להכריע בקלפי בין מגילת אסתר למגילת רות - ניתוח פתוח - הארץ

להכריע בקלפי בין מגילת אסתר למגילת רות

שתי המגילות דומות בכך שהן נקראות על שם גיבורותיהן, אך כל מגילה שונה בפירוש המרכיב היהודי בביטוי "יהודית ודמוקרטית". פערי הגישות הללו עומדים גם במוקד הבחירות החוזרות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
"רות ונעמי". ציורו של פיליפ הרמוגינס קלדרון מ-1886
"רות ונעמי". ציורו של פיליפ הרמוגינס קלדרון מ-1886קרדיט: \ Walker Art Gallery
ברי דנינו
ברי דנינו

מגילת רות, אותה אנו קוראים בחג שבועות, היא אחד החיבורים המקראיים היפים שמתארים את החלק היהודי באופייה של ישראל, כמדינה יהודית-דמוקרטית. זו בדיוק היהדות שהייתי רוצה לראות. 

לצד רות, גם מגילת אסתר קרויה על שם הגיבורה שלה. אך למרות הקו המשותף הזה ישנו הבדל תהומי בין המשמעויות והמסרים העולים משני הסיפורים. במגילת אסתר משתלבת הגיבורה היטב בחיי הפאר והמותרות בארמונו של אחשוורוש. העלילה עוברת ממשתה למשתה, המלך ואורחיו שותים לשכרה (ואולי גם מעשנים סיגר טוב) ובמשתה הנשים אוכלים כאילו אין מחר. לעומת זאת, רות היא גיבורה שמשתלבת בחיי העניים העובדים בשדות ובסוף היום אוכלים, שותים ושמחים בחלקם. בעז, בן זוגה, אינו ישן בארמון מפואר אלא בגורן.

במגילת אסתר עסוקים הגיבורים בתדמיתם ובמראה החיצוני. אחשוורוש מבקש להציג את יופיה של ושתי ("להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא"), ומטרת המשתה היא "להראות את עשר כבוד מלכותו את יקר תפארת גדולתו". גם אסתר מתוארת כנערה "יפת תאר וטובת מראה" - שישה חודשים היא מטפחת את עצמה לקראת הפגישה עם המלך. מאידך, במגילת רות, תיאור מראה הגיבורים ובגדיהם אינו מוזכר ולו במלה. הם אינם עסוקים בעניינים אלה.

אסתר אחרי שסיכלה את מזימת המן. ציורו של ארנסט נורמנד מ-1888
אסתר אחרי שסיכלה את מזימת המן. ציורו של ארנסט נורמנד מ-1888צילום: ללא קרדיט

בנוסף, בשני הספרים יש עיסוק במעבר של זרים ליהדות, אך באופן שונה לחלוטין: במגילת אסתר נכתב "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", מזכיר במשהו את "תוכנית ההכרעה" של בצלאל סמוטריץ' ואת הצעתו לטיפול בערבים שלא יסכימו להיות "גרי תושב" שמעמדם לדבריו "צריך להיות קצת נחות". רות המואבייה, לעומת זאת, קושרת את גורלה בגורל העם היהודי. איש אינו שואל אותה שאלות ולא בודקים בציציותיה. היא עד כדי כך שייכת, שעם סיום המגילה נודע כי היא סבתא רבתא של דוד המלך. בכך, מעביר המספר המקראי מסר חשוב על מעמדם של גרי צדק.

משימתה העיקרית של אסתר היא לעצור מזימה להשמדת העם היהודי. המגילה מסתיימת בכך שלאחר שהוסר האיום מכים היהודים בכל אויביהם - "מכת חרב והרג ואובדן, ויעשו בשנאיהם כרצונם". המחבר אף מפרט את מאות ואלפי ההרוגים. לא ברור מדוע לאחר שכבר לא נשקפת סכנה יש עוד צורך בהרג הזה. זוהי מגילה שמתרחשת כשעם ישראל נמצא בגלות, בעוד שבמגילת רות עם ישראל נמצא בארצו. 

במאמרה ב"הארץ" בשבוע שעבר כתבה רוית הכט כי "מערכת הבחירות תתנהל תחת שאלת זהותה הדתית של המדינה". בחג השבועות הזה ניתן לומר כי הבחירות החוזרות הן בין מגילת אסתר למגילת רות. לי ברור באיזו מגילה אני בוחר.

ברי דנינו
ברי דנינו |ניתוח פתוח

נולדתי בחיפה ב-1974. למדתי רפואה והתמחתי בתל אביב. במסגרת השתלמות עמיתים גרתי כשנה וחצי בטורונטו. מתנדב ב"רופאים לזכויות אדם", עדיין חסיד של הרפואה הציבורית. נמצא כעת בשנת שבתון בקולומבוס, אוהיו.

הבלוג ידון בנושאים הקשורים לרפואה הציבורית, אתיקה וכלכלת רפואה, זהות יהודית וישראלית, הקשר בין ישראל לתפוצות ולפעמים, בלית ברירה, בהיבטים הפוליטיים של כל אלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