שודד הים היהודי המפורסם בהיסטוריה - בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הבלוג של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שודד הים היהודי המפורסם בהיסטוריה

סיפורו של שמואל פאלאג'י, שהספיק להיות רב קהילה ורב חובל, שגריר ושודד ים, מרגל וסוכן כפול - יכול להחזיק את הסבוכים והמרתקים שבסיפורי ההרפתקאות

תגובות
אילוסטרציה לפיראט שרץ עם דגל הפיראטים ומאחוריו ספינה ששדד
Getty Images IL

אושי דרמן

היו זמנים בהם למילה ״אקספלורר״ היו השלכות של חיים ומוות, ולא רק של דפדפן אינטרנט. אלה היו אותם ימים בהם המילה "טראפיק״ גילמה תנועה פיזית במרחב, ולא רק משהו שאנשי פרסום תאבי רייטינג נשבעים בשמו. הימים הם ימי תעשיית הימאות המשגשגת של המאה ה-16, זו שמשכה אליה את טובי המוחות של התקופה.

הסטארט אפ ניישן של אותה תעשייה בעידן ההוא הייתה פורטוגל, שהוציאה מקרבה את מגלי הארצות המפורסמים פרדיננד מגלן ו-ואסקו דה גאמה. אז כמו היום, המצאות ופיתוחים ימיים רבים הבזיקו ממוחם הקודח של יהודים – מתמטיקאים, פיזיקאים וקרטוגרפים דוגמת אברהם זכות ופרדו נונש. אלו פיתחו כלי ניווט מבוססי תנועת השמש וגרמי השמיים שאיפשרו להתמצא ולנווט.  

אבל יהודים לא הגבילו את עצמם רק לפיתוחים טכניים, אלא גם בדקו בפועל את כלי הניווט שהמציאו. אמנם כבוגרי מערכת החינוך הממלכתית הישראלית שביקשה למחוק את דמות היהודי הגלותי, קשה לדמיין יהודים גלותיים כיורדי-ים קשוחים וצרובי שמש הנלחמים באיתני הטבע והים. אבל בתקופה ההיא - במיוחד אחרי גירוש ספרד ב-1492 - אחד ממשלחי היד הנפוצים של יהודים אנוסים בהולנד ובמרוקו היה ייעוץ וליווי של קברניטי ספינות המסחר ומגלי הארצות במסעותיהם. ואם קשה לנו לדמיין יהודים כיורדי-ים, על אחת כמה וכמה שנתקשה לדמיין אותם כשודדי-ים

אינקוויזיציה
ציור של פרנסיסקו דה גויה
1812-1819
ספרד
De Agostini / G. Dagli Orti / Ge

הספר "שודדי הים היהודים", שחיבר אדוארד קרייזלר, מעלה על בימת ההיסטוריה תופעה מרתקת ויחידה במינה: סיפורה של קבוצת פיראטים יהודים שפעלו אחרי גירוש ספרד ושדדו בעיקר ספינות ספרדיות, כנקמה על הגירוש. אחד הבולטים שבהם היה דון שמואל פאלאג'י, רב קהילה ורב חובל, שגריר ושודד ים, מרגל וסוכן כפול.

פאלאג'י נולד בשנת 1550 במרוקו. כמו רבים מעשרות אלפי היהודים שהצטופפו ברובע היהודי, ה"מלאח" שבעיר פאס, גם משפחתו הייתה ממגורשי ספרד. אביו של שמואל, ששימש כרב ומחנך, ייעד את בנו לחיים של תורה ומצוות ובבגרותו אף הוסמך לרבנות. אולם נפשו של שמואל יצאה אל המרחבים, אל מחוץ לחומות ה"מלאח". השמועות מספרות כי קרוב משפחה הצית את דמיונו עם סיפורים אודות יורדי-ים וספנים יהודים, כמו צלאח סינאן, שודד-ים מפורסם שכונה "היהודי הגדול", אשר נלחם יחד עם האחים ברברוסה ("אדומי הזקן") במסגרת הצי העות'מני.

נישא על כנפי דמיונו נדד שמואל יחד עם אחיו, יוסף, לעיר תטואן שבצפון מרוקו, שם הפכו השניים במהרה ליורדי-ים ופיראטים מתוחכמים וערמומיים. האחים פאלאג'י נהגו לשדוד ספינות מסחר ספרדיות שהגיעו מדרום אמריקה, לאחר מכן התחפשו לסוחרים ספרדים ומכרו בערי הנמל הספרדיות את הסחורה שזה עתה שדדו.

