הרבה לפני הסיקסטיז היה רופא יהודי שהקדיש את חייו לזכויות הלהט"ב

ד"ר מגנוס הירשפלד הוא מחלוצי המאבק להכרה בנורמטיביות של ההומוסקסואליות הן במישור הרפואי והן במישור החברתי. עובדת היותו יהודי, הומו ונושא דגל הפכה אותו למטרה עבור הנאצים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ד"ר מגנוס הירשפלד, 1929
ד"ר מגנוס הירשפלד, 1929 קרדיט: Wellcome Imgaes, wikimedia

הרבה רחל דרוק

חודש הגאווה הוא חגיגה של החופש לאהוב ולהיות נאהבים והדרכים המגוונות לעשות זאת. זו תוצאה של שנים רבות של אקטיביזם ומלחמה חסרת פשרות מצד קהילת הלהט"ב ובני בריתה בייחוד מאז שנות השישים, אבל חלוצים בנושא היו גם עם לידתה של המאה העשרים. הרופא והסקסולוג היהודי-גרמני ד"ר מגנוס הירשפלד הוא אחד מהם וסלל בפני העולם דרך להכרה בזכויות שוות לבני אדם, יהיו אשר יהיו נטיותיהם המיניות.

הירשפלד נולד ב-1868 בעיר קולברג (כיום קולובז'ג) שבפולין. בבגרותו עבר לגרמניה ולמד בה עד שקיבל דוקטורט לרפואה. ב-1896 התמקם בברלין, הקים לעצמו קליניקה ופצח בקריירה מרשימה ופוריה הן בחקר המיניות והן בפעילות למען זכויותיהם של מיעוטים מיניים. פעילותו נבעה גם מעניין אישי - נטיותיו של הירשפלד עצמו היו סוד גלוי. הוא חלק את חייו עם שני בני זוג, קארל גיס ולי שיו טונג.

כרזת הסרט "שונים מאחרים", 1919
כרזת הסרט "שונים מאחרים", 1919

אחדים ממטופליו של הירשפלד ניסו להתאבד או התאבדו לאחר שלא הצליחו להתמודד עם נטייתם ועם תחושת החריגות שהתלוותה לאורח חייהם בשנים ההם - משפחתית, חברתית ותרבותית. הנושא הפך עבור הירשפלד לעניין של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. ב-1919 הוא כתב את התסריט לסרט ששמו "שונים מאחרים" (Anders als die Andern) ואפילו שיחק בו. בתפקידו הקטן הפציר באדם לא לשים קץ לחייו אחרי שאהובו התאבד. "שונים מאחרים" נחשב לסרט הפרו-גיי הראשון אי פעם והוא יצא בשנים שבהן ברפובליקת ויימאר, כמו במקומות רבים בעולם, יחסים הומוסקסואליים נחשבו לעבירה על החוק.

ב-1897 לקח הירשפלד חלק בהקמת הוועדה המדעית ההומניטרית שחרתה על דגלה את המאבק להכרה חברתית בהומואים וביטול אפלייתם בחוק. הוא גם עמד בראש ויחד עם חבריו קיווה שהבנה טובה יותר של ההומוסקסואליות תוביל את הציבור להשתחרר מההומופוביה ולצאת נגדה. בנוסף למחקר מדעי עסקה הוועדה גם במאמצים לשנות את החוק בגרמניה. על אחת העצומות עבור מטרה זו חתמו אלפי אנשים, כולל אלברט איינשטיין.

מגנוס הירשפלד ובן זוגו קרל גיס
מגנוס הירשפלד ובן זוגו קרל גיס צילום: ארכיון מגנוס הירשפלד, ויקיפדיה

הירשפלד האמין שזכויות להט"ב וזכויות נשים קשורים אלה באלה בקשר הדוק. הוא דגל בזכות למניעת הריון, בחופש להפיל ובזכות לקיים יחסי מין לפני הנישואין, ומתח ביקורת על המדיניות שקבעה שמורות ועובדות ציבור לא מורשות להינשא או ללדת ילדים. ב-1919, בשנותיה הליברליות ביותר של רפובליקת ויימאר, היה הירשפלד שותף להקמת המכון למחקר מיני, שנתן שירותים רפואיים ולימודיים לאלפי אנשים בשנה וגם סיפק תעסוקה וטיפול רפואי לטרנסג'נדרים.

במהלך שנות פעילותו הוכיח הירשפלד לא פעם עד כמה הקדים את זמנו. הוא טבע את המונח "טרנסקסואליות" והציע את הניתוחים המודרניים הראשונים לשינוי מין. הוא גם קבע שיש קטגוריות נוספות מעבר לזכר ונקבה ודיבר על קבוצת "המין השלישי". בכך, היה בין הראשונים שהכירו בקיומם של אנשים שאינם שייכים לחוקי המגדר שאליו נולדו.

תהלוכה של חברי מועצת הסטודנטים הנאציונל-סוציאליסטית עוברת בחזית המכון, 6 במאי 1933
תהלוכה של חברי מועצת הסטודנטים הנאציונל-סוציאליסטית עוברת בחזית המכון, 6 במאי 1933צילום: המוזיאון האמריקאי לזכר השואה, ויקיפדיה

הישפלד היה גם יהודי, גם הומו וגם נושא דגל זכויות הלהט"ב ולכן הפך מטרה ברורה לחציהם של הנאציונליסטים. באירוע שהתקיים ב-1920 הוא אף הוכה נמרצות. הטבעת סביבו הלכה והתהדקה אחרי עליית הנאצים לשלטון ב-1933. במאי אותה שנה, בזמן ששהה בסדרת הרצאות בארה"ב, פרצו חברי התאחדות הסטודנטים הנאציונל-סוציאליסטית למכון למחקר מיני, היכו את אנשי הצוות וצעקו "לשרוף את הירשפלד!" המתפרעים בזזו ושרפו יותר מ-20 אלף ספרים וכתבי עת ויותר מ-5,000 תצלומים. למעשה, רבים מהצילומים המוכרים לדראון עולם משריפת הספרים בידי הנאצים מתעדים את שריפת ספרי ומסמכי המכון. 

המכון נסגר והירשפלד לא שב עוד לברלין. הוא היגר לצרפת, ניסה להקים את המכון מחדש בפריז ללא הצלחה ומת ב-1935 בניס. הוא לא זכה לראות כיצד רבים מרעיונותיו עוברים עם הזמן מהשוליים אל הזרם המרכזי. חודש הגאווה הוא הזדמנות להזכיר את את הרופא היהודי מברלין ושהקדיש את חייו לתפישה לפיה "דרכי האהבה מגוונות כשם שבני אדם מגוונים".

הכינו את שרירי הבטן! "ויהי צחוק" - תערוכת ההומור היהודי בבית התפוצות

לוגו בית התפוצות
מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות |בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי

בלוג בית התפוצות עוסק בסיפור והנגשה של חומרים היסטוריים מתולדות העם היהודי, בישראל ובתפוצות, מההיסטוריה הרחוקה שלו ועד ימינו במדינת ישראל המודרנית. תרבות, אישים, קוריוזים, זוויות חדשות על תופעות ומקרים מוכרים או הפניית זרקור אל כאלה שלא הכרנו עד היום.

למעבר לבלוג בית התפוצות או לעמוד הפייסבוק של המוזיאון.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