בלוגים

יעלה על הדעת / הבלוג של ברי כנורי

מדריך הישרדות לנסיך החדש של המחנה הציוני

היות וניקולו מקיאוולי נפטר זה מכבר והוא גם איננו מכיר את המציאות הישראלית העכשווית החלטתי למנות את עצמי, במלוא הצניעות הנדרשת, לתפקיד יועץ ליושב ראש הנכבד החדש של מפלגת המחנה הציוני, אבי גבאי, ולעוץ לו שבע עצות

9תגובות

שחמט כידוע משחקים שלושה שחקנים – שני שחקנים רשמיים ועוד שחקן לא רשמי הלוא הוא ה"קיביצר" שיושב בצד ונותן עצות. גם שחקני השח הפוליטי זקוקים מעת לעת לקיביצר. מן הסתם גם אבי גבאי זקוק לאחד כזה. היות וניקולו מקיאוולי, הקיביצר הפוליטי הגדול בכול הזמנים נפטר זה מכבר והוא גם איננו מכיר את המציאות הישראלית החלטתי למנות את עצמי, במלוא הצניעות הנדרשת, לתפקיד הנכבד ולעוץ ליושב ראש הנכבד החדש שבע עצות:

עצה ראשונה: היזהר מלחזור על טעויותיה של שלי יחימוביץ'. במערכת הבחירות בה העמידה את עצמה יחימוביץ' לבחירה היא החליטה לטשטש את עמדותיה המדיניות וטענה שאין זה הדבר החשוב ביותר וכי הסכסוך המדיני מנוצל בידי בעלי הון המפלגים בין קבוצות האוכלוסייה השונות על מנת לינוק מעטיני  הציבור כסף רב ככול האפשר ובכך להגדיל פערים ולרושש את המרוששים עוד יותר.

אבי גבאי
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

הסרט "להתראות גרמניה" - יהודים חסרי כבוד

אפשר לסלוד או להתרגש, אבל אי אפשר להישאר אדיש לסרט "להתראות גרמניה". אין גם ספק שיש סרטים חשובים ממנו שעסקו בשואת העם היהודי. אולם דווקא הסרט הצנוע הזה למרות פגמיו הלא מעטים הינו סרט פורץ דרך שכן הוא מטפל בנושא קשה זה באופן שטרם נראה בקולנוע

8תגובות

צריך להגיד את האמת. טיפול בנושא השואה כפי שנעשה בסרט זה עשוי לעורר מחלוקת ותרעומת רבה –  גיבוריו היהודים, הינם ערמומיים, תחמנים ואוהבים כסף.  הם עובדים במכירת מצעי מיטה לגרמנים עליהם הם מערימים בכול הזדמנות בכול דרך אפשרית כולל המכוערת ביותר העומדת לרשותם על מנת לקחת מהם כמה שיותר כספים – לעצמם כמובן.

יש רבים שיגידו ששום דבר לא מצדיק הצגה מעוותת כול כך של דמות היהודי גם אם מטרותיו של הסרט טובות מאד. אפשר בהחלט להבין זאת.

להתראות גרמניה
Fabrizio Maltese / באדיבו
להמשך הפוסט

שתיקת האוגדונרים

היי, אשכנזי, גנץ, דיסקין וכול האוגדונרים בדימוס האחרים; אין לכם אולי סיכוי להוביל מפלגה עצמאית אך בתוך המערכת הפוליטית המתפוררת שלנו לעמדותיכם תהיה השפעה רבה. לכו בעקבות קודמיכם האמיצים ואל תעדרו ממנה

9תגובות

היי, אשכנזי, גנץ, דיסקין וכול האוגדונרים האחרים בדימוס שנעלמו ונאלמו איפה אתם? בצעירותכם הייתם דוגמא ומופת לאומץ לב. לאן הלך האומץ? למה אתם שותקים? איך קורה שאתם בורחים מבשורה ונמלטים למערכת העסקית? למה אתם לא מצטרפים לזירה הפוליטית?

