כפולים ומשובחים - יעלה על הדעת - הבלוג של ברי כנורי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כפולים ומשובחים

סדרה בעלת רייטינג עצום, מותחת וסוחפת, מחוברת למציאות הישראלית, ומשודרת, לא להאמין, בלב הפריים טיים של הערוץ המסחרי המרכזי איננה עניין של מה בכך; ו"כפולים" היא כזאת. בתום העונה הראשונה והמוצלחת הזו, כדאי שוב להזכיר: רייטינג ואיכות יכולים ללכת מצוין ביחד.

תגובות
קשת וטנדר הפקות

בעולם סדרות המתח של פעם סטיב מקגארט המפקד המיתולוגי של הצוות בהוואי חמש – אפס היה אומר, כשתפסו את הפושעים האכזריים ,לעוזרו הנאמן – בוק דם דנו ודנו לא פקפק לרגע, ביצע את המוטל עליו מוכן למילוי המשימות שיוטלו עליו בפרקים הבאים. אח, איפה הימים היפים ההם שהכול היה כל כך ברור, פתיר, חף ממורכבות ונטול התעמקות פסיכולוגית בנפש הדמויות. איך אמרו הטלטאביז – ככה צריך.

אבל לדאבוננו יוצרי הסדרות והבמאים כיום בעטו במורשת המופלאה של הדורות הקודמים ועכשיו יש בלשים נוירוטיים, בלתי מצודדים בעליל, שלא תמיד מצליחים לפתור ולפצח את התעלומות הניצבות בפניהם; ואם הם כבר פותרים אותן רחמינו נתונים לא פעם לפושעים. כך, למשל, במשך עשרים שנה אמללה אותנו "חוק וסדר" עם שאלות קשות על מוסריות החברה ומערכת המשפט ולא פעם גרמה לנו להזדהות עם הקורבנות. אחר כך הגיעו סדרות כמו "הסמויה" ו"שובר שורות" ושברו לנו את הלב וממש לאחרונה הסקנדינבים מדכדכים אותנו עם תיאורים אפלים של נפש האדם. הכול נהייה מסובך. איכותי ומעורר מחשבה. הלך הכיף. החיים נהיו קשים יותר.

ואיפה היו הקולנוע והטלוויזיה הישראלית בכל המהפכה הזו. אז, זהו, שהם לא היו. מציון אולי יצאה תורה אבל סרטי מתח טובים פשוט לא היו כאן. אמנם בשנים האחרונות המצב השתנה ובכל זאת סדרת מתח מותחת באמת בעלת רייטינג עצום, שמדברת עברית, מחוברת למציאות הישראלית, ומשודרת, לא להאמין, בלב הפריים טיים של הערוץ המסחרי המרכזי איננה עניין של מה בכך. ו"כפולים" היא כזאת.

בניגוד לכל כך הרבה סדרות מתח משעממות ומרדימות, קיבלנו כאן סדרה שאי אפשר לקום בה מהכיסא. סדרה שבשבועות האחרונים המתנו במתח כל יום רביעי ליום רביעי הבא על מנת לשוב ולצפות בפרקיה.  במקום תוכן מניפולטיבי, רגשני ונצלני, זכינו כאן ליצירה הגונה, לא מתחכמת ולא מוגזמת. עניינית וישירה האומרת את אשר יש לה להגיד ביובש ובצמצום. אין בן גם את היומרה – שהינה ברוב המקרים חלולה – לקפוץ מעל הפופיק ולמסור כל מיני מסרים סמויים על החברה הישראלית ודווקא בשל כך אנחנו מקבלים  בבואה יפה של האווירה הביטחוניסטית בה אנחנו נידונים לחיות כאן מהעריסה ועד הקבר.

עלילות מתח יכולות לצאת מקוטב הזוי, סוריאליסטי, נאמר כפי שהתרחש ב"תימרות עשן" המופתית בה נעלמים באופן מסתורי בבת אחת תושבי יישוב דמיוני ברמת הגולן; או להיות מחוברות לקרקע המציאות החברתית כמו שעושים זאת כאן, ב"כפולים". אך במציאות כה מסויטת ומטורפת כפי שאנו חיים בה המציאות יכולה להיראות לא פחות הזויה מההזיה וההזיה יכולה להיתפס כריאלית לחלוטין.

התסריט הטוב איננו חף אמנם מליקויים – פה ושם יש בו חורים ומקומות הקוראים ליתר ליטוש ופיתוח של סיפור העלילה. אך הליהוק, המשחק והבימוי המשובחים כל כך מחפים על המגרעות הללו. כמעט כל השחקנים, חלקם לא מאד ידועים, נותנים משחק מרשים – מדוד, יובשני, נטול מניירות, כפי שמתבקש מדמויות האמורות לשדר הימנעות, הסתתרות וריחוק. לא פחות מרשים מכך הוא כאמור הליהוק. הליהוק בסדרה הזו הינו לא פחות ממופתי. משחק יכול להיות משובח אך אם אין הוא מורכב על שחקן המתאים מבחינת המראה, האישיות והבעות שהוא מקרין הדבר פוגם מאד בהצלחה הכוללת של מימוש הדמות. הבחירות המוקפדות הן בשחקנים מתאימים לגילום הדמויות הראשיות והן לגילום דמויות המשנה יצרו אמינות והוסיפו עומק ונופך לסיפור העלילה ולמשמעויותיו. 

בימוי הסדרה אף הוא היה מיומן ומהוקצע. ראויה לשבח מיוחד בניית הקומפוזיציות והעמדת השחקנים האחד ביחס לשני בתמונות המצולמות. בחלק גדול מההתרחשויות בעלילה הדמויות מנוכרות ולעיתים חושדות האחת בשנייה. אך למרות זאת עליהן לשתף פעולה ובמקרים מסוימים אף נוצרת אינטימיות. דוגמאות יפות במיוחד לכך יש למשל במפגש במדבר של שון, סוחר הנשק הפסיכופת, עם אסיה, "האחות התמימה". אסיה איננה מודעת לאקדח שמחזיק שון. כך הדבר גם במפגשיו החטופים ורוויי מתח מיני של בן , הבעל הבורגני אך הבוגדני, עם אהובתו "המורה לאנגלית" האניגמטית, אמה ליפמן, ומן העבר השני עם אשתו המנוכרת שיחסיו עמה מעורערים מאד. מיקומם המשתנה, המתקרב והמתרחק על פי הצורך, של הדמויות במיזנסצנות שנבנו באתרי צילום ייחודיים ייצגו בצורה ייחודית את מערכות היחסים המעוותות הללו.

אפשר להמשיך ולהפליג בתיאור כל דמות, בניתוח עבודת הצילום המצוינת ובבחירת הלוקיישנים שהצליחו מצד אחד לתת אווירה ישראלית אך מצד שני לא להיות ברורים מדי; אולם אנחנו נעזוב את הנושא  הנעים הזה לטובת שאלה אחרת פחות נעימה והיא: מדוע כל כך נדיר לראות תכנים כאלו בערוץ 2?

אין אלא לקוות שהסדרה הזו שזכתה לרייטינג גבוה מאד (כשלושת רבעי מיליון איש צפו בה), נמכרה להקרנה בחו"ל עוד בטרם הושלמה וזכתה לכמות עצומה של צפיות  בוי. או. די,  תעורר את קובעי המדיניות בערוץ ליתר תעוזה בתחום הזה ותזכיר להם שרייטינג ואיכות אינם מונחים סותרים אלא שניים שיכולים וחייבים ללכת תמיד ביחד.

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#