לרב אבינר יש הרבה קושיות כשמדובר בשריפת כנסיות - ניתוח פתוח - הבלוג של ברי דנינו - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרב אבינר יש הרבה קושיות כשמדובר בשריפת כנסיות

אחד הרבנים החשובים בציונות הדתית לא ידע לספק תשובות נחרצות כשנשאל אם יש להצטער על הדליקה בכנסיית נוטרדאם. מעניין שדווקא כשמדובר במידת העובי של גרביונים "צנועים" הוא ידע

תגובות
השריפה בקתדרלת נוטרדאם, השבוע
Thierry Mallet/אי־פי

פסח - חג הקושיות, ובאתר הבית של המגזר הדתי-לאומי "סרוגים" החליטו שהשאלה המתאימה ביום שאחרי השריפה הגדולה בכנסיית נוטרדאם היא אם יש להצטער על כך. את התשובה הפתלתלה לשאלה, כמו גם לשאלות נלוות, סיפק אחד הרבנים החשובים ביותר בציונות הדתית, שלמה אבינר, העומד בראש ישיבת "עטרת כהנים" בירושלים ומכהן כרב ההתנחלות בית אל.

בין היתר כתב אבינר כי ניתן לומר שהשריפה היא עונש אלוהי נגד הנצרות וציין כי ישנה "מצווה" לשרוף כנסיות בישראל, אך לא כדאי לעשות זאת מפני שהדבר יוביל לבנייתן מחדש. אבינר לא רק מסכים בתשובתו כי אין להביע צער על השריפה בנוטרדאם, כשמקשים עליו שהדבר "עלול להיתפש לא יפה בעיני הגויים", הוא עונה: "ייתכן, אך אין זו סיבה להחניף" ומביא את סיפור שריפת התלמוד הגדולה בפריז בעקבות עימות בין רבנים לחכמי דת נוצריים כגורם אפשרי לשריפה.

אבינר, ב-2011
תומר אפלבאום

קטונתי מלייעץ לאבינר, שהוא כנראה רב גדול בהלכות שריפת כנסיות, אבל זו אינה הפעם הראשונה שהוא "יוצא קטן", תמוה ומכעיס. בעבר, דווקא ידע להיות פסקני כשענה שעובי הגרביונים שצריכות בנות ישראל ללבוש כדי לשמור על צניעות הוא "40 דנייר אך עקב שינוי בייצור צריך יותר". בנוגע לשריפת כנסיות בארץ הוא משום מה הרבה פחות ברור ומביא טיעונים מכאן ומכאן. אותי, החיים בין יהודי התפוצות לימדו שכנסיות, אם זה לא ברור, לא שורפים. להיפך, הן יכולות להיות בסיס נפלא לשיתוף פעולה וקירוב לבבות בין בני האדם. 

מעלון בית הכנסת Temple Israel של שבת פרשת "וישב" למדתי שלקראת עונת החגים הנוצרית, מתנדבים חברי הקהילה היהודית בקולומבוס, אוהיו, באחת הכנסיות המקומיות ומסייעים בהגשת ארוחות חג למי שידם אינה משגת. לפני כחודש השתתפתי בבית הכנסת Agudas Achim בלימוד משותף ליהודים, נוצרים ומוסלמים מהמקורות. לאחר שהנוצרים נשאו תפילה להצלחת הלימוד, נעמד אחד מחברי הקהילה היהודית וקרא בקול גדול: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". הוא בהחלט עמד בסטנדרטים של הרב אבינר ל"לא להחניף".

תושבים מגיעים להניח פרחים מחוץ לבית הכנסת "עץ חיים" בפיטסבורג
Matt Rourke/אי־פי

לאחר הטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג לפני כחצי שנה, אספו ארגונים מוסלמים מקומיים מאות אלפי דולרים כדי לסייע למשפחות הקורבנות. לפני כחודש אספו חברי הקהילה היהודית בפיטסבורג תרומות כדי לסייע לקהילה המוסלמית בכרייסטצ'רץ', ניו זילנד, אחרי הטבח בשני המסגדים. אלה רק דוגמאות אקראיות מהחודשים האחרונים לשיתוף הפעולה הנפלא שיכול להתקיים בין מאמיני שלוש הדתות.

את סיפור שריפת ספרי התלמוד בפריז אסור לשכוח, אך כשאנו חושבים על העולם שנשאיר לדור הבא - עלינו לדאוג שיהיו לו גם סיפורים אחרים, כאלה העוסקים בחיים משותפים ובעזרה הדדית. בכל הקשור לאלפי התלמידים שבגרו תחת הנהגתו של הרב אבינר - אינני בטוח. כשלא מקבלים תשובה ברורה בנוגע לגבי שריפת כנסיות בארצנו כי "הנושא יותר מסובך", זה עצוב ומסוכן. בשבת הבאה, לכשיוחזר ספר התורה לארון הקודש, כדאי שהרב אבינר ישים לב לאחת השורות האחרונות שנאמרות לפני סגירת הארון: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". אולי אז יהיו לו תשובות ברורות לשאלה מיותרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#