לא צריך ערב התרמה, צריך "מנהל מקרה"

אם יש דבר שהחמיצה הסערה סביב המופע שיזמה "עזרה למרפא", הוא הוואקום שבו מצויים חולים רבים מול סבך הביורוקרטיה ועודף המידע. יש מנגנון שאמור לעשות את עבודתו של הרב פירר

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פנימית ג' ב"אסף הרופא". כולם ירוויחו מפונקציה נוספת לצד הרופא או הפנימאי, גם בתי החולים
פנימית ג' ב"אסף הרופא". כולם ירוויחו מפונקציה נוספת לצד הרופא או הפנימאי, גם בתי החוליםקרדיט: תומר אפלבאום
ברי דנינו - צרובה
ברי דנינו

סערת ערב ההתרמה לעמותת "עזרה למרפא" שככה אחרי שהרב אלימלך פירר החליט בחוכמה לבטל את האירוע. על אף שהדיון הציבורי בעניין נגע ברובו להדרת נשים, אחת התובנות המרכזיות ממנו קשורה לעצם הצורך בקיומם של אירועי גיוס כספים עבור סיוע לחולים, קניית תרופות, מתן ייעוץ רפואי, השאלת ציוד, פתרונות הטסה לצורך קבלת טיפול בחו"ל ועוד, ומבליטה את אחד החורים הגדולים ביותר במערכות הבריאות בעולם ובישראל - היעדרה של פונקציית "מנהל מקרה" (Case Manager).

מנהל מקרה הוא מנגנון מתוך המערכת הציבורית שאמור לעזור למטופל להתמודד עם סבך הביורוקרטיה, עודף המידע וחופש הבחירה בשירותים רפואיים. חלק משמעותי בעבודת מוסדות, ארגונים ועמותות כמו "עזרה למרפא" קשורה להכוונת חולים וסיוע להם. אנשים כמו הרב פירר משמשים במידה מסוימים כמנהלי מקרה עבור עשרות אלפי פונים בשנה.

ב-2011 פורסמה הנחייה של מינהל הרפואה במשרד הבריאות העוסקת במינוי מנהל מקרה למאושפזים בבתי החולים. ההנחייה עושה קצת סדר במצבים בהם קיימת עמימות לגבי האחריות על החולה, אך לא מעבר לכך. על פי האגודה האמריקאית לניהול רפואי (ACMA), מנהל מקרה הוא מודל שיתופי הכולל חולים, אחיות, עובדים סוציאליים, רופאים, מטפלים ושירות בקהילה, המאפשר טיפול רציף באמצעות תיאום משאבים יעיל וצודק להשגת בריאות אופטימלית, תוך מתן חשיבות לרצונו של המטופל.

מי שמנהל באופן מסורתי את התיק הרפואי של הפציינט הוא רופא המשפחה. כמנהל מקרה הוא מפנה ליועצים או מומחים, ולאחר מכן המטופל חוזר אליו כדי לדון בצעד הבא. בבתי החולים ממלא לרוב את התפקיד הזה הרופא הפנימאי. אלא שאופי הרפואה במאה ה-21 והמורכבויות שנלוו אליה מחדדים את הצורך בהרחבת הפונקצייה הזו. מנהל מקרה צריך לסייע למטופל להתמצא בריבוי ההתמחויות ותתי ההתמחויות או לסייע לו להגיע לרופא מסוים שמתמחה בבעיה ספציפית. מציאת איש המקצוע הנכון ובעל הניסיון המתאים, על אחת כמה וכמה בעידן המידע האינסופי, היא משימה שמצריכה ידע והיכרות מוקדמת.

מנהל מקרה שעושה את עבודתו בצורה טובה יחסוך עבור המטופל זמן, הוצאות כספיות על בדיקות מיותרות וסיכוי גבוה יותר שיקבל את התוצאה הבריאותית האופטימלית. גם מערכת הבריאות הציבורית, קופות החולים וחברות הביטוח יהנו מחיסכון, ולראייה - ישנם מקומות שבהם מנהל מקרה הוא עובד של חברת הביטוח.

הרפואה במאה ה-21 איננה עוד "רפואה פטרנליסטית" שבה מחליט הרופא עבור החולה. כיום, אחד מתפקידי הרופא הוא להציג את המידע ואפשרויות הטיפול עבור החולה ולסייע לו בקבלת ההחלטה. הרשת מוצפת במידע לא אמין ובהיעדר מנהל מקרה - החולה שאינו בעל ידע מקצועי הולך לאיבוד בהררי פרטים וסיפורים לא רלוונטיים. עבודת מנהל המקרה כוללת גם מעקב אחר מחקרים וקבוצות ניסוי. במחלות נדירות או מחלות קשות יש תרופות ניסיוניות. לא כל פנימאי/רופא משפחה חשוף למחקרים ולקבוצות האלה. אספקט אחר בעבודת מנהל המקרה היא שמירה על רצף טיפולי במעבר בין רופאים, סיוע בניהול הכספי ובמיצוי זכויות.

בישראל, כאמור, חברות פרטיות ומפעלים פילנטרופיים כמו "עזרה למרפא" מנסים למלא את הוואקום שמותירה מערכת הבריאות. המצב הזה אינו טוב: שירות מסוג זה צריך להינתן על ידי גוף ציבורי, מקצועי, בלתי תלוי ובשקיפות מלאה. מדינה בה שירותי הבריאות ניתנים על פי עקרונות של שוויון וחלוקת משאבים צודקת, לא יכולה להישען רק על חברות פרטיות או פילנטרופיים. הרב פירר הוא אדם בעל אישיות מיוחדת ורבת השראה, אולם מה יהיה כשיפרוש? יש בארץ רבנים וגורמים אחרים שאינם באים מעולם הרפואה ובכל זאת מייעצים ומכוונים - מה לגבי היושרה והרמה המקצועית שלהם? בתחומים משיקים לרפואה, כמו למשל במקרה של הביטוח הלאומי, הכירו בבעיה ומפעילים מרכז חינמי בשם "יד מכוונת". עיקר עבודתו היא בייעוץ לפני ועדות רפואיות.

בפתח ספרו "בית האלוהים", שנכתב אי שם בשנות השבעים, עורך סמיואל שם היכרות לקורא עם המונח עחמ"ש - עוּף מחדר המיון שלי (באנגלית: GOMER – Get Out of My Emergency Room). הוא מתאר חולים במחלות כרוניות ומתאשפזים בגלל סיבוכים. הם "זכו" לכינוי זה מאחר שהתמודדות הרופאים בבתי החולים עם מצבם המורכב הינה משימה כמעט בלתי אפשרית. כמעט 50 שנה לאחר מכן, הטיפולים מורכבים יותר ובתי החולים, בוודאי בישראל, עמוסים וצפופים יותר. מנהל מקרה חיוני עבור עחמ"שים, אך גם עבור חולים אחרים.

ברי דנינו - צרובה

ברי דנינו | |ניתוח פתוח

נולדתי בחיפה ב-1974. למדתי רפואה והתמחתי בתל אביב. עברתי השתלמויות עמיתים במשך כשנה וחצי בטורונטו, קנדה, ובמשך שנה נוספת בקולומבוס, ארה"ב. מתנדב ב"רופאים לזכויות אדם". עדיין חסיד של הרפואה הציבורית.

הבלוג ידון בנושאים הקשורים לרפואה הציבורית, אתיקה וכלכלת רפואה, זהות יהודית וישראלית, הקשר בין ישראל לתפוצות ולפעמים, בלית ברירה, בהיבטים הפוליטיים של כל אלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