המדענית שנעלמה וחזרה אל דפי ההיסטוריה בגלל יהירות

הגאווה המופרזת של רוזלינד פרנקלין הפכו אותה בבגרותה לשנואה בקרב עמיתיה לחקר ה-DNA. כך קרה שהקרדיט על "תצלום 51" פורץ הדרך כמעט והגיע אל האיש הלא נכון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רוזלינד פרנקלין ב-1955
רוזלינד פרנקלין ב-1955קרדיט: MRC Laboratory of Molecular Biology

אושי דרמן

אלברט אברהם מייקלסון היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי שפיתח ב-1887 את האינטרפורמטר - שיטה מדויקת להפליא למדידת מהירות קרני אור. כעבור שני עשורים השתמש אלברט אחר, אלברט איינשטיין, בשיטה של מייקלסון לגילוי תורת היחסות הפרטית. סביר להניח שאף אחד מכם לא שמע על מייקלסון. קלסתר פניו אינו מוכר, שמו לא הפך שם נרדף לגאונות, ומי שיחפש אותו בגוגל יקבל מספר תוצאות זעום.

מייקלסון לא לבד. תחת גלגלי ההיסטוריה נגרסו עוד טובים וטובות - אלמונים ששכבו על הגדר לטובת הפרוגרס האנושי - מבלי שקיבלו קרדיט הולם על גאונותם. זיגפריד מרכוס שהמציא את המכונית עשור וחצי לפני קרל בנץ שגרף את התהילה, הכומר הבלגי ז'ורז' למטר שגילה שהיקום מתפשט כמה שנים לפני אדווין האבל, סן סימון ושארל פורייה שהטרימו את רעיונות הסוציאליזם לפני מרקס ואנגלס, ולא נשכח גם את הרב קלישר ואת משה הס, מבשרי הציונות המקוריים, שהיו שם עוד הרבה לפני שהרצל הפליג בדמיונו לאלטנוילנד. אלו רק טיפה בים.

ספריית קינגס קולג', לונדון
ספריית קינגס קולג', לונדוןצילום: ויקיפדיה

גם גיבורת סיפורנו הזה היא כזו. רוזלינד פרנקלין נולדה ב-1920 למשפחה יהודית אריסטוקרטית מלונדון שהשתייכה לחברה הבריטית הגבוהה, הקרם דה לה קרם. דודו של אביה, למשל, היה הרברט סמואל, הנציב הראשון בארץ ישראל. זו היתה שכבת עלית אנגלו-יהודית שיצרה רשת של קשרים עסקיים, נישואים וחברויות, ועם זאת היתה בעלת זיקה עמוקה לבני עמה. בשנות השלושים של המאה הקודמת, לדוגמה, הוריה של פרנקלין שיכנו בביתם רחב המידות פליטים יהודים רבים שברחו מגרמניה, ויזמו פעילויות פילנטרופיות עבור יהודי מזרח אירופה.

רוזלינד פרנקלין היא גיבורת פעילות הקיץ שלנו לכל המשפחה – "תעלומה במוזיאון" בשיתוף TLV SHOW

החינוך להצטיינות, ההשתייכות למועדון העלית האנגלו-יהודי, הסביבה החמה והמגוננת בה גדלה, והיחסים ההדוקים עם הוריה וארבעת אחיה, עיצבו את אופיה של פרנקלין הצעירה ונטעו בה גאווה וביטחון עצמי רב בבגרותה. והיו לה את כל הסיבות לכך. מגיל צעיר היה ברור שהילדה הנמרצת היא לא פחות מיהלום מלוטש. כשהייתה בת שש אמרה עליה דודתה, הלן בנטוויץ', "רוזלינד חכמה עד אימה". חברותיה מבית הספר הפרטי לבנות "סנט פול" מספרות שהצטיינה בכל תחום - מקריקט, דרך ספרות ועד מדעים. נחבאת אל הכלים היא לא היתה, ובכל פעם שמישהו אמר משהו טיפשי, נזכרה חברת הילדות, פרנקלין היתה מתפקעת מצחוק. אותה יהירות תהפוך בעתיד לעקב האכילס שלה.

מבנה ה-DNA, פריצת הדרך הענקית של רוזלינד פרנקלין
מבנה ה-DNA, פריצת הדרך הענקית של רוזלינד פרנקלין

בגיל 16 החליטה פרנקלין להקדיש את חייה למדע. ההתקדמות שלה היתה מסחררת. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת קיימברידג', ובגיל 25 קיבלה דוקטורט על מחקר בתחום הפחם. אחרי שהות של מספר שנים במעבדה בפריז, חזרה ללונדון בלחץ בני משפחתה. העובדה שהתמחתה בקריסטלוגרפיה - טכניקה במסגרתה יורים קרני רנטגן דרך גבישים ומגלים את המבנה שלהם בתמונת התאבכות שמופיעה על המסך - הפכה אותה לחוקרת מבוקשת. מבין שלל הצעות העבודה שקיבלה, בחרה לבסוף לעבוד במעבדה היוקרתית קינגס קולג' שבלונדון.

פרנקלין התמקדה בחקר מבנה ה-DNA ועד מהרה השאפתנות, ההתמדה והמסירות הסיזיפית לקבל תמונה מדויקת של אותו מבנה, עוררו קנאה מצד עמיתיה ובמיוחד מצד מוריס וילקינס, סגן ראש המעבדה. וילקינס המופנם סלד מהביטחון העצמי המופרז של החוקרת החדשה, מהדפוס של "רוזי", כפי שנהג לכנות אותה בזלזול מאחורי גבה, לבטל כל מי שחושב אחרת ממנה. המוטיבציה הבלתי נדלית, הלעומתיות, חוסר הסבלנות שלה לטעויות - כל התכונות האלה הפכו את פרנקלין למדענית האיכותית שהיתה והיו גם תכונות שהשניאו אותה על עמיתיה.

אלא שככל שהפכה למבודדת יותר, כך גברה בפרנקלין המוטיבציה. ואז, לילה אחד זה קרה. על מסך ההתאבכות הופיעה התמונה המושלמת ופרנקלין תייגה אותה תחת השם "תצלום 51". כמו קולומבוס שגילה את אמריקה ללא ידיעתו, כך גילתה המדענית היהודיה את מבנה ה-DNA אבל לא ידעה מכך. מי שכן זיהה את הפוטנציאל של התצלום היה וילקינס, שבלי לקבל את רשותה של פרנקלין, הראה אותו לזוג מדענים עמיתים - פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'.

האוניברסיטה לרפואה ומדעים ע"ש רוזלינד פרנקלין בצפון שיקגו, ארה"ב
האוניברסיטה לרפואה ומדעים ע"ש רוזלינד פרנקלין בצפון שיקגו, ארה"ב צילום: Jefe317 / ויקיפדיה

בעזרת תצלום 51 הצליחו ווטסון וקריק, יחד עם וילקינס, לפענח את המבנה התלת-ממדי של ה-DNA. השלושה הבינו שמדובר במבנה סליל דו-גדילי ובנו דגם תלת ממדי שלו מלוחות מתכת. את תוצאות המחקר פרסמו בגיליון 171 של כתב העת Nature ב-25 באפריל 1953. והשאר היסטוריה.

סיפורה של רוזלינד פרנקלין היה יכול להסתיים כעוד סיפור טראגי על עוול וחוסר צדק, אולם למזלה אחד השחקנים במחזה היה לא פחות גאוותן ממנה. ווטסון פרסם ב-1968 את הספר "הסליל הכפול" המגולל בפירוט רב את תולדות פיצוח מבנה ה-DNA, תוך שימת דגש על התפקיד המשמעותי שלו בגילוי. באופן מוזר, אולי כהשלכה של רגשות אשם מודחקים, שרטט ווטסון בספר את פרנקלין כרווקה מכשפה ומניפולטיבית, בעלת טעם גרוע בבגדים וכמי שסובלת מדוגמטיות מדעית.

ה"אובר-קיל" שעשה ווטסון לפרנקלין עורר את חשדם של היסטוריונים ומדענים, שהחלו לבדוק יותר לעמוק את הסיפור. כך נחשף סיפורו של תצלום 51 ותרומתו האדירה לפיצוח ה-DNA. ווטסון בא לקלל ויצא מברך. פרנקלין זכתה בהכרה ושמה מוכר היום בכל העולם. לצערה היא לא זכתה ליהנות מכך. כעשר שנים לפני פרסום הספר, בגיל 37 בלבד, היא מתה מסרטן השחלות - בודדה ואנונימית בגאונותה המזהירה.

רוזלינד פרנקלין היא גיבורת פעילות הקיץ שלנו לכל המשפחה – "תעלומה במוזיאון" בשיתוף TLV SHOW

לוגו בית התפוצות

מוזיאון העם היהודי | |מוזיאון העם היהודי

בלוג מוזיאון העם היהודי עוסק בסיפור והנגשה של חומרים היסטוריים מתולדות העם היהודי, בישראל ובתפוצות, מההיסטוריה הרחוקה שלו ועד ימינו במדינת ישראל המודרנית. תרבות, אישים, קוריוזים, זוויות חדשות על תופעות ומקרים מוכרים או הפניית זרקור אל כאלה שלא הכרנו עד היום.

למעבר לבלוג מוזיאון העם היהודי או לעמוד הפייסבוק של המוזיאון.

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