מדוע פיני לא הגיע השנה לאילת? - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע פיני לא הגיע השנה לאילת?

בשבוע שעבר נערך באילת כנס עיתונות רב דוברים ומשתתפים. מסיבות אישיות פיני נאלץ השנה לחרוג מהרגלו ולוותר על נופש בחסות הכנס. וגם על פרישה מתוקשרת וסוחטת דמעות

אילת
לוגו של הכנס

כבר אמרו לו אין ספור פעמים שמי שלא עובד, הולך לקופת חולים. אך פיני לא ידע שהתור ל-MRI ייקבע לו ביום שבאילת נערך הכנס השנתי לעיתונות. למעלה משלושה חודשים המתין לתור וגם טרחו לנחמו: מי שאין לו פרוטקציה, ממתין גם חצי שנה. הפעם הוא הסתייע בעמיתו, רענן, כתב לענייני בריאות לשעבר. הוא לא שאל כיצד, אך רענן הקדים לו את התור ל-MRI, כנראה בזכות קשריו בעבר או משום שאולי בירושלים התורים קצרים יותר.

במקום לנסוע עם כל החבורה לאילת, פיני נאלץ לנסוע הפעם לבית החולים שערי צדק. צדק שר הבריאות. לא בכל אזור ובית חולים יש מכשיר MRI. יש כסף, רק שהוא מגיע למי שיש לו כוח. כבר למעלה מעשור מאז פרש מהעיתון והוא חש שאין לו אותה השפעה. אפילו באגודה כבר לא שמים עליו. הוא עדיין הולך כמעט מדי יום למועדון לשחק שש בש עם רענן, מושיק, גדעון והחברים. אלא שהם הולכים ומתמעטים. לא פחות מארבע פעמים ביקר בשנה החולפת בסגולה. גם הילה הלכה לעולמה. היא היחידה ששמרה על קשר עמו וטלפנה לו מדי שנה לקראת ההרשמה לכנס. השנה הילה כבר לא צלצלה. המפגשים בבית סוקולוב מתקצרים ועצובים. חוץ מנכדים מדברים על מחלות ועל תרופות. השנה החלו החריקות גם אצלו. כאבי גב מגבילים את טווח ההליכה של פיני. הרופאים מחפשים את הסיבה והפנו אותו לבדיקות.

באוטובוס לירושלים, נזכר בכל הפעמים שהיה בזמן זה באילת. הוא היה בכל הכנסים, שמונה פעמים. בבדיחות דעת ישבו סביב שולחן בלובי המלון המפואר וכינו את המפגשים השנתיים - כנס אילת של גמלאי העיתונות. רק הדוברים המוזמנים היו עיתונאים פעילים, ומדויק יותר, לרוב הכוכבים שביניהם. הרי העיתונאים הפעילים חייבים לעבוד וסובלים ממחסור כיס כדי לצאת לנופש באילת. רק כתבי המדיה שקבלו צ'ופר ונשלחו לסקר את הכנס היו העיתונאים הפעילים כמעט היחידים בקהל.

הוא נזכר כיצד ירמי, מנכ"ל האגודה, היה מסתובב בין באי הכנס מדושן עונג. בלובי המלון המפואר הסתובבו צעירים עם מיקרופונים וביקשו ברעד לראיין את האורחים החשובים. הילה ורענן טענו בעיקשות שהפרופסורים משלמים כדי לדבר בכנס. לא הם, אלא האוניברסיטאות והמכללות שלהם. לאישוש הטענה, הסתייע רענן בפרסומים שונים על שמות המוסדות בתכנית בין נותני החסות לכנס.  

השנה התמעט מספר נותני החסות. מה טוב, אולי יהיו פחות פרופסורים. אך התכנית לא השתנתה. כמעט אותם נושאים ואותם מוזמנים מדי שנה. פעם דיון על התקשורת והמשטרה/הצבא, ופעם על המשטרה/הצבא והתקשורת. ובערב עולה ירמי מוקף חסידיו לבמה ומחלק את פרס מפעל חיים. הם השופטים והם מעניקי הפרס. מי שמבקר אינו מפרגן, מבטל ירמי את הביקורת בלובי המלון. צריך להיות אמן כדי לנצח את מקהלת האגו של החברים.

כהקדמה לפרס, ירמי נהג להכין נאום תקיף וביקורתי על ראש הממשלה והתערבותו בתקשורת. אין אפס, משרד יחסי הציבור מעביר מיד קומוניקט לכל אמצעי התקשורת. חבל שהוא לא פתח סוכנות ליחסי ציבור או פרסום. אפשר והיה מייחצן את הכנס או מקבל קמפיינים של מחסני חשמל או של סי אנד סאן. כל השנה הוא שותק ואינו אומר דבר על הקשיים שלנו. רק כאן הוא ירמי גרויס ותופס פוזה של לוחם למען חופש העיתונות, לוחש לו רענן באוזן. הנה הוא מסמס לו, האם אתה לפני או אחרי בדיקה? אינך מפסיד דבר. רק אתה והילה חסרים כאן. כך מנסה רענן להרגיע אותו. אנו הולכים ומתמעטים, משיב לו פיני. תוך חמש שנים יישאר ירמי גנרל סיני, ללא עיתונאים לנופש באילת.

הכותרות מבלבלות את פיני. דווקא סימה קדמון, 62, מקבלת השנה פרס מפעל חיים בכנס אילת. אוניברסיטת בן-גוריון מכתירה את יצחק לבני, 81, בתואר דוקטור כבוד. הכל היה ונשאר עניין של קשרים אישיים. למעלה מארבעים שימש פיני "כתבנו לענייני משטרה" והתרוצץ ביום ובלילה בין שני צדי המתרס - בין שוטרים לבין גנבים וסרסורים. היו לו סקופים לא מעטים. אך מי כבר יסדר לו פרס כלשהו? העיקר כעת לעבור בשלום את בדיקת MRI.

*

כל דמיון בין המסופר לעיל לבין המציאות נותר על אחריות הקוראים.

פסוקו של פוסט

לא כל מי שפורש מרשות השידור ובכלל יודע ליחצן את עצמו כאירוע חדשותי או Don't cry for me....

כתבות שאולי פספסתם

*#