דאון טאון אררט: סיפורו של היהודי שיזם הקמת מדינה יהודית בניו יורק - בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הבלוג של בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דאון טאון אררט: סיפורו של היהודי שיזם הקמת מדינה יהודית בניו יורק

האיש שהחליט לפתור את בעיית הבית הלאומי של היהודים, אבל זכה, למרבה תסכולו, ללעג מצד היהודים עצמם

תגובות

דור סער-מן

הוא היה שריף אמריקאי, שגריר ששיחרר בני ערובה בתוניס, אשכנזי במוצאו שהזדהה כספרדי, פטריוט אמריקאי, יהודי גאה והכי חשוב – אחד האנשים הראשונים שניסה ברצינות להקים מדינה ליהודים, ואם אפשר, שתהיה בארצות הברית. אז מי בעצם היה מרדכי מנואל נח, ומה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור חייו יוצא הדופן והשאפתנות העצומה שלו?

מרדכי מנואל נוח
ארכיון הספריה הציבורית של ניו יורק

נח נולד בפילדלפיה ב-1785, פחות מעשור לאחר שמלחמת העצמאות האמריקאית הסתיימה. הוא נפרד מהוריו כשהיה עולל – אמו מתה ואביו בחר לחזור לארץ מוצאו, גרמניה. נח ואחיו גדלו אפוא אצל סבם וסבתם שהשתייכו לאליטה האמריקאית שזה עתה נולדה. על אף שהסבא והסבתא היו אשכנזים במוצאם, וגם מהצד השני סבתו הייתה אשכנזייה, בחר נח תמיד להדגיש דווקא את מוצאו הספרדי של אבי-אמו. הסיבה לכך הייתה שבארצות הברית הצעירה, מוצא ספרדי-פורטוגלי נתפש כמוצא מכובד יותר שזוהה עם האימפריות שגילו את אמריקה – בניגוד למצוא הגרמני שנתפש כסתמי לחלוטין, ובעיקר זוהה עם המהגרים החדשים באותה תקופה.

העניין השתלב היטב עם המגמה של נח הצעיר שביקש להציג את עצמו כפטריוט אמריקאי גאה. הוא הרבה להדגיש את העובדה שלא פחות משהוא אמריקאי גאה – הוא גם גאה ביהדותו. במלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה הוא כתב מניפסטים אנטי-בריטיים והבהיר כי בארצות הברית, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם באותה עת, יהודי זכאי לשוויון זכויות מלא, כמו כל אמריקאי בן כל דת אחרת. כשהיה בן 28 בלבד התקבל לשירות החוץ האמריקאי, והנשיא דאז ג'יימס מונרו ביקש לשבץ אותו בריגה. נח סירב (אולי משום שחשש להיות מזוהה שוב עם מוצאו האשכנזי) והוא התמנה לקונסול האמריקאי החדש בתוניס.

מבט מלמעלה על האי גרנד איילנד, הטריטוריה שיועדה למדינת היהודים
NASA / ASTER Science Team

הקריירה הדיפלומטית שלו הגיעה לסיומה תוך זמן קצר. הוא נשלח מלכתחילה כדי לנסות לפעול לשחרור בני ערובה שנלכדו על ידי פיראטים בחסות השלטון בתוניסיה, אך ככל הנראה הציע סכום מוגזם מידי בתמורה לשחרור. לממונים עליו הוא דיווח שעשה זאת "בשל רגשותיו היהודיים" והרעיון החשוב של פדיון שבויים ביהדות. משאלו נזפו בו, רמז בבוטות כי הנשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו מחזיק בדעות אנטישמיות.

