הפרדוקס של מערכת הבריאות הציבורית - בנבכי הבריאות - הבלוג של בנימין מוזס - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרדוקס של מערכת הבריאות הציבורית

הנתונים מאשרים כי מערכת הבריאות הישראלית מתנהלת במחסור. ועם זאת, כשבודקים את מצב הבריאות של האוכלוסייה - ישראל מככבת. כיצד ניתן להסביר זאת ומה צריך לעשות. בלוג חדש

תגובות
חדר המיון בבית החולים רמב"ם בחיפה
חגי פריד

הפרדוקס

המציאות אותה חווה האזרח הנזקק לשירותי בריאות היא עגומה. המפגש עם רופא המשפחה קצר ושטחי; זמן ההמתנה לרופא מומחה, לניתוח או פרוצדורה ארוך; חדרי המיון גדושים ויוצרים אצל החולים תחושה של כאוס והיעדר יד מכוונת; הצפיפות במחלקות האשפוז גדולה וכוח האדם הרפואי והסיעודי מצומצם; האמון במערכת הציבורית מתערער והולך ואזרחים רבים פונים לרפואה פרטית, רפואה חלופית ואף לאובות וידעונים.

הנתונים האובייקטיבים מאשרים כי מערכת הבריאות הישראלית מתנהלת במחסור. לפי ארגון OECD, סך ההוצאה על בריאות בישראל היא 2,834 דולר לנפש (7.4% מהתמ"ג), נמוך מברוב מדינות המערב. לשם השוואה, בראש הטבלה ניצבת ארה"ב עם הוצאה של 10,209 לנפש (17.1% מהתמ"ג). כאשר משווים את ההוצאה הממשלתית, ישראל מידרדרת עוד כמה שלבים בדירוג, שכן חלק משמעותי מההוצאה ממומן על ידי הביטוחים המשלימים.

בטבלת הדירוג של מספר מיטות האשפוז, ישראל שוב ניצבת בתחתית עם שלוש מיטות לאלף אזרחים. רק קנדה, שוודיה ודנמרק מדורגות מתחתיה עם 2.5, 2.3 ו-2.2 מיטות בהתאמה. רוסיה נמצאת סמוך לפסגה עם שמונה מיטות. גם כשמשווים את מספר מכשירי ה-CT וה-MRI למיליון נפש - נמצאת ישראל בתחתית כשאחריה מזדנבות מדינות כמו הולנד, דנמרק, לוקסמבורג ופינלנד. ארה"ב ניצבת בראש. כשבוחנים את מספר הרופאים לאלף נפש מתברר כי במרבית מדינות מערב אירופה יש יותר מבישראל, אך בארה"ב, קנדה, בלגיה, לוקסמבורג ובריטניה - פחות.

כתבת "כאן" על מצב מערכת הבריאות ב-2016

חרף הנתונים הללו, כשבודקים את הנתונים על מצב הבריאות של האוכלוסיה המגמה מתהפכת. ישראל נמצאת בין עשר המדינות עם תוחלת חיים שבין 82-84 שנה. תופעה דומה קיימת גם במדינות מערביות אחרות הסובלות ממחסור במיטות אשפוז. לעומת זאת, ארה"ב מזדנבת מאחור עם תוחלת חיים ממוצעת של 78.6 שנה ואילו ברוסיה חיים רק 71.8 שנה בממוצע. תמונה דומה מתקבלת גם במדדים אחרים המגדירים את מצב הבריאות: תוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, שנות חיים פוטנציאליות שאבדו  ושנות חיים ללא נכות (healthy life expectancy).

הקצאת משאבים מוגבלת לשירותי הבריאות המתבטאת במחסור באמצעים (מיטות אשפוז, מכשירי הדמיה, זמינות רופא), גורמת לפער בין ביקוש להיצע ויוצרת מצוקה קשה בקרב חולים הנזקקים לשירותים. למרות זאת, הנתונים היבשים אינם מצביעים על קשר בין גודל ההוצאה ומידת ריבוי האמצעים או כוח אדם לבין מצב הבריאות בפועל של האוכלוסייה. לעתים אף מסתמן קשר הפוך: פחות משאבים - יותר בריאות.

ההסבר   

ניתן להציע ארבעה מנגנונים הקושרים בין הקצאה גדולה של משאבים לשירותי הבריאות לבין הירידה ברמת הבריאות של האוכלוסיה. אציין אותם כאן בקצרה אך אקדיש לכל אחד מהם מאמר נפרד בהמשך.

1. ריבוי של רופאים מומחים גורם לחשיפת חולים רבים לפרוצדורות וניתוחים שפוטנציאל התועלת שלהם קטן ופוטנציאל הנזק גדול.

מחלקה פנימית ג' בבית החולים אסף הרופא
תומר אפלבאום

2. ריבוי אמצעי ההדמיה מגדיל את הזמינות והשימוש. הבדיקות הרבות חושפות ממצאים מקריים אשר מחייבים תגובה (למשל בדיקות חוזרות הכרוכות בחשיפת יתר לקרינה, פרוצדורות פולשניות שעלולות לגרום לזיהומים או ניתוחים להסרת גידולים "עצלים" שלא היו מתפתחים לעולם).

3. עודף מיטות גורם לאשפוזים מיותרים וארוכים. השהות בבית חולים עלולה להיות כרוכה בהידבקות בזיהומים, חלקם קשים וקטלניים, תאונות מיותרות ושגיאות בטיפול הרפואי.

4. הפנית משאבים למערכת הבריאות באה לעתים קרובות על חשבון מערכת הרווחה, המסוגלת להשפיע על תוחלת החיים אף יותר. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הראו שככל שהיחס בין ההוצאה לשירותי רווחה ולשירותי בריאות גבוהה יותר (יותר לרווחה, פחות לבריאות) - כך מדדי הבריאות טובים יותר.

הפיתרון

מזור למצוקתם של החולים בישראל לא יבוא על ידי תוספת מאסיבית של תקציבים ואמצעים, אלא על ידי שינוי מבני של המערכת באופן המושתת על שני תהליכים:

האחד הוא שינוי המבנה ההיררכי של מקצוע הרפואה המבוסס כיום על ההגמוניה של הרופאים המומחים. לאחר הרפורמה יעמוד בראש הפירמידה רופא המסוגל לתכלל את בעיותיו\ה של החולה, לקיים אתו\ה דיאלוג מקיף על סיכונים והזדמנויות ולעקוב ברציפות אחר מצבו\ה הבריאותי והנפשי. רק כך ניתן יהיה להתמודד עם חולים מורכבים שמהווים את עיקר הנטל על המערכת הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט התקציבי.  

התהליך השני הוא העתקה של סביבת הטיפול, ההוראה והמחקר, מבתי החולים לקהילה. תהליך זה יביא לצמצום מאסיבי בהוצאות ולעלייה במדדי הבריאות (אקדיש לכך מאמרים נפרדים). שינויים אלה כרוכים בהטמעת מערכת יחסים חדשה בין הרופא לחולה, בשינויים ארגונים מרחיקי לכת ובמאבק בבעלי עניין המעדיפים את שימור המערכת הקיימת. מטבע הדברים, לא מדובר כאן במהפכה אלא בתהליך אבולוציוני ארוך. כמה צעדים בכיוון הנכון כבר נעשו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#