האם לוותר על הטוקבקים? (3) - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם לוותר על הטוקבקים? (3)

"טוקבקיסטים חסרי מנוח" מעצימים את הקיטוב שמאל-ימין מעבר לקיים. על קברניטי התקשורת לגבש קוד אתי לפרסום טוקבקים, ולו רק כדי לייתר את יוזמת החקיקה של ניסן סלומינסקי נגד התחזות אדם במרשתת

ריבלין
רשתות חברתיות

רוח רעה מאד נושבת בארץ. ניחוחות מקארתיזם מציפים את השיח הציבורי. מלמעלה, מהממשלה ומהכנסת, תיפתח הרעה. רוח של קיטוב ושנאה נושבת ומידבקת בכל שדרות הציבור, ובקרב הטוקבקיסטים בפרט. יהיו אלה שכירי עט בתשלום או מתנדבים, הם מעצימים בנאמנות את המסרים מלמעלה ואף תורמים לשעתוק מדויק של הקיטוב והשנאה בעם. זהו כנראה הנזק המשמעותי של "טוקבקים חסרי מנוח". נגד אלה חייבים לפעול ולצמצם את נוכחותם של מחרחרי ריב ומתסיסים.

כנראה יש בשלטון מי שמעוניין בטיפוח הקיטוב בין ימין לבין שמאל וגם מפיק מלוא תועלת ממנו. כל מי שלא אתנו ולא מסכים עם המדיניות שלנו, מותר לתייג כשמאל, כאנרכיסט וכתומך באויב הערבי. כך אפשר להעביר כל דבר שנוי במחלוקת, לרבות מתווה הגז. השמאל מכשיל את הממשלה והוא אחראי לבידוד המדיני ולדימוי השלילי של המדינה בעולם. ייאמר שמאז ומעולם ניטש מאבק בין שתי תפיסות בציונות ביחס לסכסוך עם השכנים הפלסטינים - בין התפיסה הלאומית לבין התפיסה הפרגמטית. אלא שהפעם חלה החרפה במאבק, ולא רק רטורית. ככל שהמצב קשה יותר - ככל שהאינתיפאדה השלישית מתמשכת, ככל שהבידוד המדיני מתהדק, ככל שישראל נוחלת מפלות בזירה הבינלאומית, כך מחריף הצורך באופוזיציה כשעיר לעזאזל על כל המחדלים והתבוסות של הממשלה. 

המעיינים בטוקבקים יגלו שהשסע ימין-שמאל דומיננטי בשיח המגיבים. שסעים אחרים בחברה הישראלית - דתי, עדתי או לאומי - הם משניים. אפילו סוגיה תמימה של סינון טוקבקים למען דיון ציבורי מתורבת, אשר עלתה בסדרה זו, התגלגלה למחלוקת בין ימין לבין שמאל. דברי הסתה פרועים, כמו בדוגמה לעיל, נותרים ללא סנקציה הולמת.

אלא שבמציאות הפוליטית הדברים מתנהלים מעט אחרת והתמונה הרבה יותר רכה. בשבוע שעבר העיר כתב ערוץ 10 בכנסת, שיריבים מחליפים מהלומות במליאה ואילו בפרוזדור ובמזנון הם מסייעים זה לזה בידידות להתקזז. נראה שהטוקבקיסטים מקצינים, אולי מתוך תמימות ואולי מתוך הזדהות יתרה, את המסרים הרטוריים מלמעלה. ההבדלים בין ימין לבין שמאל הרבה פחות חריפים מאלה שמקבלים ביטוי בשורות הטוקבקים. די להזכיר שהמחנה המזוהה כיום עם השמאל הוא שאחראי על כיבוש השטחים ועל התחלת ההתנחלות בהם. הימין החזיר שטחים בסיני וביש"ע וחתם על הסכם חברון. ח"כים אחדים מזפזפים בחופשיות בין ימין לבין שמאל ובחזרה - אהוד אולמרט, ציפי לבני, צחי הנגבי, אבי דיכטר או עמיר פרץ. גם כיום דוברים רבים באופוזיציה, ע"ע יאיר לפיד, די תומכים במדיניות הלאומית של הממשלה, ולמעשה מסייעים בהסברתה. כדי לחסום גם נדידת קולות חופשית, פוליטיקאים ממולחים מטפחים יריבות תהומית ומילולית בין ימין לבין שמאל, גם בזכות טוקבקיסטים.

הסתה
רשתות חברתיות

*

בידי קברניטי התקשורת משימה לאומית - להפיג את המתחים בציבור ולחשוף את הגימיקים ואת הספינים מאחורי רטוריקה פוליטית מתלהמת. הרי הם לא מתכוונים תמיד למה שהם אומרים, והצהרות קיצוניות נועדו לזכות בכותרות. לא חייבים לראיין כל מי שמתנסח בבוטות, בגסות ובחריפות. אם ח"כ אביגדור ליברמן, שחרד למעמדו הפוליטי הדועך ואולי מנסה להסיח את הדעת מספר בלתי מחמיא, יוזם קמפיין-ספין נגד ח"כ חנין זועבי, על התקשורת לסקר כל יוזמה להלהיט יצרים בפרופיל נמוך או להתעלם ממנה. כדאי להבהיר שלעתים מי שמקצין את עמדותיו משדר מצוקה. הטוקבקים אינם אחראים לאווירה המקארתיסטית המשתררת כיום, אך הם תורמים מן הסתם להעצמתה.

לשם כך דרוש שיתוף פעולה, לפחות מצד קברניטי התקשורת, כדי לגבש קוד אתי מחייב לפרסום טוקבקים, שיגובה בסנקציות. כפי שנהוג בעיתוני המערב, מגיבים סוררים ייחסמו. חופש הביטוי בדמוקרטיה אינו חל על דעות גזעניות, שיימינג או השמצות וגידופים אישיים. התקשורת חייבת להתנער מכל מי שמנצל לרעה את חופש הביטוי. רק יוזמה מבפנים כדי לנכש עשבים שוטים מהטוקבקים עשויה לחסוך התערבות חקיקה חיצונית, למשל של ח"כ ניסן סלומינסקי לאיסור התחזות אדם במרשתת.

פסוקו של פוסט

אלגוריה רלוונטית גם לטוקבקים. חייל לבן מכה חייל שחור, טוקבקיסט מכה טוקבקיסט, והמלך משחק עם המלכה - של חוה אלברשטיין.

כתבות שאולי פספסתם

*#