ממי הילדים באמת בורחים במשחק "הקדרים באים!"? - בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הבלוג של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממי הילדים באמת בורחים במשחק "הקדרים באים!"?

מי היה מאמין אבל מאחורי המשחק התמים מסתתר אחד הפוגרומים הקשים בתולדות עם ישראל - פרעות חמלניצקי. הביטוי "קדר" אמנם מתייחס למוסלמים, אך במאה ה-17 הוא תיאר את הטטרים ויחסם הברוטלי ליהודים

תגובות
ציור המתאר את כניסת חמלניצקי והפורעים הקוזקים לקייב (צייר: מיקולה סאמוקיש, רוסיה 1860-1944)
ציור של מיקולה סאמוקיש, רוסיה 1860-1944

דור סער-מן

אחת הטענות המודרניות המוכרות של לא מעט הורים היא שכיום הילדים תקועים מול מסכים, ואילו בעבר כולם היו יוצאים החוצה ומשחקים. אותם הורים אוהבים לציין כדוגמאות לא מעט משחקי רחוב כמו "דג מלוח", "מחניים", "שוטרים וגנבים" וגם משחק עם השם המסתורי - "הקדרים באים". במשחק, התופס צועק "הקדרים באים!", שאר המשתתפים צועקים "לא מפחדים!", והמשחק מתחיל. אבל לפני שאתם באים לגעור בילדים שלא משחקים, כדאי לשים לב למקור המסקרן של המשחק ולשאול את עצמכם מי הם בכלל אותם קדרים ואת מי הם באים לתפוס. מי היה מאמין, אך בדיקה מהירה תגלה שמאחורי המשחק התמים מסתתר אחד הפוגרומים הקשים ביותר בתולדות עם ישראל.

המונח "קדר" מופיע כבר בתנ"ך בספר תהילים. במדרשים המאוחרים מימי הביניים הסבירו כי הביטוי מזוהה עם ישמעאל - כלומר, המוסלמים. ואכן, עד למאה ה-17, קדר היה עוד כינוי, אחד מיני רבים, אשר תיאר באופן כללי את המוסלמים עבור היהודים. השינוי המרכזי במעמד הקדרים חל בפרעות ת"ח ות"ט. מדובר בתקופה של שנתיים, בשנים 1649-1648, בהן פרעו האוקראינים בראשותו של בוגדן חמלניצקי ביהודי פולין באופן אכזרי במיוחד.

כל זה כמובן נכון, אבל האמת היא שמדובר רק בחלק מסיפור המסגרת ששינה באופן מהותי את יהדות מזרח אירופה. הרקע לפרעות היה הניסיון של קבוצות אוקראיניות לקבל עצמאות מידי הפולנים. הקבוצות הללו נקראו קוזאקים והיידמקים. חמלניצקי עצמו לא היה קוזאק מראשית הדרך. את ראשית הקריירה שלו עשה דווקא כמשרת בצבא הפולני, אולם באופן הדרגתי התחיל לחתור תחת הממלכה. בהמשך, כשאציל פולני השתלט על רכושו וכל ניסיונותיו לעתור לבית המשפט כשלו, הוא זעם על השחיתות של האצילות הפולנית.

ההתקפה על מבצר טולצ'ין שבו התגוננו יהודים ופולנים שלבסוף בגדו בהם והפקירו אותם לידי הקוזאקים
פטר פר, בריטניה, ציור על בד 1648-1649

אבל חמלניצקי זיהה גורם בעייתי נוסף – היהודים, שבאותה תקופה היו בפועל מנהלי האחוזות של האצולה הפולנית ומקורבים לשכבה שאותה חמלניצקי שנא מכל. בשנות ה-40 של המאה ה-17 החל חמלניצקי לאסוף סביבו עוד ועוד קוזאקים בדרך למרד בפולנים וביהודים. חמלניצקי לא היה האוקראיני הראשון שניסה להילחם בפולנים. השינוי שהכניס ושהוביל להצלחת המרד, וגם לפוגרום בקנה מידה יוצא דופן, היתה הברית שכונן עם הטטרים, או כפי שהם השתמרו בכתבים היהודיים - הקדרים.

רצח או שבי?

