בלוגים

יעלה על הדעת / הבלוג של ברי כנורי

במקום לסתום לתלמידים את הפה - הפכו את בית הספר

הכיסופים למנזרי שתקנים של תלמידים ממושמעים אינם ראויים. משמעת מוגזמת מעודדת קונפורמיות ומונעת יצירתיות. במקום זאת צריך לעשות מהפיכה שתביא לכך שהלימודים בבתי הספר יהיו יותר מעניינים ורלבנטיים

לפעמים תלמידים פשוט צריכים לסתום את הפה קבע אמיר ברנע  בעקבות הרצאת אורח אותה העביר בכיתת הלימוד בו לומדת בתו ויצא ממנה "צרוד ומותש". תוחזר המשמעת לבתי הספר. תיכף ומיד! דורשת עדינה סיון המתקשה להשיג משמעת בכיתות הלימוד שלה. קל להזדהות עם האמירות הללו ולהבין לליבם של אנשים המנסים להקנות השכלה לתלמידים ונתקלים בקשיים מרגיזים  ואף משפילים תוך עמידתם מול ציבור תלמידים רועש ומנוכר. ובכל זאת בעקבות קריאת המאמרים הללו שאלתי את עצמי האם באמת הכותבים המשכילים הללו – שכוונותיהם וודאי טובות – אינם מוצאים את הקשר בין חוסר הרלבנטיות של התכנים הנלמדים בבתי הספר לבין ההמולה, התסיסה ואווירת המרדנות שיש כיום ברבות מכיתות הלימוד בבתי ספר בישראל?

אין הדבר אומר שאין תלמידים חסרי גבולות שיש לרסן אותם. אין הדבר אומר שאין לשמור על היררכיה, סמכות וכבוד למורה ולאפשר לו למד ללא הפרעות בלתי פוסקות. וכמובן שאין להסיק מהדברים הנאמרים כאן כי על התלמידים אין שום אחריות לרעש בכיתות. ברור שיש להם; כמו גם להורים המתחמקים פעמים רבות מנטילת אחריות על חינוך ילדיהם ואף, בעזות מצח, מטילים רפש במורים חסרי האונים – התערבות ההורים בנעשה בבתי הספר היא פשוט עניין בלתי נסבל.

תלמידים בבית ספר בארץ
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

מוטב מאוחר מלעולם לא: היצירות הקולנועיות המוחמצות של 2017

בשנה האחרונה עלו למסכים סרטים רבים טובים, שכמה מהם לא קיבלו את תשומת הלב הראויה מהמבקרים. אלה הם הסרטים שייתכן שהחמצתם, וחבל

2017 היתה שנה טובה לקולנוע העולמי בכלל, ולקולנוע הישראלי בפרט. רבים מהסרטים המצוינים שנעשו בחו"ל ובארץ זכו לקבל מהמבקרים את ההערכה הראויה להם; ולפיכך כדאי מאד לצפות בהם. עם סרטים מומלצים אלה נמנה גם "מעבר להרים ולגבעות" הנפלא שקיבל את תואר "סרט השנה" מפורום המבקרים הישראלי, ולתואר זה הוא בהחלט ראוי. גם הסרטים "טוני ארדמן" (הגרמני), "פטרסון" (האמריקאי) ו"הסוכן" (האיראני) ושלל סרטים נוספים ראויים לשבחים שהורעפו עליהם.

לצד בחירות מוצלחות אלו ישנן גם החטאות צורמות. סרטים שלא חסרים בהם פגמים, אך אין כל הצדקה להתעלמות מהם. החטאה בולטת במיוחד היא זו של הסרט "גלגל ענק", עליו כבר הרחבתי כאן. סרט נוסף שהתקבל בקרירות על ידי מבקרי קולנוע הוא "אהבה יוונית" - שרבים מהמבקרים סברו כי עליו "אפשר לוותר". אני מניח שמבקרים שהגיבו בצורה כזו לסרט נרתעו מהחיבור היומרני בין האפי ששואף לדבר על החברה היוונית לבין המינורי, שעוסק ביחסים בין זוגות לא צפויים. החיבורים הללו אכן חורקים לעתים, אבל בפעמים אחרות הם דווקא מוסיפים לכוחו של הסרט. מה שבטוח הוא שמגרעות אלה לא מספיקות כדי לוותר על הצפייה בו.

מתוך "אהבה יוונית"
להמשך הפוסט

הפרשנים פושטים את עור הדוב שטרם ניצוד

אין ספק שמחזה האימים הפוליטי מפתה לטוות מתווים למהפך שלטוני. אך הרצון לשינוי מעוור פעם אחר פעם את עיני הפרשנים הפוליטיים מלהביט במציאות נכוחה

18תגובות

שוב מזדחלת לה אופטימיות סמויה, בנוגע לסיכויי הדחת מחנה הימין מהשלטון. כנראה בגלל סקרים חדשים פרשנים פוליטיים בכירים שוב מסבירים לנו, כמו אז לפני בחירות 2015 שכן, יש סיכוי, ואו-טו-טו גדודי האופוזיציה יתלכדו להם יחדיו ויכריעו את הקואליציה ההולכת ונחלשת.