עם זאת, נראה כי מצבם הבעייתי של יהודי התפוצות נגע ללבו. כבר ב-1820 הוא החל לגבש רעיון שנשמע מהפכני לתקופתו – להקים שטח טריטוריאלי עצמאי ליהודים בשטחה ארצות הברית. הוא לא היה היחיד שראה בארצות הברית מפלט. מדובר על מדינה שמלכתחילה שמה לעצמה מטרה להוות מקלט לאנשים נרדפים ברחבי העולם כולו, ובמאה ה-19 הגיעו אליה גלי הגירה גדולים. לא מעט מיעוטים דתיים ואתניים ראו באותה תקופה את השטחים הענקיים של ארצות הברית ככאלה שיכולים להתאים למדינות עצמאיות וחדשות.

נח לא בזבז זמן וכבר באותה שנה החל לנהל משא ומתן על רכישה של אי קטן על נהר הניאגרה בצפון מדינת ניו יורק בשם גרנד איילנד, מעט דרומית למפלים המפורסמים. הרעיון היה שהאי הזה (ששטחו היה 86 קמ"ר והיה יכול לאכלס פחות מ-20 אלף איש) יוכל להיות מקום מקלט ליהודי העולם כולו. הוא כתב - באופן מהפכני שהקדים את זמנו - כי הפתרון לשיכון יהודים רבים כל כך בשטח מצומצם יהיה בבנייה לגובה, וכך לניתן יהיה לאפשר מגורים של מיליונים בשטח המצומצם. במעמדו כשריף של ניו יורק, הוא הרשה לעצמו לנהל משא ומתן פנטסטי ואמביציוזי. כממונה על אכיפת החוק, יצר לעצמו מספיק קשרים כדי לרכוש שטח שלם למטרה שחלם עליה.

חמש שנים מאוחר יותר, מרדכי מנואל נח הגשים את חלומו. בטקס מלא הוד ופאר שנערך בעיר באפאלו הסמוכה, הוא לבש גלימה מלכותית ועמד בכנסייה שאותה שכר כדי להכריז על הקמתה של המדינה, לה נתן את השם המבטיח "אררט". היה בבחירה זו יותר מקריצה לשם משפחתו ולסיפור המבול, אך גם מסר עמוק: כשם שתיבת נוח הובילה את ניצוליה להר אררט, כך גם המדינה שיקים תהיה מקום המפלט של יהודי העולם. עד מהרה הוא קרא ליהודים מכל רחבי העולם לעלות ולהגיע למדינה החדשה שהקים. הוא אפילו הסמיך את רבני אירופה כמנהיגי הקהילות לגבות מס מיוחד מכל היהודים לטובת התפעול של המדינה החדשה.

המונומנט שבישר על אררט - "עיר מקלט ליהודים"
ארכיון הספריה הציבורית של ניו יורק

קשה להגיד שמעשיו נתקלו באדישות. העיתונים בעולם הביעו התעניינות רבה בבחור היהודי הצעיר שהחליט שהוא מקים מדינה ליהודים. אולם למרבה תסכולו, הוא זכה בעיקר ללעג מצד היהודים עצמם. בראיה ההיסטורית, יהדות אירופה זכרה היטב את משיח השקר שבתי צבי, ואת אחד מיורשיו יעקב פרנק שפעל באירופה עד למותו בשנת 1790. העובדה ש-35 שנה לאחר מכן קם יהודי נוסף שטען כי הוא מצא את הגאולה והנחלה ליהודים הדליקה לרבים מהם נורה אדומה – או לכל הפחות, כל העסק נראה להם מגוחך עד מאוד.

תוך זמן לא ארוך, נאלץ נח החדש לזנוח את הרעיון הגרנדיוזי. היוזמה פשוט לא התרוממה. ייתכן  שמטרתו הייתה הצהרתית יותר - הסבת תשומת הלב של העולם והיהודים עצמם למצבם המורכב. בשנים שאחרי הסטארטאפ הכושל שלו, נח החל להאמין שהפתרון הוא חזרה של עם ישראל לארץ ישראל ואת שארית ימיו העביר בפעילות ציבורית, תקשורתית ופוליטית לקידום מטרת העל הזו. הוא לא זכה לראות עד מותו, ב-1851, את ניצניה של התנועה הציונית, שתקרום עור וגידים רק 30 שנה מאוחר יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כרטיסים להופעות והצגות