הטטרים בעברית מודרנית הם למעשה עמים שונים ממוצא טורקי שקיבלו עליהם את האיסלאם. אחת הקבוצות הטטריות חיה בחצי האי קרים והקימה שם בימי הביניים ישות פוליטית עצמאית שזכתה לשם ח'אנות קרים. במאה ה-17 עמד בראש הטטרים מקרים אדם בשם ח'אן איסלאם השלישי, ואליו פנה חמלניצקי בבקשה לעזרה. הטטרים נחשבו לכוח צבאי מוצלח מאד ואין ספק שהם היוו תוספת חשובה לקוזאקים האוקראינים. עם זאת, שיתוף פעולה היה גם מסוכן עבור הטטרים, שכן הם פעלו באותה תקופה בחסות האימפריה העות'מאנית, ופלישה ללא תיאום איתם הייתה עלולה לגרום למשבר דיפלומטי וצבאי.

ובכל זאת, החליט הח'אן לשתף פעולה עם חמלניצקי, תוך כדי שהוא מקבל יד חופשית לביזה בתוך פולין, ולמעשה לעשות ככל העולה על רוחו. הח'אן גם הכריח את חמלניצקי לחדש את הברית ואף לקח את בנו של מנהיג הקוזאקים בתור ערבות לקיום הברית. במהלך המרד של הקוזאקים והפוגרום ביהודים, הטטרים לקחו חלק מלא בכל שלב ושלב. התיעוד המרכזי לפגיעות הללו הוא בספר הזיכרון "יון מצולה" שחיבר ר' נתן נטע הנובר. בספר זה מכונים האוקראינים "יוונים" (משום שהם שייכים לכנסיה האורתודוקסית, שהמחבר מזהה עם היוונים בניגוד לפולנים הקתולים), ואילו הטטרים קיבלו את הכינוי קדרים.

משפחה יהודית בסמירנה (איזמיר), טורקיה, חוגגת את השבת בחברת יהודי שנמלט מפוגרומים של חמלניצקי
בית התפוצות, תצוגת הקבע הישנה

ר' הנובר מתאר לא מעט ממעשי הפגיעה הקשים של אותם קדרים: הם אנסו נשים ונערות ואף לקחו נשים כשפחות וכפילגשים באופן קבוע. הם בזזו לא מעט רכוש יהודי, אבל מעל לכל - הם לקחו כמה שיותר יהודים בשבי והפכו אותם עבדים. למעשה, לפי המתואר בחיבור, בכך נבדלו הטטרים/קדרים מהאוקראינים. המהות של הפגיעה האוקראינית ביהודים היתה המרת דת כפויה וכן רצח ופגיעה אלימה. הטטרים אמנם היו אלימים מאד כלפי היהודים, אך לא ניסו להמיר את דתם. הרצון העיקרי של הח'אן הטטרי היה להגדיל את המשאבים של הח'אנות שלו. לכן מטרתו העיקרית היתה לשבות יהודים שלאחר מכן ייפדו על ידי הקהילות. 

ר' הנובר אף מתאר שבכמה קהילות שעליהן היתה מתקפה משולבת של האוקראינים והטטרים, העדיפו היהודים לרוץ אל הטטרים מאשר לחכות לאוקראינים. לדברי המתואר בחיבור, היהודים אמרו "אם אנו נמתין עד שיבואו היוונים (אוקראינים) לעיר יעשו בנו כלה ונחרצה, או יכריחונו להמיר דתנו חלילה, מוטב לנו שנלך אל מחנה הקדרים (טטרים) בשביה, כי ידענו אחינו בית ישראל שבקונסטנטינא ושבשאר קהילות תורקיא רחמנים גדולים הם ויפדו אותנו בממון". ואכן כך היה. 

הח'אן הטטרי עצמו לא הראה בהכרח נאמנות לחמלניצקי. בשנת 1649 הוא התחיל לשאת ולתת עם הפולנים על שיתוף פעולה נגד הקוזאקים, ובהמשך הפך לגורם "נייטרלי" והפסיק לחלוטין כל שיתוף פעולה עם האוקראינים. עם זאת, מעשיהם של הטטרים והצבאות החזקים שלהם, והעובדה שהצליחו לקחת בשבי המוני יהודים, הותירו אימה רבה על יהדות מזרח אירופה לאורך דורות. הקדרים הפכו שם נרדף לצבא חזק וכובש. לא ברור לגמרי מי המציא את המשחק "הקדרים באים" ועשה את החיבור בין הזיכרון ההיסטורי למשחק ילדים, אבל בפעם הבאה שאתם רוצים שהילדים שלכם ישחקו בחוץ - כדאי לשים לב על איזה סוג משחק מדובר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#