טרם יום הכיפורים של העיתונות הפוליטית – שכנראה כבר קצת נשכח – הלוא הוא יום הבחירות בשנת 2015, המליכו פרשנים פוליטיים רבים את צמד הפוליטיקאים הרצוג ולבני למלכות ועמידה בראשות מדינת ישראל. שניהם כידוע נמוגים ומתפיידים כיום מהסצנה הפוליטית. ה–באז החם העכשווי – אותו העלו רביב דרוקר ועוד קודם לכן יעקב ברדוגו – הוא לדבר על חיבור בין לפיד, כחלון ואשכנזי שיקימו את מפלגת הימין הרך החדשה ובא לציון גואל.

נתניהו וחברי ליכוד משיקים את קמפיין המפלגה לקראת בחירות 2015
דודו בכר
להמשך הפוסט

קווים לדמותו של ה"מנהל-טווס-ארץ-ישראלי-מצוי"

זן המנהל המוכר לכולנו מקנן ומתרבה בחברות ציבוריות ופרטיות כאחד ובתוך זה גם תחום הניהול הפוליטי של המדינה. מעלליו יכולים לגרום, כפי שראינו ב"טבע" נזקים קולוסליים. לפיכך שומה עלינו להכיר את הטבע של המנהלים האלה במלוא חוסר תפארתו

2תגובות

אוקיינוס של מילים נשפך על הסיבות לטביעת "טבע". בראש ובראשונה אחראי לכך זן מנהלים המופיע בכתיבה המדעית המקצועית כ"מנהלוס-טווסיקוס". אך כשם שלכל מין בטבע יש גם שם מסחרי קליט כך גם במקרה שלנו ולפיכך נקרא לו ה"מנהל-טווס-הארץ-ישראלי-המצוי". זן מנהלים זה שלט ללא עוררין במשך שנים ארוכות בחברת התרופות הענקית הקרויה "טבע". עם זאת, חשוב לציין כי הוא איננו ייחודי רק להם – הוא מקנן ומתרבה בכל מקום ציבורי ופרטי כאחד ובתוך זה גם בתחום הניהול הפוליטי והצבאי  של המדינה. מעלליהם של אותם מנהלים שנחשפו עתה לעין כל בצורה המבישה ביותר יכולים לקרות – ולמעשה כבר קרו – בשטחי מחייה אחרים שלהם ולגרום גם שם נזקים קולוסאליים לא פחות ואולי במיוחד אם זה בתחום המדיני אפילו יותר ממה שהתרחש כאן.

לפיכך שומה עלינו להכיר את הטבע של הטווס מנהל הארץ ישראלי המצוי במלוא חוסר תפארתו:

מימין: יצחק פטרבורג, אייל דשא, ארז ויגודמן וסיגורדור אולפסון
צילום: אייל טאוג, ראובן קפוצ'ינסקי, הדר כהן , יובל טבול, טבע
להמשך הפוסט

"גלגל ענק" של וודי אלן: קלאסיקה אפלה ונהדרת

"גלגל ענק" הוא סרט מרגש, בעל תובנות פסיכולוגיות עמוקות ומכאיבות מאוד. וודי אלן מגלה יושרה חריגה כשהוא עוסק בסבל הנגרם לאישה מבוגרת, שקשה שלא לראות בה את בת דמותה הקולנועית של מיה פארו, הננטשת לטובת בת חורגת צעירה ויפה

13תגובות

ראשית עלי להודות כי אני משוחד. אני מכור לסרטיו של היהודי הניו יורקי קטן הקומה והממושקף בעל ההומור הנפלא והחכם. יחד עם זאת אני נאלץ להודות כי חלק גדול מסרטיו בשנים האחרונות מכילים ניצוצות בלבד ולא מבריקים כמו הסרטים מהעשורים האחרונים של המאה הקודמת, אך זה עדיין תענוג לצפות בהם. 

למרבה המזל, אחת לתקופה יורה המאסטרו, למרות גילו המתקדם, טיל קולנועי המוכיח שכוחו עדיין במותניו. השניים הבולטים ביותר לדעתי בתקופה האחרונה הם "יסמין הכחולה" ו"מה שעובד". כל פעם שמתרחש אירוע כזה מדובר ביצירה שונה לחלוטין מקודמתה. כל פעם נבדק כיוון תמטי וקולנועי חדש.

מתוך "גלגל ענק" של וודי אלן. תובנות פסיכולוגיות עמוקות ומכאיבות
Jessica Miglio / Gravier Productions, Inc
להמשך הפוסט