סיפורו של הצ'יף היהודי שעמד בראש שבט אינדיאני - בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הבלוג של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורו של הצ'יף היהודי שעמד בראש שבט אינדיאני

סלומון ביבו נולד בפרוסיה וגדל על סיפורי מסעותיו של סבו באמריקה. כשגדל, היגר יחד עם בני משפחה לניו מקסיקו והחל לגלות התעניינות חריגה בתרבות האינדיאנים. "דון סולמונו" הם קראו לו

תגובות
יהודי אינדיאני, ונטה פרייטה, מקסיקו 1947
לני זוננפלד. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד

אושי דרמן

גל נוסטלגיה שוטף את הארץ. היפסטרים מזוקנים מדגמנים סיקסטיז ברחובות תל אביב, מכנסי חאקי מככבים בשבוע האופנה ומסיבות נוסטלגיה המוניות מושכות אליהן מאות מנפגעי סטטיק ובן אל המתכנסים להחליף חוויות ממלחמת המפרץ הראשונה לצלילי להקת קווין.

על פי פרסומים זרים, השנה גם חג פורים הצטרף לחגיגת השחזרת (נוסטלגיה בתרגום חופשי לעברית) עם תחפושות שעושות קאמבק לפיפטיז ולסיקסטיז. שתיים מהן מוכרות לכולנו: הראשונה היא התחפושת הקלאסית של הקאובוי והשנייה שייכת ליריבו הנצחי בקרב הפאן אמריקאי - האינדיאני. לצד תחפושות של פלמ"חניקים, חיילי צה"ל, שוטרים וגנבים - קאובויז ואינדיאנים נחשבו לתחפושות הפופולאריות ביותר במדינת ישראל הצעירה. בימים ההם ההפרדה בין טוב לרע עדיין לא נחשבה "שמרנית" התייצבה ישראל בגאון לצד הטובים, הקאובויז הגיבורים של המערב התיכון, במלחמתם נגד הרעים - הלא הם האינדיאנים העקשניים והאכזריים.

כשבגרנו, הבנו שתכל'ס רימו אותנו. זה פשוט לא היה כוחות. במשך 200 שנה התרחש באמריקה ג'נוסייד במהלכו חיסלו המתיישבים הלבנים את האינדיאנים ואת התרבות הייחודית שלהם. המתיישבים מאירופה הביאו איתם לא רק אמל"ח מתקדם, אלא גם שלל חיידקים ומחלות שעשו שמות באינדיאנים. אלו שלא מתו ממחלות או חוסלו במעשי טבח, כונסו אחר כבוד בשמורות מגודרות, הגרסה האמריקאית לגטאות.

סולומון ביבו מושל אקומה וסגניו ב-1885–1886. ביבו מסומן כמספר 15 בתמונה

כדי להצדיק את הטבח סומנו האינדיאנים כחיות אדם. "כאשר הפרא מתנגד, התרבות - עשרת הדיברות בידה האחת והחרב באחרת - תובעת את השמדתו המיידית", אמר בזמנו אנדרו גקסון, נשיאה השביעי של ארה"ב. אבל היו גם לבנים אחרים. מכילים יותר. כיום אולי היינו מכנים אותם "גלובליסטים" או "רב תרבותיים". בקיצור, יהודים. אחד מהם היה צ'יף סולומון ביבו.

סלומון ביבו נולד ב-1853 בעיירה הפרוסית בראקל, כילד השישי מבין 11 אחים ואחיות. בילדותו גדל על סיפוריו של סבו, לוקאס רוזנשטיין, שעזב לאמריקה ב-1812 כדי להימנע מגיוס לצבא הפרוסי. רוזנשטיין הסב התאהב בחופש המשכר שאפיין את ארה"ב הצעירה. אך כעבור שמונה שנים, עקב מחסור באורגניזם יהודי בעל כרומוזום XX, הוא נאלץ לשוב לפרוסיה כדי למצוא רעייה. למרות רצונו העז לשוב לארה"ב, סירבה אשתו הטרייה להיפרד ממשפחתה והשניים נשארו בפרוסיה. לסב נותרה רק הנוסטלגיה. וכך בעודו ישוב מול האח וגבו כפוף כחטוטרת סיפר על ימיו המתוקים בארצו של הדוד סם. מסביבו ישב הטף, הבנים, הבנות והנכדים, ששתו בצמא את סיפוריו. בעיקר נצרבה בזכרונם האמירה כי "באמריקה אדם יכול לעשות כל מה שירצה".

