בלבבות את "אחינו, בני עדות המזרח" וחולל את המהפך.

ודרושה גם תנועה. תנועת ה-10.4. תנועה שתחבר כל מי שרוצה לעשות מהלך של חיבור, גיוס ושכנוע בעומק הימין הפוליטי. תנועה של התארגנויות אקטיביסטיות, ארגוני עובדים ומפלגות. תנועה במובן הפשוט של המלה: הליכה ממקום למקום. לצורך שיחה, לצורך גיוס, לצורך בניית קבוצות, קהילות וסניפים. תוצאות הבחירות הן כישלון לשמאל האידיאולוגי בישראל, אבל הן צריכות להיות מקפצה חשובה לשינוי. את המשבר הזה אסור לבזבז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#