בלי השפה העברית, הניכור האקדמי יותר נוח - יעלה על הדעת - הבלוג של ברי כנורי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי השפה העברית, הניכור האקדמי יותר נוח

באקדמיה הישראלית השפה העברית נתפשת כמטרד שיש להשלים עמו ומהווה מעין דמי לא יחרץ עבור החברה המממנת שבה חבריה פועלים. מבחינת האקדמיה, העניין האמיתי הוא "שם", מעבר לים

תגובות
האוניברסיטה העברית בירושלים, ביוני
אוליבייה פיטוסי

הו, כמה מר גורלם של האקדמאים הישראלים. הם חיים במזרח אך לבם במערב. השנים חולפות, העולם התרבותי והטכנולוגי השתנה מן הקצה אל הקצה, אך באקדמיה הפרובינציאליות נשארה אותה פרובינציאליות; ומשום כך העברית עדיין נתפשת כמטרד שיש להשלים עמו ומהווה מעין דמי לא יחרץ עבור החברה המממנת שבה חבריה פועלים ואשר אליה הם מתנכרים. הנה שוב, בשבוע שעבר, האקדמיה ללשון העברית שוב הטרידה את מנוחתם בקריאה שלא להרחיב את הלימוד בשפה האנגלית בתארים מתקדמים.

תקצר היריעה מלתאר עד כמה מעריצה האקדמיה הישראלית את המתרחש בעולם האקדמי מעבר לים. מבחינתה, "העניין האמיתי" הוא "שם", לא פה. כאן זו רק עיירה קטנה שמגרש המשחקים שלה קטן. המגרש בו משחקים "הגדולים" נמצא במקום אחר.  אחד הסממנים הבוטים ביותר לכך הוא הדרת השפה העברית מעולם המחקר האקדמי בישראל.

להדרה הזו יש שתי צורות ביטוי מרכזיות: צורת הביטוי הביזארית יותר היא מחזה האבסורד המתרחש בעיקר במסגרת הלימוד לתארים גבוהים, בו מרצה צבר  מ"כוחותינו"  עומד בפני קבוצת סטודנטים ישראלים ומרצה באנגלית שברוב המקרים איננה, אם נאמר זאת בעדינות, אנגלית אוקספורדית. ההסבר לכך הוא שהסטודנטים צריכים להבין על בוריה את "שפת המחקר העולמית".

אין ספק שעל הסטודנטים לשפר את יכולת הדיבור והכתיבה באנגלית וניתן לעשות זאת בקורסים מיוחדים הניתנים על ידי המחלקה האוניברסיטאית המתמחה בכך. לימוד האנגלית באופן הזה יהיה טוב יותר, נכון יותר ומהיר יותר. אין שום סיבה שהדבר ייעשה על ידי הוראה באנגלית בכיתות הלימוד. לימוד התכנים עצמם צריך להתבצע בעברית. כך לא יתבזבז זמן לימודים יקר ותובטח הבנה מקסימלית של החומר כמו גם העברתו באופן מיטבי על ידי המרצים. בינתיים, הלימודים נעשים באנגלית והצביעות חוגגת.

הצורה השנייה (והבעייתית יותר) שבה באה לידי ביטוי ההתעלמות וההתנכרות לשפה העברית, הינה פרסום מחקרים בכתבי עת באנגלית מבלי שיתפרסם, דרך קבע, תרגום שלהם לעברית. כאן צריך לעשות הבחנה בין המתרחש במדעי הרוח והחברה לבין המתרחש במדעי הטבע. במדעים המדויקים ומדעי החיים למושאי המחקר אין, במקרים רבים, קשר מיוחד לתרבות בתוכה פועלים החוקרים ולפיכך לשימוש בשפה העברית אין למעשה חשיבות מיוחדת. לעומת זאת, במחקרים הנעשים במסגרת מדעי הרוח והחברה היבדלות החוקרים מהקהילה בתוכה הם פועלים הינה בחלק מהמקרים בעייתית לאין שיעור. כתיבה באנגלית במקרים אלו יכולה לעתים לרדד ולפגוע ברמת המחקר, שלא לדבר על כך שזהו גם עוד סממן ברור להתבטלות ולאימוץ הנורמות המקובלות במדעים אחרים והעברתם לתחומים שאינם מתאימים להם.

בתחומי הרוח והחברה, במקרים רבים, הנושאים בהם עוסקים החוקרים הינם בעלי הקשר לתרבות בתוכה הם חיים. השפה איננה שקופה, היא חלק מאותה תרבות בה היא התפתחה ואותה היא משרתת. לפיכך, השימוש בה מתבקש על מנת להביא לידי ביטוי את מלוא המשמעויות האפשריות של נושא המחקר. קחו למשל חוקר תקשורת הרוצה לעסוק בהבדלי הסיקור שבין מספר עיתונים ישראליים. לשם כך, הוא מתאר בין היתר את הסגנון הלשוני בו משתמשים העיתונים. מובן מאליו שבעברית יהיה לו קל יותר לעסוק בנושא והוא יוכל כמובן לדייק ולהעמיק יותר באשר למשמעויות המתקבלות. זוהי כמובן רק דוגמה בודדת מתוך אוקיינוס של דוגמאות אפשריות.

במאמרים בהם הקשר לשפה וליצירה הישראלית הוא קשר הדוק במיוחד ונכתבים באנגלית מתרחש אבסורד משעשע - החוקרים מנסים להסביר את המשמעות של מונחים ותיאורים בעברית, שלא באמת ניתן לתרגם. איך למשל ניתן לתרגם את התיאור "האדים העולים מן הכנרת" ומה מצחיק באותו מומחה המנסה להבהיר מה המלה הנכונה לצ'ופציקו של הקומקום?  

ברור כי בצורת הקידום הנוכחית בעולם האקדמי הישראלי, פרסום מאמרים בעברית כפרסום ראשון איננה דרישה מעשית אך אסור לוותר על קידום התרגום וההפצה בעברית של מאמרים וספרים לאחר פרסומם הראשוני באנגלית (כולל סיוע תקציבי הנדרש לעתים לעניין). למעשה, עדיף מהסיבות שהוזכרו קודם לכן כי המאמרים ייקראו על ידי סטודנטים בעברית, שעבודות תוגשנה בעברית ולא באנגלית ושכינוסים בתחומי מדעי הרוח והחברה הנערכים בארץ אשר בהם רוב המרצים ישראלים ייערכו בעברית ולא באנגלית (לאורחים ניתן כמובן לספק תרגום סימולטני).

חשוב לציין גם כי מאמרים מעניינים וחשובים הנכתבים בעברית יכולים להיקרא ולהשפיע גם מחוץ לעולם האקדמי. בישראל קיים קהל גדול הקורא בעניין מאמרים כאלו ויש לתת לו את האפשרות הזו. לסיום, לא נותר לנו אלא לשאול דווקא באנגלית את האקדמאים שלנו: Haven’t the jewish people suffered enough? התחילו לדבר, לכתוב ולפרסם בעברית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#