חלפו מספר שנים וב-1860 דודו של סולמון, יוזף רוזנשטיין, הרים את הכפפה וחצה את האוקיינוס אל עבר ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. יוזף היה חלק ממה שכונה בספרי ההיסטוריה "העידן הגרמני של יהדות אמריקה". אלו היו גברים רווקים, מאוכזבי מהפכת "אביב העמים" של 1848, שהביאו את משפחתם לארץ החדשה אחרי שהתבססו כלכלית. בין השמות היהודים הבולטים שניפק עידן זה, אפשר למצוא את משפחת גוגנהיים ומשפחת לוי שטראוס (כן, ההם מהג'ינסים) שהתפרנסו כרוכלים בראשית דרכם.

יוזף השתקע בניו מקסיקו וב-1866 באו בעקבותיו שניים מנכדיו, סימון ונתן ביבו - אחיו הגדולים של סלומון. השניים השתקעו בעיר סנטה פה ועבדו בחברת הסחר של שפיגלברג, משפחה יהודית ממוצא גרמני. כשצברו השניים ניסיון בעסקים, הם פתחו מספר חנויות בעיירות האזור. ב-1869, כשהוא בן 16, היגר גם סלומון ידידנו לארה"ב והצטרף לשני אחיו הגדולים. לאחר מספר חודשים במהלכם שהה בחוף המזרחי כדי ללמוד אנגלית, חבר לעסק של אחיו בניו מקסיקו.

כנסיה בסיבוייטה, אחת העיירות האינדיאניות בניו-מקסיקו בהן פעל ביבו, 1898

לחברת "האחים ביבו" היו יחסים מצוינים עם האוכלוסיה האינדיאנית המקומית וסולומון, אותו כינו המקומיים "דון סולמונו" החל לגלות התעניינות חריגה בתרבותם. בדצמבר 1882 הוא פתח תחנת סחר על אדמתם של בני שבט האקומה. עד מהרה התיידד עם בני השבט, למד את שפתם וכעבור זמן מה התאהב באחת מבנות השבט, קתולית בשם חואנה ואייו, שגם החזיקה בייחוס נחשק - נכדתו של מושל השבט בדימוס. למרות שנישואים עם אדם מחוץ לשבט היו בגדר שבירת טאבו, ראשי השבט, שחיבבו עד מאוד את סולמון, התירו לו להתאחד עם בחירת לבו והזוג נישא באוגוסט 1885. החתונה אמנם לא היתה כדת משה וישראל, אולם סלומון דבק במסורתו היהודית וגם אשתו אימצה מנהגים יהודים.

גרסא אחרת ומעניינת הרבה יותר מספרת כי נישואיהם של סולומון וחואנה נרקחו כדי להגן על השבט מידי הממשל הפדרלי. על פי גרסה זו, שנה לפני הנישואים שכר סולמון את אדמות השבט ל-30 שנה וזאת למורת רוחו של הממשל, שזמם להפקיע את אדמותיהם. הממשל האשים את סולמון וראשי השבט בהפקה משותפת של "נישואים פיקטיביים" כדי למנוע את הפקעת האדמות. אמת או ספין מרושע, מה שידוע הוא שחיי הנישואין של סלומון וחואנה היו מלאים ומשמעותיים. הם היו נאמנים זה לזו, הקימו משפחה וחיו באושר ובעושר עד סוף ימיהם.

מיד אחרי הנישואין "השבט אמר את דברו" וביבו, האהוב על כולם, התמנה למושל - תואר המקביל לראש השבט. במהלך כהונתו פתח בית ספר מודרני ראשון ושכר את המורה הראשון שילמד בו. ביבו נבחר לתפקיד עוד שלוש פעמים נוספות וב-1888, שלוש שנים לאחר נישואיו ואחרי שזוכה במשפט על הקרקעות, הכיר בו הממשל הפדרלי כמושל השבט. מאז, דבק בו הכינוי "היהודי הראשון שהפך לראש שבט אינדיאני".

עם השנים, ותוך כדי כהונתו, יצא ביבו כנגד כוחות שמרנים בשבט שהתנגדו לתפישותיו החדשות, בעיקר בתחום החינוך. עם תום כהונתו, סייע לממשל לעצור ולהחליף את המושל המכהן של השבט שתמך בתגובה אלימה של חלקים ממנו נגד צעירים שבחרו בדרך הפרוגרסיבית. בעקבות המתחים שנוצרו עקב כך, יחד עם רצונו שילדיו יזכו בחינוך יהודי, עברו ביבו ומשפחתו לסן פרנסיסקו ב-1898. משם המשיך לנהל את עסקיו בניו מקסיקו, לצד השקעות נדל"ן גדולות בעירו הגדולה והחדשה. השפל הגדול חיסל חלק גדול מעסקיו, ובמאי 1934 הלך סלומון ביבו לעולמו ועמו התואר הלא-אינדיאני היחיד אי פעם שכיהן כראש שבט. מסתבר שסבו אכן צדק. באמריקה, אדם יכול לעשות כל מה שירצה.

סיינפלד וארץ נהדרת, הרשלה וג'וחא – פורים מצחיק לכל המשפחה בבית התפוצות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#