נכון, אלה כבר לא הימים בהם כול בעל מוסך או מסגריה תלה בידיים מרובבות על ארון המסמכים את התמונות של אלופי צה"ל השונים, אך עדיין הציבור רוחש לכם כבוד. הרבה יותר כבוד ממה שהוא רוחש למרבית הפוליטיקאים הפעילים כרגע בזירה. כיום, ואולי טוב שכך, אין לכם סיכוי להוביל מפלגה עצמאית אך בתוך המערכת הפוליטית המתפוררת שלנו לעמדותיכם תהיה השפעה רבה.

גבי אשכנזי ובני גנץ
מוטי קמחי
להמשך הפוסט

"לאשה" בת 70 - ויודעת משהו על העולם הזה

תרומת מגזין "לאשה" לחברה והשפעתו על העיתונות העברית – בייחוד בעשרות השנים הראשונות לאחר קום המדינה – הייתה רבה וחשובה ביותר. המגזין התעסק בכל הדברים "הלא חשובים" מהם מורכבים החיים אך שבאותם ימים לא קבלו מקום בעיתונים "הרציניים"

9תגובות

נפתח בווידוי קטן. כול פעם שאני נאלץ להמתין לרופא כלשהו – יהיה זה אורולוג, נפרולוג או קרדיולוג – על מנת לבקש מזור למכאוביי, הריטואל חוזר על עצמו: אני מגיע מצויד בספר מופת בכדי להעביר איתו את זמן ההמתנה אך ידי נשלחת לאחד מגיליונות ל"אשה" המונחים תמיד לצד הכיסאות בחדר ההמתנה. אני מעלעל בהם, בפנים חתומות, סוקר את תמונות הנשים היפות, מעיין במתכונים עובר למדורים של הפסיכולוגים שיועצים מה לעשות עם הילדים עם החמות והחמים ואיך להתנהל לאחר גירושים או סתם שרוצים לשפר את חיי הנישואים.

כמובן שאני מתעניין גם בתלאובות העוברות על אשה שגילתה כי בעלה בגד בה עם החברה הכי טובה שלה ואיך נראים החיים של בחורה החיה בזוגיות עם שני גברים – הם נפלאים כמובן, אל דאגה. אני לא שוכח לקרוא את ההורוסקופ שלי  וחס וחלילה לא שוכח להתעדכן במדורי הרכילות – מי התחתן עם מי, מי התגרש, מי שתתה קפה איפה ומתי. וכך זמן ההמתנה לרופא, שהוא תמיד ארוך עד ארוך מאד, עובר לו בנעימים. הכאבים נשכחים וכשהרופא כבר מואיל בטובו להמהם "כינורי תיכנס בבקשה" אני מתקשה לעזוב את העולם המתוק הזה אך זורק בנון שלנטיות את הגיליון  שכן מה יגידו הממתינים האחרים אם חלילה איחשף בקלוני.

70 שנה ללאישה מבחר שערים
צילום מסך
להמשך הפוסט

"תברח" – סרט על משרתים ואדונים

סיפור אהבה לכאורה תמים לחלוטין בין לבנה ליברלית לשחור נאור מתפתח לסרט אימה בו נחשפים תשוקות אפלות של קבוצת לבנים עשירה ומשכילה. האם נאורות ומהוגנות הם לפעמים בסך הכול מעטה צבוע שתחתיו מסתתרת חייתיות ופראיות מוסוות היטב? יש תשובה ברורה

5תגובות

"תברח" הוא סרט פרובוקטיבי ושערורייתי מאין כמוהו העומד לרדת מהמסכים לאחר שחולל מהומה, בניגוד מוחלט להתנהגות השקטה והכנועה של מרבית מרבית גיבוריו  השחורים. הבמאי-תסריטאי שלו, ג'ורדן פיל, רצה להטיל פצצה שתעשה הרבה רעש ציבוריו וכך אכן קרה - נושא כה נפיץ כפנטזיות נסתרות ואסורות של ליברלים, משכילים, לבנים אשר דרכן מוצגת באופן חריג ואמיץ ביותר הגזענות בארצות הברית זכה להצלחה ביקורתית וקופתית אדירה.

בטרם ארחיב אציין כי עדיף לדעתי לקרוא את הביקורת הזו לאחר הצפייה בסרט שכן היא איננה נטולת ספוילרים.

מתום הסרט תברח
להמשך הפוסט