מרצ החליטה, עכשיו תור העבודה

הציבור הישראלי מתגמל על חיבורים. לכן, המשך הפיצול במשבצת השמאל הציוני יניב תוצאות גרועות גם בספטמבר. מערך יהודי-ערבי בהובלת מרצ והעבודה יהיה יריית הפתיחה לתהליך הבראה

אבי דבוש
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גבאי וזנדברג בכנס החברתי הישראלי, בחודש שעברקרדיט: אילן אסייג
אבי דבוש

בחירות ספטמבר 2019 הן תקלה. הן פוגעות באמון הציבור, בכלכלה ובמשילות. אבל, טמונה בהן גם הזדמנות. מחנה המרכז-שמאל הפוליטי קיבל הזדמנות להיערך מחדש, באופן טוב יותר ולהשיג תוצאה משופרת. כבר עתה יש שתי בשורות מרכזיות: כחול-לבן תרוץ שנית על בסיס ההרכב שיצרה והמפלגות הערביות ישובו לרוץ ברשימה משותפת. 

מערכת הבחירות של אפריל הראתה כי הציבור הישראלי מתגמל על חיבורים. הן הולידו הצלחה יחסית לכחול-לבן, שהצליחה לגרוף בתוך שלושה חודשים 35 מנדטים, אך גם חשפה את חולשתו האדירה של המחנה בעידוד ההצבעה בקרב הציבור הערבי. מצב זה עשוי להשתנות לטובה עם חזרת הרשימה המשותפת.

נותרה המשבצת של השמאל הציוני. העבודה התרסקה באפריל ומרצ איבדה מעט מכוחה אך יש לה נקודת אור בדמות גידול מרשים במספר המצביעים הערבים. הקמפיין של שתי המפלגות נראה די דומה בעיני הציבור הישראלי, בעיקר היהודי: מתווה לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והקמת שתי מדינות, מהפך כלכלי סוציאל-דמוקרטי, חופש מדת, הגנה על רשויות האכיפה והשיפוט ושוויון אזרחי לכלל הקהילות בישראל, בדגש על הציבור הערבי.

נציגי חד"ש-תע"ל לכנסת ה-21. הרשימה המשותפת חוזרתצילום: מגד גוזני

הפיצול במשבצת השמאל הציוני יצר סיכון אמיתי לאיבוד מנדטים עד כדי העלמות של אחת הרשימות. כעת עומדות שתי המפלגות בפני מועד ב'. אם יעשו אותו הדבר - בסבירות גבוהה שהדבר יניב תוצאות גרועות דומות. לכן, מרצ לא המתינה לרגע האחרון וחידשה מיד את הצעתה לריצה משותפת עם העבודה. לא מדובר בצעד פשוט עבורה, אבל הוא יכול לבנות כוח ולחבר אנרגיות במקום לפזרן. 

והעבודה? שם עדיין לא החליטו מה הם רוצים להיות בגלגול הבא שלהם. האם היא מפלגת שלטון הרוצה לחבור למחנה "רק לא ביבי" (שלא רוצה אותה) או שהיא מפלגת שמאל ציוני המחויבת לסדר היום שהציגה בקמפיין ומחדשת בהתאם את ערכיה ואת נציגיה. הכרעת העבודה משמעותית ליכולת לייצר מחנה מרכז-שמאל בעל שלושה ראשים: 1. כחול-לבן עם חיזוק אפשרי מצד גשר (נגיסה בקולות כולנו ושיפור הייצוג המגדרי. 2. מפלגה ערבית משותפת שחייבת להיספר הפעם כשותפה. 3. מערך שמאל יהודי-ערבי בהובלת מרצ והעבודה שיכול לספח אליו גם כמה מפלגות קטנות כמו התנועה הירוקה, מימד וארץ חדשה.

מרצ עשתה את הצעד הראשון באופן נכון. היא חייבת לעמוד מאחוריו אבל לא יכולה להמתין יותר מדי. הפנייה לציבור חייבת להיות עם תוכן בהיר והצעות קונקרטיות. רוצים לקדם את סיום הכיבוש ופתרון לסכסוך? מצוין, כיצד? ומה בנוגע לצמצום הפערים הכלכליים, פתרון המשברים בדיור, בחינוך ובבריאות? מה ההצעות לציבור הערבי בישראל? לקהילה הלהט"בית? למזרחים? לדוברי רוסית? ליוצאי אתיופיה?

השמאל הישראלי בורח במשך שנים מבשורה. בחירות 2019 - מועד ב' לא יביאו מזור לבעיות העומק שלו, אבל הן בהחלט יכולות להיות יריית הפתיחה לתהליך הבראה שתחילתו בדיבור ישיר ואפקטיבי לציבור כולו.

אבי דבוש |הסמן השמאלי

שדרותי. אב לשני בנים. מנהיג כבר עשור וחצי פרויקטים ומאבקים חברתיים-כלכליים, סביבתיים ומדיניים, בפריפריות. ממייסדי מועצת הנגב ותנועת הפריפריות. ראש מטה הפריפריות במרצ. התמודד ב-2018 בבחירות לראשות המפלגה. גבאי בית כנסת. יועץ ארגוני. חושב שהגיע הזמן שמבנות ומבני עניים תצא תורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