יותר חדשות = פחות מידע רלוונטי - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יותר חדשות = פחות מידע רלוונטי

האורך של מהדורת החדשות מטריד פחות מאיכות המידע בהן. מרוב חדשות, הציבור הרחב אינו מיודע כהלכה, ולא במקרה, בשלל נושאים חשובים כמו מתווה הגז

ענבל מרמרי

רבים ודאי הבחינו שבזמן האחרון מהדורת החדשות בשני הערוצים המסחריים, 2 ו-10, נמתחות ומתארכות עד 80-90 דקות. האם יש יותר אירועים לדווח עליהם? נכון, ערוץ 1 הציבורי עדיין לא האריך את המהדורה. התמיהה גדלה גם לנוכח הצמצומים במערכות החדשות של שני הערוצים המסחריים. ככל שמצמצמים את מצבת כוח האדם כך גם מאריכים את זמני החדשות. למעשה אחרי שלושים הדקות הראשונות, אפשר לקום או להעביר לערוצים אחרים. מבול של כתבות פסיאודו-תחקיר או מדורי צרכנות למיניהם מנפחים את מהדורות החדשות מעל ומעבר לכל היגיון. ספק אם יש עוד תחנות טלוויזיה כללית מוצפות בחדשות או מעין חדשות כמו שני הערוצים המסחריים בישראל. הכיצד ומדוע?

בשבוע שעבר נחשף הסוד להתנפחותן של מהדורות החדשות. אמנם שידור חדשות זול יותר בהשוואה לתכנים אחרים. אלא שיש סיבה נוספת אשר מסוגלת ללמד על ההיגיון הכלכלי שמאחורי תקשורת מסחרית.

הפרסום בתקשורת מערב שלושה גורמים עיקריים: המפרסמים, הפרסומאים ותחנות הטלוויזיה. הפרסומאים, באמצעות חברות רכש מדיה, גובים אחוזי עמלה על זמני פרסום. תעריף הפרסום בטלוויזיה בפריים טיים הוא הגבוה והיקר מאשר בשעות היממה האחרות. זמן הפריים טיים מסתיים בשעה 23:00 ומחירי הפרסום יורדים עם כיבוי מקלטים במשקי בית רבים. על מנת לעקוף הסדר זה, לחצו פרסומאים על קברניטי השידור המסחרי להרחיב את הפריים טיים מעבר לשעה המקובלת. כך, מהדורת חדשות מתארכת מבטיחה משדר בן שעתיים יסתיים אחרי 23:00. בדרך כלל המתח גואה בסוף התכנית המתמשכת גם לנון-פריים וספק אם יש מפרסמים אשר מסוגלים לוותר על הרייטינג הנלווה. זוהי אף הסיבה מדוע מהדורת חדשות לילית מתחילה לעיתים קרובות דקות אחדות לפני השעה 11:00 בלילה. בדרך זו ניתן למכור או לרכוש זמני שידור במחיר פריים טיים גם מעבר לסיומו לקורת רוחם של המפרסמים.

*

גילוי הסוד המסחרי עלול אולי לטלטל את חסידי השידור המסחרי. אלא שלדידי לא כמות החדשות כי אם איכותן צריכה להדאיג. דווקא מבול החדשות עלול להסוות מה לא מסוקר ומה לא נמסר לציבור. מאז ומעולם מידע היה ונותר תנאי הכרחי לשיח ציבורי בדמוקרטיה. כאשר אמצעי תקשורת נמנעים משיקולים מסחריים או אחרים לידע את הציבור, הם פוגעים באחת האושיות של הדמוקרטיה - ביכולת האזרחים לשפוט נכונה את ההחלטות המתקבלות ואת מעשי השלטון.

אין כמו מתווה הגז כדי להדגים את נזקי השידור המסחרי לשיח הציבורי. בכל אחד משני הערוצים, 2 ו-10, מושקעים טייקוני גז. אולי אין זה מקרה שהסיקור התקשורתי בסוגיה, אולי המשמעותית ביותר, הינו מינימליסטי ומתמקד בתהליך אישור המתווה ולא במהותו. גם כאשר ניתן סיקור למאבק, המתנגדים למתווה, למשל שר הכלכלה, אריה דרעי, מוצגים כמי שתוקע מקלות בגלגלי המתווה. מעט מאד עד כדי  דבר שדרי החדשות אינם מסבירים על מה המהומה; מהו המתווה ומשמעותו? מהם האינטרסים של הכוחות הפועלים לקידום המתווה? מדוע גופים ואנשים מוחים נגד המתווה? במקום להשוות מחירי נופשונים וגבינה צהובה כאן ושם, היה אפשר להשוות בין מחירי הגז בעולם, לרבות תחקירים על חברות הגז, מו"מ בינן לבין ממשלות אחרות והתוצאות. ובעניין זה, עיתונים יותר נדיבים במידע לציבור, ראו דה מרקר.

אף שמעטים יודעים ובקיאים, הרי שסקר עשוי לגלות שלרב הציבור יש דעה בנושא. הכיצד? כברוב התחומים, רבים נוטים לחוות דעה ללא ידע מספיק ועל סמך דימויים ותבניות. די לשווק את המתווה כהחלטת הממשלה ושל העומד בראשה כדי להבטיח תמיכה ציבורית אוטומטית. תיוג לשלילה של המתנגדים למתווה, נניח שמאלנים או אנרכיסטים, היא דרך שכיחה נוספת להנדוס דעת קהל אוהדת למתווה הגז.

כמו בתחומים רבים אחרים יודעים מעט או לא כלום אך מחזיקים בדעות נחרצות. התוצאה קשה יותר. כך צומח דור אזרחים נבערים אשר ניזונים מכותרות ודימויים על מנהיגים בינוניים, אשר כדברי אהוד ברק, "הפוזה והדיבור חשובים יותר מהמעשה".

פסוקו של פוסט

מדוע השיר "בוקרסט" של עומר אדם צבר עד כה למעלה משלושה מיליון צפיות ביוטיוב? אולי הזמר, אולי השיר שנועד לעודד את תיירות ההימורים לבירת רומניה, אולי משום שהוא משתלב בסגנון האופנתי של המוסיקה הצוענית העליזה ואולי שלושת הדברים גם יחד?  

כתבות שאולי פספסתם

*#