בשביל ה"כאן" הזה סגרנו את רשות השידור? - יעלה על הדעת - הבלוג של ברי כנורי - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשביל ה"כאן" הזה סגרנו את רשות השידור?

גאולה אבן היא אותה גאולה אבן, התכנים אותם תכנים, ולאן בעצם זורמים 695 מיליוני השקלים? טוב יעשה הערוץ החדש נכון לעכשיו, מיותר, אם יזכר בימיו היפים של ערוץ 2 הנסיוני, וינסה להביא למסך טלוויזיה קצת אחרת

תגובות
גאולה אבן באולפן "כאן" ואולפן "מבט"
ערוצים "כאן" 11 והערוץ הראשון

אומרים שלפני כמה חודשים סגרו את רשות השידור הישנה והמסואבת. גאולה אבן-סער התרגשה ואף הזילה דמעה כול אנשי הצוות התפרצו לאולפן ושרו התקווה, אנשי תקשורת ואקדמיה ותיקים סיפרו לנו ש"זה רגע כואב" ובעצם לא נחוץ אבל בסופו של דבר – לא לפני שיצרו הסכם פרטצ'י המחלק את הרשות החדשה שעוד לא נולדה לשניים –  פתחו את ה"תאגיד" הציבורי החדש "כאן".

אבל, רגע מה קורה כאן ב"כאן"? אלו לא אותם אורי לוי, שרון וקסלר, גאולה אבן סער ושאר ה"חברה הטובים" יותר או פחות, שראינו כל השנים בתוספת של כמה דמויות אחרות מוכרות הנותנים לנו "עוד מאותו דבר"?

התחושה בנוגע לתאגיד היא כמו באותו סיפור על האיש מחלם שחשב שהוא הולך לישון עם אישה חדשה בוורשה אך המרכבה לקחה אותו חזרה לביתו, והוא מצא את עצמו שוב חולק את מיטתו עם אותה רעיה מוכרת בחלם. ובאמת מה אנחנו מקבלים כאן, בחלם, סליחה ב"כאן" שלא קיבלנו קודם לכן? לאן זורמים אשדות הכסף – 695 מיליוני שקלים אם להיות פחות מליציים – המורעפים על התאגיד הזה?

חוקרי תקשורת רבים טוענים כול העת כי שידור ציבורי הינו "הכרחי", אך בעידן השידור הרב-ערוצי, לא ברור כלל ועיקר לשם מה נחוץ בישראל שנת 2017 שידור ציבורי, ודאי לא בהיקף כזה. יש לנו כבר את הטלוויזיה החינוכית שעושה עבודה טובה. לא היה צורך בגוף המגושם והיקר החדש. אפשר היה לקחת את השלד של החינוכית, להרחיב אותו ולהסתפק בכך. מי צריך את כול הפומפוזיות המיותרת והארכאית הזו?

באשר לחדשות ואקטואליה הרי שחטיבת החדשות של ערוץ 10 ובמידה פחותה אך עדיין משמעותית גם זו של ערוץ 2, מעסיקות עיתונאים חכמים ונועזים ולא נרתעות מתחקירים נשכניים. האם עיתונאים שמטה לחמם הבלעדי אמור להיות גם מושא ביקורת מרכזי שלהם יהיה סובלני כלפיהם? הוא הרי כבר אותת להם באותות שאינם משתמעים לשתי פנים כי קשה לו, בלשון המעטה, לקבל ביקורת. איך, אם כך, יעזו עיתונאים בשוק עבודה קשה ואשר להם משפחות לעשות את מלאכתם "ללא מורא וללא משוא פנים"? ואם ינסו, הרי שיקוצצו.

בנוגע לשידורי הרדיו, הרי ששם המצב ברשות השידור "הישנה" היה טוב יותר; וכמובן יש לנו את שידורי גלי צה"ל המספקים אף הם בשמורת הטבע הצבאית דגם שידור ייחודי המתפקד למעשה כשידור ציבורי לכל דבר ועניין. לפיכך, גם כאן לא ברור לשם מה נחוץ כול הטררם הזה. ועוד לא דיברנו על כל התקשורת הדיגיטלית שחדרה לעולמנו ומספקת מידע מכול הסוגים והמינים בשפע. 

