האם "ישראל היום" מסוכן לישראל? - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם "ישראל היום" מסוכן לישראל?

מי שמעמיק את המשבר בתקשורת ומזרז סגירת עיתונים אינו תורם לריבוי דעות בדמוקרטיה, אלא להיפך. "ישראל היום" היה לדגם של ביטאון המקדם אינטרסים זרים במדיניות החוץ של ישראל

משני טעמים עיקריים מסוכן "ישראל היום" לדמוקרטיה הישראלית - מן הטעם התקשורתי ומן הטעם הפוליטי.

מן הטעם התקשורתי, "ישראל היום" מסב נזק בלתי הפיך למפת התקשורת ולשיח הדמוקרטי. לכאורה מה נחמד לקבל מדי יום עיתון בלי לשלם - ברחוב, ברכבת, במשרד או בבית. אם הרדיו והטלוויזיה בחינם, מדוע לשלם על עיתון? גם אני סברתי בשעתו, כעמיתי באקדמיה ורבים אחרים, שיש מקום לעיתון נוסף, גם אם הוא חינמון, מבחינת מרבה עיתונים - מרבה דעות ופלורליזם. לימים התברר שיותר ממה ש"ישראל היום" מעודד ריבוי דעות, הביטאון של ראש הממשלה, ביביתון, נועד לפגוע בעיתונים הקיימים ולצמצם את קשת הדעות בשיח הדמוקרטי.

היוזמה בכנסת הקודמת לאסור על חלוקת חינם של "ישראל היום" עוררה מחלוקת שקטה. לא רבים נטלו חלק בה. אגב כך, צוין הנזק החמור שהסב העיתון לתקשורת הישראלית; הוא שינה את כללי המשחק בזירת התקשורת, פגע בהכנסות מפרסום של כל העיתונים, בלית בררה עיתונים הצטמצמו או הגמישו את הסטנדרטים העיתונאים והעמיקה תלותם בתוכן שיווקי. התחרות בין העיתונים לבין עצמם נעשתה בלתי הוגנת. כאשר ל"ישראל היום" גב כלכלי מובטח, כבר לא משנה לו למכור מודעות בשליש מחיר ולהכפיל את התפוצה. כנראה שלכסף זר אין ריח כאשר הוא יהודי.

דה מרקר

למה הדבר דומה? לדוכן גלידה בו מחלקים גביעים וקרטיבים בחינם. ברור שרובם ככולם יעדיפו לא לשלם עבור גלידה. בזכות טיעונים מלומדים על חופש העיסוק, בעל הדוכן החדש יביא לקריסתם של חנויות ודוכנים אחרים וסגירתם. במקומם נפתחים בוטיקים מסוגננים לגלידת חינם להמונים. כאשר ישראל היום מעמיק את המשבר בעיתונות ומזרז את דעיכתה, הוא מסב נזק לדמוקרטיה הישראלית.   

מן הטעם הפוליטי, לעיתים נדמה שמדיניות החוץ של ישראל מתנהלת לפי האינטרסים של שלדון אדלסון. רק מתי מספר מרגישים שהגלידה ללא תשלום מכילה רכיב מיוחד - סם הזיה. די לקרוא את העיתון מספר ימים כדי לשקוע בהזיות של גדלות; אנחנו נגד כל העולם, יכולים לכל צרינו, אפילו נוכל להפציץ את איראן לבד וללא תיאום עם ארה"ב ועוד. טעמי הגלידה ממכרים ממש כ"ישראל היום". מי שקורא את העיתון בימים אלה, וגם מאזין ל"קול ישראל", מופתע לגלות כיצד מסקרים את הקונגרס האמריקני יותר לעומת כנסת ישראל. כל מי שמתנגד להסכם עם איראן ומצייץ נגד אובמה מקבל בישראל היום כיסוי בולט ומחמיא. הקמפיין בעיצומו וההימור על כל הקופה. אפשר והצבעה בקונגרס עלולה לקבוע גם את גורלו  של ישראל היום: מדוע להמשיך ולממן עיתון תומך בקמפיינר כושל שאין בו תועלת? ושמא היומון "ישראל היום" איננו אלא רק חזות תמימה לברית דמים נתניהו-אדלסון - strangelove bomb. כזכור, שלדון אדלסון התבטא לפני שבועות אחדים בזכות הטלת פצצת גרעין על איראן.

נכון, לא הכל גלוי וידוע לאזרחים מן השורה. ובכל זאת, שאלות אחדות נותרות ללא מענה

  • מדוע ראש הממשלה ממשיך להתכסח עם נשיא ארה"ב בתקשורת?
  • אם אמנם ההסכם כה רע לישראל, אולי הדיפלומטיה השקטה עדיפה ויעילה כדי לתאם עמדות עם ארה"ב בהמשך, גם יישום ההסכם? גם בעידן התקשורת, מהלכים משמעותיים נותרים מאחורי הקלעים. המהלכים הפומביים עלולים למנוע תיאום חיוני ולהסב נזק חמור לישראל.
  • חמור מזה, משך שנים נמנעו ראשי הממשלה בישראל להתקיל את יהדות ארה"ב למבחן נאמנות בין ארצם לבין ישראל, ולו רק כדי לעורר אנטישמיות. והנה כעת ראש הממשלה תובע מיהודי ארה"ב להתנגד לנשיאם.
  • גם בקרב הממסד הביטחוני בישראל אין שלילה מוחלטת של ההסכם עם איראן. גם אין תמימות דעים שהמצב כה קריטי. אם כן, מדוע להקריב את יהדות אמריקה? מה מריץ את ראש הממשלה לרתום את כל משאבי התעמולה ולחצות קווים אדומים?

בקיץ החם והלח, התשוקה ללקק גלידה חינם עלולה לגרום הזיות מסוכנות.

פסוקו של פוסט

בשבוע שעבר נחנכה תעלת סואץ השנייה. משקיפים העירו שהפעם לא נכתבה אופרה לכבוד המאורע. בזיכרון הפולקלוריסטי נקלט שלכבוד פתיחתה של תעלת סואץ הראשונה בשנת 1869, הוזמנה האופרה המפורסמת אאידה. מדוע הפעם לא הוזמנה אופרה? אולי משום שאין כבר ממשיכים לג'וספה ורדי Verdi ושכמותו. הנה מארש הניצחון המפורסם.

כתבות שאולי פספסתם

*#