המופתי מכה שנית - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המופתי מכה שנית

אחרי שיעץ להיטלר "שרוף אותם", שב המופתי ומורה לשרת המשפטים, איילת שקד - "סמני אותם", את השמאלנים. שיעור בדה-לגיטימציה. וגם בעד שירים ביידיש בגל"צ

איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

נא להכיר את אחותה התאומה של ההסתה. שמה מסורבל יותר, וספק אם כל אחת ואחד יכולים לבטא נכונה את השם. אולי היא פחות בולטת ומוזכרת ברטוריקה התעמולתית. אך היא מאד יעילה כאשר מגייסים אותה בשעת חרום. שמה - דה-לגיטימציה. ממש כהסתה, הדה-לגיטימציה מככבת במסע ההסברה הישראלית, בפנים, לציבור הישראלי. כל אחת מבין השתיים מייצגת את כוונות הזדון מבחוץ. ובכל זאת יש הבדל ביניהן. ההסתה מיוחסת לפלסטינאים, לרשות הפלסטינית ולאבו מאזן. לעומתה, הגויים הנגועים ב"אנטישמיות מודרנית" מתמחים בדה-לגיטימציה, לא של מדיניות ישראל אלא של מדינת ישראל. זו וגם זו מעבירות את האחריות על כישלונות רצופים למגרש הזר, רמאללה או אירופה. לולא ההסתה והדה-לגיטימציה, הכל נראה אחרת. כל העולם הייה משלים עם כיבוש השטחים ומשטר הדיכוי בהם. באחרונה הוזכרה הדה-לגיטימיציה בתגובה על הכוונה לסמן באירופה את המוצרים מעבר לקו הירוק. סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, ממועצת החכמים בערוץ 10, הזדעקה ויצאה לאירופה כדי לצטט באוזני המסמנים את המוצרים מדף המסרים של ממשלת ישראל: מי שמסמנים כיום, גם שרפו יהודים בעבר. אין גבול לזילות השואה.

*

הרגישות לדה-לגיטימציה אינה מקרית. רק מי שמשתמשים בה כלפי יריבים בבית, מעריכים את הנשק מבחוץ. מה שאנו עושים בבית, מסוכן כשאחרים עושים לנו מבחוץ. כנראה שהמופתי מכה שוב. הפעם הוא ייעץ לשרת המשפטים, איילת שקד, לקדם את חוק השקיפות וסימון עמותות השמאל. עדיין לא נקבע צבע התג שאמורים נציגי העמותות לענוד. סביר להניח שהתגים יהיו ממוספרים כדי למנוע ניצול לרע. כך ניתן גם לדעת לא רק מי חברים בעמותות, אלא גם מהו גודלן.

ההשוואה בלתי נמנעת. כאז גם הפעם, צעירים וצעירות חסרי מנוח ושיכורי כוח, הוגים מהלכים קיצונים ומצדיקים אותם ברטוריקה מתלהמת. תחילה סימון עמותות בכנסת, בהמשך גם מחוץ לכנסת. כבמקרים דומים, הסימון הוא שלב טרומי בדה-לגיטימציה של האחר. כאז גם כיום, רב הציבור אדיש ואינו מתנגד. ככל שהאדישות רחבה יותר, כך יגבר התיאבון לסמן את האחר. כיצד נבחין בין עמותות יהודיות לבין עמותות לא-יהודיות, בין מי שנתמכות ע"י מדינות אירופה לבין מי שנתמכות ע"י מדינות במרחב? לכן, גם החשש מסימון המחירים באירופה וממה שהוא מבשר - דה-לגיטימציה של ישראל.

*

לבסוף כדאי להכיר גם את אחותן החורגת של ההסתה ושל הדה-לגיטימיציה. היא דווקאית ועושה לעולם את ההיפך. גם שמה מסורבל במשהו והיא כמעט לא מוכרת ולא בולטת. להבדיל מאחיותיה, היא עובדת בשקט ואינה מורגשת. שמה - לגיטימציה. הכוונה למתן לגיטימציה. מגזרים ומהלכים רבים זכו לחסדים בזכותה, בזכות מתן-לגיטימציה.

בימים אלה מציינים שני עשורים לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. סרטו, החשוב אך המייגע, של עמוס גיתאי על יומו האחרון של רבין מביא מראות של פרצופים שנחשבו פעם שוליים סהרורים. בינתיים רבים מהם זכו ללגיטימציה. הנער המחוצף איתמר בן גביר בהפגנות שיסוי נגד רבין הוא כיום עורך דין וזכה בלגיטימציה של מערכת המשפט. אף לא אחד מבין הרבנים אשר הכשירו את האקלים לרצח לא נחקרו וכמובן לא הורשעו. בוגר המחתרת היהודית, חגי סגל, היה לעורך עיתון מכובד, "מקור ראשון". הוא מונה לאחרונה, כן ע"י אותה שרת משפטים מסמנת עמותות, כחבר בוועדה אשר תעסוק בגילויי בריונות ואלימות ברשת. נאמני הר הבית בראשותו של גרשון סלומון, שנחשבו פעם קבוצת תימהונים, כבר מיוצגים כלאחר כבוד בכנסת ובממשלה. נועם פדרמן, ממייסדי הישוב היהודי בחברון, נואם חופשי בטכס אזכרה למאיר כהנא ומסמן יעד, "הבעיה אינה הערבים, אלא השמאלנים הארורים". ככל שהדה-לגיטימציה של השמאל מתרחבת, כך השוליים הסהרורים לשעבר בימין זוכים בלגיטימציה.

פסוקו של פוסט

הזמנה לעצומה אשר הגיעה ברשת:

לאור דרישתה של מירי רגב לפתוח תחנה נוספות שבה תושמע בעיקר מוזיקה מזרחית אנו מבקשים כי תפתח במקביל תחנת רדיו נוספת בה יושמעו בעיקר שירים ביידיש זכר ליהדות אירופה שנכחדה בשואה.

כתבות שאולי פספסתם

*#