ציורו של רמבראנדט, "אדם בתלבושת אוריינטלית". מקובל לחשוב שהגבר בתמונה הוא שמואל פאלאג'י

שמו של פאלאג'י הלך לפניו ועד מהרה הגיע לאזניו של הסולטן המרוקאי אחמד-אל-מנסור, שכונה "המלך המוזהב" בשל עושרו המופלג. הסולטן, שביקש לחזק את הקשרים עם הרפובליקה ההולנדית החדשה מינה את שמואל לשגריר מרוקו בהולנד. מעבר ליוקרתו כאיש ים מדופלם, שמואל שלט גם בשפות רבות – ספרדית, פורטוגזית ערבית וצרפתית - עובדה שהפכה אותו לנכס דיפלומטי יקר ערך עבור הסולטן.

וכך, ב-1596, עשה שמואל פאלאג'י הסבת מקצוע מפיראט לדיפלומט והשתקע בעיר האג, שם ישב הפרלמנט ההולנדי ונציגויות המדינות הזרות. פאלאג'י הקים את אחד המניינים הראשונים בעיר ובנוסף לשליחותו הדיפלומטית שימש גם כרב הקהילה. את שגרת הנוחות הדיפלומטית קטעה תקרית שהתרחשה בשלהי המאה ה-16 כשהסולטן המרוקאי חובב שכיות החמדה הטיל על פאלאג'י להפליג לעיר ליסבון ולרכוש שם עבורו אבנים יקרות תמורת טונות של שעווה.

באותו זמן ספרד כבר כבשה את פורטוגל ולמעשה שלטה בכל חצי האי האיברי. על פי אחת ההשערות, פאלאג'י, שנקלע באותו זמן לקשיים כספיים, הציע לספרדים מידע מודיעני מחצר הסולטן תמורת כסף. מוסדות האינקוויזיציה חשדו כי הרב היהודי מנסה להרוויח זמן כדי להחזיר מומרים ואנוסים ליהדות. הם עקבו אחרי פאלאג'י, שהצליח ברגע האחרון להימלט מציפורניהם ולברוח מספרד.

קרב ימי בין צי אירופי לפיראטים ממרוקו. ציור של לורנצו א. קאסטרו, המאה ה-17

מרושש ומסובך הפליג פאלאג'י חזרה להולנד ומיד עם שובו הפעיל את קשריו בחלונות הגבוהים כדי להיפגש עם הנסיך מאוריץ, בנו של וילם "השתקן", מייסד הרפובליקה ההולנדית. פאלאג'י הציע לנסיך ההולנדי לשתף פעולה עם מרוקו נגד האויבת המשותפת – ספרד. הנסיך, אסטרטג צבאי מחונן שתיעב את הספרדים לא פחות מפאלאג'י, הבריק עם רעיון. מאחר ובאותו זמן הולנד וספרד היו תחת הסכם שביתת נשק, הוא הציע לפאלאג'י להקים צי פיראטי שיורכב מקבצנים יורדי-ים וספנים הרפתקנים, שיהיה בחסות הולנדית ותחת כיסוי מרוקאי. פאלאג'י, שכאמור רחש טינה עזה לספרדים שגירשו אותו ואת אבות אבותיו מספרד, התלהב מהאפשרות לבוא בחשבון עם שנואי נפשו. לא חלף זמן רב וצי גדול של אניות פיראטיות, מאובזרות בבית כנסת ומטבח כשר, עגן בנמל אמסטרדם.

ב-1614, באחת ההתקפות של שודדי הים על ספינות ספרדיות בלב-ים, התפשטה מחלה בקרב צוות האנייה והיא נאלצה לעגון בנמל פלימות', אנגליה. מששמע שגריר ספרד בלונדון על הגעתו של פאלאג'י הוא תבע מהמלך האנגלי לאוסרו ולהוציאו להורג בגין שוד הספינות הספרדיות. פאלאג'י הופיע בפני השופט האנגלי שהתרשם ממנו עמוקות והחליט לשחררו לחופשי. בהפלגה חזרה מאנגליה הספיק פאלאג'י לשדוד אנייה ספרדית נוספת, אבל זו הייתה כבר שירת הברבור של הפיראט היהודי הקשיש, שחלה במחלה קשה בעת המאסר בלונדון.

דון שמואל פאלאג'י הלך לעולמו שנתיים אחר כך, כשהוא הן 66. בדרכו האחרונה ליוו אותו עשרות אלפים, יהודים ולא יהודים, בהלוויה שנערכה בבית קברות ליד אמסטרדם בהשתתפות הנסיך מאוריץ ובני משפחתו. על המצבה שלו נחקק הפסוק מספר משלי: "הנושא טוב עם אלוהים ואדם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#