טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע אין חופש עיתונות מלא בישראל?

אין חופש מלא בעת שהממשלה תומכת בתקשורת, אם באמצעות צד שלישי ואם במשורה באמצעות "קמפיינים מתואמים". וגם: מה קרה למהנדס מעזה אשר אתגר את מיתוס הטכנולוגיה בצה"ל?

בני הזוג נתניהו בוחנים דגם של בניין תאגיד השידור החדש שבכניסה אליו כתוב "תאגיד שידורי ישראל" בעיצוב של לוגו "ישראל היום". רה"מ: "אני אוהב את זה"

בשבוע שעבר התפרסם מדד חופש העיתונות של  freedom house. זהו מוסד אמריקני אשר עוקב אחרי מצב העיתונות ברחבי העולם. לראשונה מזה 15 שנה המוסד דירג את חופש העיתונות בארץ כחלקי בלבד. עד כה חופש העיתונות בישראל דורג כמלא, ממש כמוהן כבדמוקרטיות מערביות מפותחות. השנה הצטרפה ישראל למשפחת מדינות אחרת אשר צברו ציון דומה בחופש העיתונות ביניהן איטליה, רומניה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, מאלי, גאנה ועוד. גילוי נאות. אני מכיר אישית את המוסד פרידום האוס. תרמתי בעבר לדו"ח על ישראל. השנה רק קראתי את הטיוטא ואני מאד מעריך את מחברת הדו"ח. משיחות עם נשות ואנשי המוסד בשעתו התרשמתי מרמתם המקצועית ומבקיאותם/ן בנעשה בתקשורת הישראלית.  

הדו"ח מציין שלוש "התפתחויות עיקריות", key developments, שכנראה הצדיקו הורדת הדירוג של ישראל במדד חופש העיתונות; היומון  ישראל היום, תוכן שיווקי וראש הממשלה כשר התקשורת. לפחות שתי ההתפתחויות הראשונות אינן חדשות ונידונו בבלוג זה פעמים אחדות. להערכתי, הדירוג הנוכחי של ישראל איחר במספר שנים. הרי ישראל היום מופיע כבר שנים אחדות, וכפי שמצוין בדו"ח, בגינו מתערערת החיוניות הכלכלית של העיתונות המודפסת ואמצעי השידור. סכנת התוכן השיווקי, פרסום סמוי, הומחשה בפוסט הקודם אגב פרשת הנדל"ן של ענבל אור.

freedom house
ויקיפדיה

המעניין ואולי המייחד את ישראל שהסיבה להגבלת חופש העיתונות נעוצה בתקשורת עצמה ולא רק בגורם חיצוני. בדרך כלל הסכנה לחופש העיתונות נשקפת מן הדרג הפוליטי. אמנם ראש הממשלה כשר התקשורת מסוגל להצר את צעדי התקשורת מלמלא את תפקידם ולהשפיע על המידע הנמסר לאזרחים. לחילופין, הוא יכול להיטיב עם כל מי שמגלה סימפטיה אליו ומפרסם מידע מחמיא לו ולסובבים אותו. להבדיל מרב המדינות, הסכנה נשקפת בישראל מן העיתונות עצמה. גם אם היא לא תמיד אחראית, הרי שעיתונאים מנוסים נטלו על עצמם לפרסם רק טובות על בנימין נתניהו בישראל היום או באתר וואלה! רק המו"ל ועורכי העיתונים בתאגיד ידיעות תקשורת מסכימים לפרסם או להימנע מפרסום מידע תמורת שלמונים. מה שבזוי במקומונים לא מעטים היה למקובל גם בעיתונים ובאמצעי שידור ארציים.

להגנתם טוענים חסידי התוכן השיווקי שזוהי הדרך להישרד לנוכח מה שעולל ישראל היום לתקשורת הישראלית. ישראל היום הנפוץ מוכר שטחי פרסום במחירי היצף, ולו רק כדי לפגוע בעיתונים אחרים. בלית ברירה, חייבים למצוא מקורות הכנסה חלופיים מכל מי שמוכנים לשלם תמורת פרסום. אלא שקמפיין מתואם של משרד התחבורה עם זכייניות ערוץ 2 - קשת ורשת, 3 מיליון ש"ח, עלול למנוע כל ביקורת על מדיניות השר. למשל, חרף כהונתו במשך שש שנים ותשתית הכבישים הרעועה, מצליח ישראל כ"ץ למצב מחדש את תדמיתו כאחד השרים המוצלחים בממשלה. מבחינה זאת, אין הבדל בין ענבל אור לבין ישראל כ"ץ. שניהם קנו חשיפה תקשורתית בטלוויזיה תמורת שלמונים.

כאשר התקשורת מגבילה בעצמה מה לפרסם או לא לפרסם, היא מסתירה מידע מהציבור ופוגעת באמינותם המקצועית. שכן, כיצד אפשר לזהות מהן הכתבות העצמאיות שאינן "קמפיין משותף" עם המממנים?

מה קרה למאג'ד עווידה?

בנוסף לתמיכה כלכלית במשורה, גם גורמים מסורתיים מאיימים על חופש העיתונות. צווי איסור פרסום היו לאמצעי יעיל בשיבוש הזרימה של המידע. הנה סיפור אשר משום מה התאייד בתקשורת.

בעיצומה של פוביית הריגול סביב הארגון שוברים שתיקה לפני מספר שבועות, התפרסם בצנעה שמהנדס מחשבים מעזה, ושמו מאג'ד עווידה, 23, מואשם בריגול. לפי ידיעה מטעם, במשך שנה וחצי נכנס המהנדס הצעיר בשירות הג'יהאד האסלאמי למערכת המחשבים של המשטרה ולמחשבים של צה"ל. כך הוא עקב אחרי המזל"טים בשידור חי ובכל המצלמות. למעשה בזמן מלחמת צוק איתן, האויב היה חשוף בשידור חי לתצלומי האוויר של המזל"טים הישראלים. כך יכלו אנשי הג'יהאד האסלאמי לדעת מקום נפילתם של קסאמים ולדייק ביעדם ולצפות בתנועת כוחות הביטחון וכך לכוון אליהם. מקור בטחוני מודה שייתכן שבשל החשיפה נהרגו כמה חיילים מקסאמים מכוונים אליהם. בנוסף, המהנדס מעזה השיג גישה למחשב של נתב"ג ועל ידי כך הג'יהאד האסלאמי ידע בדיוק תנועת המטוסים בלוד. בקיצור, לשחק פוקר עם קלפים פתוחים.

מדוע התקשורת הישראלית "שכחה" את מאג'ד עווידה? הכיצד הסיפור המדהים על מחדל הסייבר לא העסיק את התקשורת ואת הציבור? אולי כדי לא לחשוף שגם בצד השני יש כישרונות מדהימים ותושייה? ואולי כדי לא לפגוע בביטחון המדינה הפרוץ ובמיתוס העליונות הטכנולוגית של צה"ל?