למרות כל זאת, היות שכבר הוקם ה"תאגיד", צריך היה לנסות ולמצוא את הדרך להפוך אותו לבעל תוכן ייחודי. במקום זאת מבזבזים ראשי התאגיד את ימיו הראשונים והחשובים ביותר ליצירת עניין בציבור על "שידורי הרצה". מה פירוש הדבר? האם הם אומרים לנו "רגע, חכו, פעם עוד נהיה טובים אך כרגע אנחנו עדיין במצב בוסרי"? אפילו למכוניות כבר אין "תקופת הרצה", קל וחומר שאין לקבל זאת בשידורי תקשורת.

יתרה מזאת, אם יביטו מעצבי המדיניות של התאגיד אחורה, כדאי להם ללמוד משידורי "ערוץ 2 הניסיוני"  ששידוריו התקיימו בישראל החל מ-1986 ועד התחלת השידורים הרשמיים של ערוץ 2 ב-1993. שידורים אלו הכשירו את הקרקע לכניסת ערוץ שידור נוסף, אבל לא נוהלו באופן מסחרי אלא התקיימו בניהול ציבורי. התקציבים שעמדו לרשות הערוץ במסגרת הזו היו זעומים, הוטלו עליו מגבלות חקיקתיות רבות והוא סבל מבעיות קליטה קשות ביותר במקומות רבים בארץ. למרות זאת חוללו מעצבי המדיניות של השידורים האלהו מהפיכה תקשורתית של ממש והשכילו להפוך אותו לדגם ייחודי הנותן ומשלים תכנים שלא הייתה אפשרות לקבל במסגרת השידורים הרגילים.

התוכנית הראשונה של העולם הערב משידורי ערוץ 2 הניסיוני

גם כיום ב"כאן" ראוי היה לצד הפגשת הציבור עם תכנים ישראלים ארכיוניים ותכנים חדשים סטנדרטיים להעלות תכנים שסיכוייהם לקבל מקום בערוצים המסחריים קלושים, ליצור פורמטים חדשים ומקוריים, לתת בית ותקציבים ליוצרים ייחודיים וליצור תכנים עבור קבוצות אוכלוסייה שאינן מקבלות ייצוג ומקום ראוי בערוצי הטלוויזיה הנוכחיים בדיוק כפי שנעשה בעבר בשידורים ה"ניסיוניים" ההם.  

לא פחות חשוב שערוץ זה ייטוש את התפיסה הקרתנית שעליו לקדם כמעט אך ורק תרבות ישראלית, ויקרב את הצופים גם אל תכנים טלוויזיוניים וקולנועיים איכותיים קלאסיים המופקים ברחבי העולם כולו, אשר אף הם מתקשים לקבל את המקום הראוי להם בערוצים אחרים.

יש בערוץ הנוכחי כמובן פה ושם תכנים טובים ואפילו מצוינים, ומנהליו אף הם אנשי תקשורת מנוסים (אלדד קובלנץ הוא האיש האחראי לנס תחיית המתים שהתחולל בחינוכית). אולם במקום להיצמד אל המוכר, על התאגיד לבנות את עצמו מחדש כאופציה איכותית, רעננה, שתאתגר את הערוצים המסחריים. האם לא בחנו ראשי התאגיד קודם להפעלת הערוץ את המתרחש, ואת שהתרחש בעבר, בטלוויזיה הציבורית האמריקאית, בבי.בי.סי, ערוץ 4 הבריטיים ובמקומות נוספים? נראה, למרבה הצער, שעד עכשיו פוסעים מעצבי המדיניות של ערוץ שידור זה בדיוק מוחלט באותם משעולים שהובילו את רשות השידור הישנה להתאבנות מוחלטת וניכור טוטאלי של הציבור הרחב אליה. לא נותר אלא לקוות שהם יחשבו מסלול מחדש ויעשו טלוויזיה טובה ומקורית באמת לשם שינוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות