כולנו פליטים או צאצאי פליטים - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולנו פליטים או צאצאי פליטים

הסיקור התקשורתי של המשבר ההומניטרי באירופה מרענן את הזהות הישראלית בה צרובה הפליטות. וגם: "העומק הדמוגרפי" של ישראל איננו נופל מן "העומק הרטורי" של ראש ממשלתה

אי־פי

מראות המהגרים באירופה מעוררים אסוציאציות בלתי נמנעות. כל השוואה מקוממת אך צפויה ואנושית. שוב רכבות עמוסות בבני אדם ופסי רכבת ליעד בלתי ידוע. שוב כותבים על זרועות היד. שוב נהרות פליטים, של נשים, ילדים, זקנים ונכים שוטפים כבישים באירופה. המוני מהגרים מאחורי גדרות תיל מטלטלים את הזיכרון. זה כבר לא סרט ארכיון אלא שידור ישיר.

הילד שנשטף עם הגלים לחוף הים מזכיר ילד אחר בגטו ורשה וידיו מורמות למעלה. חרף כל ההבדלים, שניהם היו לאייקון, סמל, בלתי נשכח לטרגדיות איומות. מה יש ביבשת אירופה אשר מיטיבה לייצר ערכים מוסריים אך כושלת פעם אחר פעם במבחן יישומם? גם אוניות ואסונות בלב ים התיכון מתכתבות עם ספינות מעפילים וסירוב לתת סרטיפיקטים.   

ויקיפדיה
רשתות חברתיות

איך הכיוון התהפך. אז היה מאירופה למזרח התיכון, וכיום המונים ממזרח התיכון שוטפים את חופי היבשת ועריה. היש כאן צדק היסטורי? מי שלא התעניינו במשברים באזור ולא נקפו כמעט אצבע כדי לשים קץ למלחמות שבטים במזרח התיכון, נאלצים כיום להתמודד עם הנמלטים במגרשם הביתי. ממש כמו כלים שלובים. אזור אחד מקרין על אזור אחר. אדישות לסבל המונים זרים הינה לוקסוס שאינה משתלמת. ואולי יש מעין סגירת חשבונות היסטוריים עם הקולוניאליזם המערבי. פעם פלשתם אלינו ושלטתם בנו ובנכסים הרוחניים והפיזיים שלנו. כיום אנו מגיעים אליכם, מציפים אתכם ומאיימים להשתלט עליכם ועל הערכים הנוצריים שלכם.

היש לקחים לישראל? הכל בעיני המתבונן ולפי ערכיו האישיים. האם ישראל יכולה להמשיך ולהתעלם מסוגיית הפליטים, כאן ושם? האם ההתעלמות כיום לא תפעל כבומרנג בעתיד? יש ששמחים לאידם של אירופאים ועת לסגור חשבון עמם: דאגתם למדינה פלסטינאית, קלטו כעת אזרחים ממזרח התיכון. לחילופין, אפשר להתרשם מנכונות גרמניה לקלוט פליטים ללא הגבלה כדגם ראוי לאמצו ביחס לפליטים שלנו.  

*

אולי העיסוק השוטף בפליטים מסביר מדוע במערכות חדשות, ולא רק בישראל, הזדרזו להקפיץ עיתונאים לאזורי המשבר של המהגרים. גם הפעם בולט מכולם ניו יורק טיימס אשר שלח צוות עיתונאים כדי לתעד מקרוב ובפרוטרוט את נדודי המהגרים ברחבי אירופה. 

שוב ערוץ 10 גילה בגרות מקצועית על פני ערוץ 2. ראש דסק החוץ, נדב אייל, נשלח מייד לבודפשט, ללב האירועים. לעומת זאת, בערוץ 2 הסתפקו בכתבות צבע של יגאל מוסקו וחומרים מהלוויין. כנראה, שראיון  ארוך ומייגע של יונית לוי עם נטלי פורטמן בלונדון לקראת הבכורה של סרטה בארץ חשוב יותר מהמשבר ההומניטרי באירופה.

הסיקור התקשורתי העולמי משמר את המשבר האנושי על סדר היום העולמי ומלחיץ את השלטונות בחיפוש אחרי פתרון. יש בו פוטנציאל חומרים ויזואליים ודרמטיים למכביר. הסיקור התקשורתי המתמשך של האסון ההומניטרי עלול להעיר דובים משנתם. יאיר לפיד היה בין המקדימים להבין שהעיסוק בפליטים באירופה עלול לפתוח דלת אחורית לזכות השיבה של פלסטינאים. אין סיכוי לטאטא בעיות מתחת לשטיח ו/או להדחיקן. במוקדם או במאוחר, הן מתפרצות במלוא עוזן.

מדי פעם ניסו דוברים ישראלים להציג את האופי הסימטרי של בעיית הפליטים, דהיינו: ישראל קלטה פליטים ממדינות ערב ומרחבי העולם ושיקם אותם. אם כן, האם אני ושכמוני נחשבים לפליט משוקם? האם הורי חוו פעמיים תחושת פליטות - בזמן מלחמת העולם השנייה ועם בואם לישראל?

אסור להשוות. ובכל זאת כאשר צופים בנהרות המהגרים, מבינים שהמדובר בעיקר במעמד הביניים, דוברי שפות זרות, באותם אנשים בעלי אמצעים שיכלו להימלט מארצם ויכולים כעת להתראיין. ואז עולים הזיכרונות; גם אנחנו יצאנו לדרך במיטב הלבוש שהיה לנו. גם אנחנו הגענו למחנה מעבר באתונה. רופא בדק אותנו והזהיר בצרפתית שאנו הולכים לאזור מסוכן. פקידי הסוכנות היהודית הסבירו שאנו מוטסים ארצה בלילה כדי שהערבים לא יראו אותנו מגיעים לישראל... והאמנו להם. וכאשר נחתנו, העמיסו אותנו במשאיות דרומה. איפה נמצאת באר שבע? פקיד שלף מפה, ריווח אצבעות ידו והבהיר - הנה כאן, שתי אצבעות מתל אביב. ושוב האמנו לו. קרוב לשנה דרנו במעברת חצרים, בה התמודדנו עם החום, הזבובים, סופות החול וסיפורי הראשונים של מי שהקדימו אותנו רק במספר שנים וכבר התנשאו עלינו.  

כאז גם כעת, הבדלי המעמד אלה השתמרו ואולי התחדדו לאורך שנים: פליטים וותיקים מטפלים בפליטים/ עולים חדשים. הסיקור התקשורתי של משבר המהגרים באירופה משבש כנראה את ניסיונות ההדחקה של העבר. עומק דמוגרפי או עומק רטורי, הפליטות צרובה בזהות הישראלית, יהודים וערבים כאחת. וככל שנרצה לחמוק ממנה, כך היא תרדוף אחרינו.

כתבות שאולי פספסתם

*#