הרפורמה בבחירת מנתח: צעד חיובי שבהיעדר מידע עלול להפוך מסוכן - במבוכי מערכת הבריאות - הבלוג של בנימין מוזס - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפורמה בבחירת מנתח: צעד חיובי שבהיעדר מידע עלול להפוך מסוכן

עד שמשרד הבריאות יאכוף את סמכותו כרגולטור ויפיק רשימות דירוג, כפי שנהוג במדינות שונות בארה"ב ובבריטניה, הקשר שקיים כיום בין כישורי המנתחים למוניטין שלהם יישאר רופף

תגובות
חדר ניתוח בבית חולים רמב"ם
חגי פריד

לפני מספר שבועות התבשרנו על "מהפכה שקטה": המטופלים יבחרו מי ינתח אותם במערכת הציבורית ובחינם. ראשי מערכת הבריאות רואים במגמה זו צעד גדול בדרך לצמצום הרפואה הפרטית ולמימוש העיקרון הבסיסי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר "יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית".

פעולות פולשניות הן הליבה של הרפואה הפרטית ולא בכדי. ניתוח או פרוצדורה (לדוגמה, צנתור) ניתן לארוז, שלא כמו טיפול בחולה כרוני, כשירות המוגבל לזמן, למקום ולספק מסוים (מנתח); להותיר בידי הצרכנים הפוטנציאלים את החופש לבחור את אותו מנתח ולתמחר את הפעולה על פי ביקוש והיצע. לפיכך, הרפורמה שמציעים בתי החולים הציבוריים היא בהחלט תפנית חיובית. הנחת הבסיס היא שאין לשלול מהפרט לממש את זכותו לבחור את המנתח הטוב ביותר, כלומר בעל הכישורים המתאימים ביותר לבצע את הפעולה הנדרשת ללא סיבוכים. מנעד הסיבוכים האפשריים נע מזיהום קל באזור פצע הניתוח ועד לתמותה.

סיכום שיטתי של 86 מחקרים שניסו לבחון את הגורמים המשפיעים על בחירת מנתח, מצא כי המוניטין של הכירורג הוא הגורם החשוב ביותר. מרבית המשתתפים (60%) השיבו כי הרופא הראשוני שלהם הוא הגורם המשפיע ביותר על המוניטין של המנתח, כ-30% הסתמכו על המלצות של חברים או קרובי משפחה, והשאר על פרסום באמצעי התקשורת אלא שמוניטין זה אינו ערובה לכישורים ממשיים.

הדרך היחידה לאפשר לפרט לבחור את המנתח הטוב ביותר, היא להנגיש לו השוואה בין המנתחים הזמינים על פי רמת הביצועים שלהם. השוואה שכזו צריכה להימדד על פי שיעור הסיבוכים בניתוחים שביצעו המנתחים בשנה-שנתיים האחרונות תוך שיקלול גורמים אחרים המשפיעים על הצלחת הניתוח, כמו חומרת מחלתו של המנותח ומחלות נלוות אחרות.

סרטון תדמית של בית החולים שיבא לקראת הרפורמה

יצירת טבלת דירוג כזו, כתהליך מתמשך לאורך שנים, דורשת משאבים רבים וכוח אדם מיומן. מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק היתה הראשונה שהתמודדה עם אתגר זה. ב-1990 התפרסמה בעיתונות הלא מדעית השוואה של שיעורי התמותה לאחר ניתוחי לב בין בתי חולים ומנתחים במדינה. רשימות דירוג כאלה מתפרסמות בניו יורק עד היום, וכן במדינות אחרות בארה"ב ובבריטניה.

רשימה מסוג זה, שהופקה על ידי "פרופאבליקה", גוף חדשות עצמאי המבוסס על עיתונות חוקרת, מדגימה את האופן בו ניתן להנגיש מידע מורכב לאדם הלא מקצועי. בהשוואה למדינות אחרות בהן לא נערכו השוואות בין מנתחים, נרשמה בניו יורק ירידה חריגה בתמותה לאחר ניתוחי לב. החוקרים מייחסים את השינוי למאמץ מוגבר של בתי החולים לאתר ולתקן כשלים ולהפסיק את פעילותם של מנתחים עם שיעורי תמותה גבוהים ונפח פעילות נמוך.

ב-1995 הקימה קבוצת חוקרים מאגר נתונים בו נכללו כ-5,000 חולים שעברו ניתוח מעקפים בכל 14 המחלקות לניתוחי לב בישראל. שיעור התמותה בחודש הראשון לאחר הניתוח נע במחלקות השונות בין 0.85% ל-7.05%. מניתוח סטטיסטי הסתבר שחלק ניכר מההבדל נתרם על ידי חומרת מחלתם של המנותחים. נמצאו רק שתי מחלקות עם תמותה חריגה אותה ניתן לייחס לכישורי המנתחים. עוד נמצא כי המנתחים בעלי המוניטין לא היו דווקא אלה שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר. בתגובה למאמר שדיווח על תוצאות המחקר, כתב אחד ממנתחי הלב הבכירים בארה"ב כי זו הזדמנות מצוינת לשפר את תוצאות ניתוחי המעקפים בישראל. למרות זאת, ההסתדרות הרפואית התנגדה להמשך ביצוע הסקרים והרחבתם לתחומים אחרים ומשרד הבריאות, שהוא הרגולטור, נכנע ללא תנאי והורה להפסיק את איסוף המידע, ניתוחו ופרסומו.

נוכח הדרישה למידע, מצאו גופים רבים קיצור דרך על ידי דירוג מנתחים ורופאים אחרים על פי חוות דעת של עמיתים, חולים ומקורות בלתי אמינים אחרים. בסקירת אתרים אינטרנטים שהכילו רשימות דירוג של רופאים מ-12 מדינות - ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה ושווייץ - נמצא כי איכות המידע ברוב המכריע של האתרים היא נמוכה. ישראל לא נכללה בסקירה אך רשימות הדירוג המופיעות לעתים בארץ אינן שונות מאלה הנכללות בה.

גם בהיעדר רשימות דירוג, שוקדים אנשי פרסום ויחסי ציבור על העצמת המוניטין של רופאים ומנתחים באמצעים שונים ומגוונים: הופעות כמומחים בתכניות בריאות, פרסומות גלויות וסמויות ברשתות החברתיות והמלצות של עמיתים ובעלי דעה ועמדה בקהילות מסוימות. לכן, סביר להניח כי מחקר אמין היה מוצא גם היום כי הקשר בין כישורי המנתחים והמוניטין שלהם רופף. מבלי להקל ראש בניסיון לחזק את הרפואה הציבורית, המהפכה האמיתית - מהפכת המידע - עדיין רחוקה. כדי לממש אותה צריך משרד הבריאות לממש את סמכותו, לאסוף את הנתונים על ביצועי המנתחים, ולפרסמם באופן רציף שנה אחרי שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#