שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המשוואה של אמי נתר: קיים יחס ישר בין אנונימיות לתרומה מדעית

גילויה של המתמטיקאית היהודייה עיצבו את פני הפיזיקה ומושווים לא פעם לגאונות שבתורת היחסות. אלא שהתזמון ההיסטורי בו פעלה הפך אותה קורבן לאפליה מגדרית והיא נותרה מחוץ לפנתיאון המדעי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמי נתר בארלנגן, 1930
אמי נתר בארלנגן, 1930קרדיט: קונרד ג'ייקובס, ויקיפדיה
לוגו בית התפוצות
מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

אושי דרמן

אם נתרגם את "משפט נתר" למונחים סוציולגיים של ראשית המאה הקודמת, אפשר לומר כי באותה תקופה לא משנה אם היית אשה מוכשרת לאין שיעור מעמיתך לעבודה ו/או התפוקה שלך היתה גדולה בעשרות מונים משלו, המערכת המינית הסימטרית בתוכה פעלת שמרה על אי-שוויון קבוע ביניכם. 

אמי נתר, אחת המתמטיקאיות החשובות אי פעם, היתה קורבן בולט של אותה סימטריה מעוותת ובסדר גודל היסטורי. ב-23 ביולי 1918, תאריך מכונן בתולדות המתמטיקה, הציגה המתמטיקאית היהודייה את משפט נתר, בו הוכיחה כי חוק שימור האנרגיה במערכת פיזיקלית נובע מהסימטריה של המערכת. ולהפך - כל סימטריה במערכת תתבטא בשימור האנרגיה. אחת התובנות המרתקות של נתר היתה הסימטריות של מערכת הזמן. למשל אם תזרקו כדור באוויר היום, ובשבוע הבא תבצעו את אותה פעולה, מסלול הכדור יהיה אותו מסלול מאחר שמתקיים שימור אנרגיה בתוך מערכת הזמן.

פורטרט של אמי נתר, סביבות 1910
פורטרט של אמי נתר, סביבות 1910צילום: ויקיפדיה

השפעתו של משפט נתר על המדע היתה רדיקלית. היסטוריונים טוענים כי הגאונות הטמונה בו שווה במשקלה לגאונות הגלומה בתורת היחסות של אלברט איינשטיין. אחרים סבורים כי משפט נתר הוא עמוד השדרה עליו בנויה כל הפיזיקה המודרנית. שבועות ספורים לפני מותה, אמר על נתר המתמטיקאי הנודע נורברט וינר כי "היא המתמטיקאית הגדולה אי פעם והמדענית הגדולה ביותר החיה כיום". כשנתר מתה ב-1935 פרסם איינשטיין הספד בעיתון "ניו יורק טיימס" ובו כתב כי נתר "היתה גאון מתמטי, היצירתית והמשמעותית ביותר מאז נשים החלו לרכוש השכלה גבוהה".

האמת היא שנתר לא היתה "המתמטיקאית הגדולה בהיסטוריה", כפי שכתב וינר, אלא אחת המתמטיקאיות הגדולות אי פעם - בקרב נשים וגברים כאחד. היא נולדה במ-23 במארס 1882 בארלנגן, גרמניה, למשפחה יהודית מסורתית. אביה, מקס נתר, היה פרופסור נודע למתמטיקה באוניברסיטה העירונית. גם האמצעי משלושת אחיה הצעירים היה לימים מתמטיקאי.

אחרי ששילמה את חובה וסיימה הוראת שפות בבית ספר לבנות, התפנתה נתר לאהבתה האמיתית והטהורה שלה - המתמטיקה. הואיל ובאותם ימים נאסר על נשים ללמוד באוניברסיטה, היא ניצלה את הקשרים של אביה והצליחה להקשיב להרצאות על תקן "סטודנטית חופשית". היא חלקה את ספסל הלימודים עם סטודנטית נוספת, שתי נשים בודדות בין 984 סטודנטים גברים.

