טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לאשה" בת 70 - ויודעת משהו על העולם הזה

תרומת מגזין "לאשה" לחברה והשפעתו על העיתונות העברית – בייחוד בעשרות השנים הראשונות לאחר קום המדינה – הייתה רבה וחשובה ביותר. המגזין התעסק בכל הדברים "הלא חשובים" מהם מורכבים החיים אך שבאותם ימים לא קבלו מקום בעיתונים "הרציניים"

תגובות
70 שנה ללאישה מבחר שערים
צילום מסך

נפתח בווידוי קטן. כול פעם שאני נאלץ להמתין לרופא כלשהו – יהיה זה אורולוג, נפרולוג או קרדיולוג – על מנת לבקש מזור למכאוביי, הריטואל חוזר על עצמו: אני מגיע מצויד בספר מופת בכדי להעביר איתו את זמן ההמתנה אך ידי נשלחת לאחד מגיליונות ל"אשה" המונחים תמיד לצד הכיסאות בחדר ההמתנה. אני מעלעל בהם, בפנים חתומות, סוקר את תמונות הנשים היפות, מעיין במתכונים עובר למדורים של הפסיכולוגים שיועצים מה לעשות עם הילדים עם החמות והחמים ואיך להתנהל לאחר גירושים או סתם שרוצים לשפר את חיי הנישואים.

כמובן שאני מתעניין גם בתלאובות העוברות על אשה שגילתה כי בעלה בגד בה עם החברה הכי טובה שלה ואיך נראים החיים של בחורה החיה בזוגיות עם שני גברים – הם נפלאים כמובן, אל דאגה. אני לא שוכח לקרוא את ההורוסקופ שלי  וחס וחלילה לא שוכח להתעדכן במדורי הרכילות – מי התחתן עם מי, מי התגרש, מי שתתה קפה איפה ומתי. וכך זמן ההמתנה לרופא, שהוא תמיד ארוך עד ארוך מאד, עובר לו בנעימים. הכאבים נשכחים וכשהרופא כבר מואיל בטובו להמהם "כינורי תיכנס בבקשה" אני מתקשה לעזוב את העולם המתוק הזה אך זורק בנון שלנטיות את הגיליון  שכן מה יגידו הממתינים האחרים אם חלילה איחשף בקלוני.

בביקורי האחרון אצל הרופא שוב הגעתי, כרגיל, מצויד בספר חכם כלשהו ושוב שלחתי יד ככה דכ'אגב לסלסלת העיתונים על מנת לשלוף משם את המגזין המוכר. אלא שהפעם נחת לידי גיליון בלתי רגיל של העיתון. זה היה גיליון מיוחד אשר בא לחגוג יום הולדת שבעים למגזין ובתוכו תיעוד התפתחות המגזין מיום קומו ועד ימינו אנו.

נחמד, יגידו וודאי חלק לא מבוטל מהקוראים והקוראות של העיתון מה לנו ולמגזין הזה? אנחנו לא שייכים לאותן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב'לאשה' יש אף שייטענו כי המגזין הזה אחראי לקידום וקיבוע של לא מעט מהחוליים בהתייחסות לנשים.

תחרות מלכת יופי
אי־פי

ובכן אינני בא לחלוק על כך שהמגזין לוקה במגרעות רבות המיוחסות לו  אך למרות זאת תרומתו לחברה והשפעתו על העיתונות העברית – בייחוד בעשרות השנים הראשונות לאחר קום המדינה –  הייתה רבה וחשובה ביותר. אם מהצד האחד של העיתונות ניצב לו פחות או יותר לבד "העולם הזה" שהציג עיתונות פוליטית וחוקרת אחרת הרי שמן הצד השני ניצב (או אולי נגיד למרות הטעות הלשונית ניצבה) "לאשה".

בישראל המגויסת, הפוריטנית, הגברית, הצבאית, הממושמעת, הסגפנית צץ פתאום מגזין פוחז, שובב, חילוני, מיני, יצרי, נהנתני, מתירני; ורחמנא ליצלן גם פונה לנשים. נכון, הפנייה הייתה בעייתית, אך עדיין היה זה באותם ימים המגזין רב התפוצה הראשון ש"ספר" אותן. וכשאני אומר "ספר" אותן אני מתכוון לנשים כולן – מכול העדות, העמים והמגזרים. אה, כן גם קצת  אותנו הגברים שפה ושם עלעלו אבל כמובן כמו אנשי הצפרדע בלי שאיש ראה או שמע.

כך קראנו במקום דברי פוליטיקאים נמלצים סיפורים אישיים עסיסיים על ידוענים ובמקום נאומים נפוחים על גידול החסה בשטחים רותקנו לחיים מיוחדים, קשים, מרגשים או משמחים  של כול מיני נשים וגברים. במקום לקרוא על קרבות ומלחמות בין ערבים ויהודים באזורים לחים וחמים קבלנו אירופה אמריקה, אגמים הרים ומקומות קרירים . וכן רמזו לנו שיש סקס אחר ושטוב שמישהו יודע על זה.

יועצים, רציניים ומקצועיים בדרך כלל , יעצו לנו כיצד לגדל ילדים; מה לעשות ביחסים שבינו לבינה ובינה לבינו; נתנו מתכונים טעימים, עצות בענייני בריאות, תיירות וגם צרכנות. בקיצור הם התעסקו בכול הדברים "הלא חשובים" מהם מורכבים החיים אך באותם ימים לא קבלו מקום בעיתונים.

אין ספק שהמגזין ניסה והצליח בכול מחיר להיות פופולארי ורווחי  והצליח בכך. אולם מתחת לאריזה הנוצצת ולפעמים גם קצת הבלותית וריקנית הוא ניהל במיוחד בעשורים הראשונים לקיומו מאבקים משמעותיים עבור הנשים – ובעקיפין גם הגברים שכן כול מאבק מוצלח עבור נשים הוא מאבק עבור גברים ולהיפך –   החשובים שבהם הם: לגיטימציה לגלולה למניעת הריון, קידום אישורן של הפלות מלאכותיות, עיסוק בצרכי ומיניות האישה יציאתן לעבודה ופיתוח קריירות משלהן.  

כיום "לאשה" היא כבר גברת קשישה עדיין פופולארית מאד אך קמו לה עם השנים מתחרים רבים. במידה רבה בדיוק כמו שקרה ל"העולם הזה" תרומתה נספגה בעיתונות העברית. אל שני המגזינים התייחסו בחשדנות, בריחוק, כאל פילגשים שנהנים מחסדיהן אך לא מודים בכך. במקרה של "לאשה" זוהרה הועם אך עדיין יש לה את החן שלה עבור קהל גדול ויש גם היום ערך בקריאתה להכיר בעולמם של הנשים כמו גם בחשיבות החיים הנורמליים במקום כה סוער כמו ישראל.




 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות