מורה נבוכי הזמן, האב המייסד של "מדעי היהדות"

השבוע לפני 235 שנה בא לעולם מי שיהפוך לאחד מענקי תנועת ההשכלה. רבי נחמן קרוכמל (רנ"ק) לקח את המחזוריות בהיסטוריוציזם של פרידריך הגל והחריג ממנה את היהדות לטובת הנצחיות

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רבי נחמן קרוכמל (רנ"ק). 17 בפברואר 1785 - 31 ביולי 1840
רבי נחמן קרוכמל (רנ"ק). 17 בפברואר 1785 - 31 ביולי 1840

אושי דרמן

הופעת ההיסטוריוציזם היתה לא פחות ממהפכה בסדר גודל קופרניקאי ביחס אל ההיסטוריה ואחת מהשפעותיה המרכזיות של תנועת החילון באירופה במפנה המאה ה-19. באבחת קולמוסו של מייסד האסכולה, הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל, איבדו גופי הידע של אותם ימים את מרכזיותם ואת מעמדם כמקור סמכות, והפכו למושאי מחקר בדומה לגרמי השמיים וחלקיקי האטום.

המסורת הוגלתה מהכנסייה למעבדת המחקר, תבונת הקדמונים הפכה לביבליוגרפיה, והרוח התעוררה יום אחד וגילתה שאזקו אותה ללא הסכמתה למושג חדש - "מדעי הרוח". ההיסטוריוציזם קבע כי האדם הוא נגזרת של האומה אליה הוא משתייך: השפה, התרבות וסך כל התכונות המשותפות לחברי הקבוצה ומבדילות אותה מקבוצות אחרות. או כפי שחברי האסכולה כינו זאת - "רוח האומה".

"מורה נבוכי הזמן", הוצאה שנייה, לאמברג, גרמניה 1863
"מורה נבוכי הזמן", הוצאה שנייה, לאמברג, גרמניה 1863

עד מהרה נמצאה החוקיות - נשמת אפה של המתודה המדעית. ההיסטוריה של האומות, כך נקבע במסמרות, מצייתת לחוקיות אבולוציונית בת שלושה שלבים. הראשון - צמיחה וגידול, השני - שגשוג ועוצמה, והשלישי - קמילה וניוון. החידוש הוא שרוח האומה אינה מחוסלת כמו גוף האומה, אלא מתמזגת לתוך מכלול המורשת התרבותית של ההיסטוריה העולמית ונשמרת. וכך, אימפריות עוצמתיות כמו יוון ורומא אמנם איבדו את מרכזיותן, אבל התרומה הרוחנית שלהן - האסתטיקה, הגיאומטריה והמשפט המדיני - נשתמרו והפכו לנחלת המין האנושי כולו.

ומה עם היהודים? על פי ההיסטוריוציזם, התרומה הגדולה של היהודים לעולם הוא עקרון המונותיאיזם, שהתגלם במתן התורה למשה בהר סיני. אלא שהיהודים היו גאוותנים. למרגלות ההר הם אמנם הצהירו "נעשה ונשמע" אבל דה-פקטו לא הפנימו את הרוח האלוהית, ונזקקו ל"מקלות" בדמות חוקי התורה הנוקשים ול"גזרים" בצורת פולחני הקורבן בבית המקדש. מי שבישר את המעבר מ"ישראל שבבשר" ל"ישראל שברוח" היה ישו, שבמחטף הרעיוני הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית חילץ את הרוח המונותיאיסטית מהגבולות הלאומיים היהודיים לטובת נחלת המין האנושי. מרגע זה, כך לפי הגל, הסתיים תפקידם ההיסטורי של היהודים.

בדומה לגאונים רבים שהתאהבו בתיאוריות שלהם והתעלמו מחריגות, כנראה שגם הגל לא התרגש מ"הברבור השחור". כי אם נצמדים לתיאוריה, אז בדומה ליוונים והרומאים גם העם היהודי היה אמור להיעלם עם מילוי משימתו. והנה, לא רק שעם ישראל לא נעלם לאחר הופעת הנצרות, נהפוך הוא. למרות שנהרסה מדינתו, נשרף היכלו והוא עצמו נעקר מארצו, המשיכו היהודים להתקיים עוד אלפי שנים.

צעירים על יד מצבתו של רנ"ק בטארנופול, פולין, 1924
צעירים על יד מצבתו של רנ"ק בטארנופול, פולין, 1924צילום: המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר במוזיאון העם היהודי, באדיבות חנה אופיר, ישראל

בנקודה זו נכנסת לתמונה אישיות מיוחדת במינה - רבי נחמן קרוכמל, הידוע בכינוי רנ"ק - אחד מהאבות המייסדים של תנועת ההשכלה היהודית ומי שנחשב בעיני רבים לפילוסוף היהודי המשפיע ביותר עליה. רנ"ק נולד בעיר ברודי שבגליציה ב-17 בפברואר 1785, השבוע לפני 235 שנה, והאפקט של הגותו היה לא פחות מרדיקלי. מבלי להגזים ניתן להצהיר כי הוא האב המייסד של "מדעי היהדות" ומחשבת ישראל בעת החדשה. "מן הפירורים שנפלו מתחת שולחנו של רנ"ק יצאו לאור כמה ספרים של חכמים בימינו, שהיו מלקטים ומקבצים אותם", אמר עליו יצחק בר לווינזון (ריב"ל), בן תקופתו.

רנ"ק הניח את התשתית המחשבתית לתנועת "חכמת ישראל" בגרמניה ולתחום ביקורת המקרא. רשימת ענקי הרוח שהושפעו מהגותו כוללת אישים כמו אברהם גייגר - מייסד התנועה הרפורמית; צבי גרץ - מחבר המפעל המונומנטלי "דברי ימי ישראל"; אחד העם, משה לייב לילינבלום ואפילו הרב קוק. רנ"ק אמנם הוציא לאור חיבור אחד בלבד - "מורה נבוכי הזמן" - אבל איזו יצירה אדירה זו היתה. שמה לא נבחר שרירותית.

במורה נבוכי הזמן ביקש רנ"ק לעשות לדורו את מה שעשה רמב"ם לדורותיו. תעוזתו הקנתה לפילוסופיה שלו מעמד מקביל לזה של הרמב"ם, שכן בדומה ל"מורה נבוכים", שביקש ליישב את המחשבה היהודית עם הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה בכיפה, הציג רנ"ק לראשונה תפישה היסטורית-פילוסופית שיטתית המתכתבת עם הגל וההיסטוריציזם.

לא זו אף זו, במורה נבוכי הזמן הפך רנ"ק את הקערה על פיה והשתמש בעקרונות ההיסטוריציזם כדי להחריג ממנו את עם ישראל. כיצד הוא עשה זאת? רנ"ק טען שההיסטוריה של העם היהודי יוצאת מן הכלל. מדוע? כי בעוד שתרומותיהם של עמים היסטוריים אחרים היו קשורות לעולם התופעות החיצוניות (אסתטיקה, אדריכלות, ממשל ומשפט), התרומה היהודית - המונותיאיזם - נוגעת כדברי פרופ' שלמה אבינרי לעצם "ההתמודדות עם הרוח הפנימית המוחלטת המפעמת בהיסטוריה". "רוח האומה" הישראלית הינה ייחודית מאחר שהיא נוגעת במוחלט, לכן היא נצחית, וזו הסיבה שההיסטוריה של העם היהודי איננה מצייתת לתהליכי הבלייה והכלייה של ההיסטוריציזם.

רנ"ק הוסיף וטען כי החוקיות ההגליאנית ההיסטורית הקשוחה של צמיחה-שגשוג-ניוון מתיישבת עם הסיפור של העם היהודי, אבל בגלל תכונתה הייחודית, ההיסטוריה היהודית אינה קווית, כי אם מחזורית. בכל פעם שמסתיים מחזור צמיחה-שגשוג-ניוון - היהודים קמים כעוף החול למחזור חדש. בחיבורו משרטט רנ"ק שלושה מחזורים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה היהודית: הראשון החל בימי אברהם אבינו ונמשך עד חורבן בית ראשון; השני החל בשיבת ציון אחרי הצהרת כורש ונמשך עד מרד בר כוכבא; והשלישי החל בחתימת המשנה במאה השלישית לספירה ואחריתו בפרעות חמלניצקי ב-1648.

רנ"ק גם סבר כי בתקופתו, ראשית האמנסיפציה וההשכלה, החל העם היהודי את מחזורו הרביעי. אם נצמדים לתיאוריה שלו, הרי שאנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופת השגשוג. החדשות הרעות הן שהשלב הבא הוא ניוון וקמילה. החדשות הטובות הן, שכפי שלימדנו רנ"ק, כל מחזור שמסתיים הוא תחילתו של מחזור חדש.

לוגו בית התפוצות

מוזיאון העם היהודי | |מוזיאון העם היהודי

בלוג מוזיאון העם היהודי עוסק בסיפור והנגשה של חומרים היסטוריים מתולדות העם היהודי, בישראל ובתפוצות, מההיסטוריה הרחוקה שלו ועד ימינו במדינת ישראל המודרנית. תרבות, אישים, קוריוזים, זוויות חדשות על תופעות ומקרים מוכרים או הפניית זרקור אל כאלה שלא הכרנו עד היום.

למעבר לבלוג מוזיאון העם היהודי או לעמוד הפייסבוק של המוזיאון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