23 במארס 2015 - גוגל דודל לרגל יום הולדתה ה-133 של נתר
23 במארס 2015 - גוגל דודל לרגל יום הולדתה ה-133 של נתר

ב-1904 חייכה אלת המזל לנתר כשגרמניה שינתה את החוק וקבעה כי מותר לנשים ללמוד באוניברסיטה. נתר דהרה לעבר סיום התואר במתמטיקה ואחרי שקיבלה הכרה על לימודיה הקודמים, סיימה דוקטורט בהצטיינות יתרה. היא ביקשה להתפרנס מהוראה אקדמית, אולם גלגלי ההיסטוריה הסתובבו, כדרכם, לאט. סטודנטית כן, מרצה לא. או במלים אחרות: אוניברסיטת ארלנגן אפשרה לנתר ללמד בתנאי שלא תדרוש שכר, הכרה או קרדיט כלשהו. לאור אהבתה למתמטיקה ושאיפתה להשריש אותה בקרב תלמידיה, ויתרה נתר על שכר ועבדה בהתנדבות. באותו זמן גם סעדה את אביה החולה, כמצופה מבנות מינה באותם ימים.

עד מהרה שמה של נתר הלך לפניה בחוגי האקדמיה הריאלית וב-1915 היא הוזמנה לאוניברסיטת גטינגן לעבוד עם המתמטיקאים הנודעים דיויד הילברט ופליקס קליין. בתקופה זו פענחה את הקשר בין הסימטריה של מערכת פיזיקלית לחוקי השימור שהיא מקיימת. עבודה זו הובילה כעבור שלוש שנים לפרסומו של משפט נתר. למרות העובדה שהשם "נתר" הפך שם יסודי בפיזיקה עד כדי כך שהפך לשם תואר - טבעת נתרית, חוג נתרי, קבוצה נתרית, מודל נתרי ועוד - הדמות מאחוריה נותרה באלמוניותה. מעבר לאפליה המינית ממנה סבלה, ואולי דווקא בגללה, אם יש משהו מדהים בסיפור של נתר, הוא היחס ההפוך בין האנונימיות הקיצונית שלה לבין תרומתה האדירה למדע.

הפיזיקאי דייב גולדברג מאוניברסיטת דרקסל ערך סקר בקרב תלמידיו כדי להבין אם הם יודעים מי זאת נתר. "מעטים הכירו את שמה", סיפר, "אלו שהכירו לא זכרו מה היא עשתה, והרוב כלל לא שמע עליה". הפיזיקאית הנודעת ליסה רנדל מספרת כי נזכרה ברגע ההוא בקולג' כשנודע לה כי מי שעומד מאחורי משפט נתר. "זאת היא ולא הוא! זה היה מדהים ואפילו מרגש ומעורר השראה", סיפרה והתוודתה: "הופתעתי מהתגובה שלי".

מקום קבורתה של נתר בחצר הספרייה של אוניברסיטת ברין-מור
מקום קבורתה של נתר בחצר הספרייה של אוניברסיטת ברין-מורצילום: ג'פרי מ. וינוקור, ויקיפדיה

נתר לקחה בקלות יחסית, לפחות כלפי חוץ, את הדרתה מפנתיאון המדע. כנראה זו היתה הדרך שלה להתמודד עם העוול וחוסר הצדק. לעבודת הדוקטורט שלה היא לא היססה לתת את הציון הנחרץ "חרא" ועל השימוש של מתמטיקאים גברים בגילויים שלה, כמו המתמטיקאי ההולנדי ואן דר ורדן, שספרו "אלגברה מודרנית" מבוסס על עבודתה, אמרה בעוקצנות: "השיטות שלי הן באמת שיטות עבודה וחשיבה. זו הסיבה שהם התגנבו לכל מקום באופן אנונימי".

עם עליית היטלר לשלטון ב-1933 נאלצה נתר להתמודד עם אפליה ממקור חדש - גזעי. בדומה למתמטיקאים יהודים אחרים היא סולקה מאוניברסיטת גטינגן, חצתה את האוקיינוס ובזכות איינשטיין קיבלה משרת פרופסור באוניברסיטת ברין-מור שבפנסילבניה. לרוע מזלה, היא לא הספיקה ליהנות ממעמדה החדש וכעבור שנה וחצי בלבד מתה בניתוח להסרת גידול שהסתבך.

לוגו בית התפוצות
מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות |בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי

בלוג בית התפוצות עוסק בסיפור והנגשה של חומרים היסטוריים מתולדות העם היהודי, בישראל ובתפוצות, מההיסטוריה הרחוקה שלו ועד ימינו במדינת ישראל המודרנית. תרבות, אישים, קוריוזים, זוויות חדשות על תופעות ומקרים מוכרים או הפניית זרקור אל כאלה שלא הכרנו עד היום.

למעבר לבלוג בית התפוצות או לעמוד הפייסבוק של המוזיאון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