הגידו כן ל"כאן" - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגידו כן ל"כאן"

ציטוטים מישיבת הממשלה האחרונה משקפים הבנה בעייתית ומביכה של תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. מדוע יש להפריד בין הערוצים 1 ו-33? דרושה הצעת חוק מתוקצבת להצלת הארכיון ברשות השידור

הלוגו החדש של התאגיד

אני נוטה להאמין ליו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, ל-14 ועדי עובדים ברשות השידור ולמושיע שלהם, אבי ניסנקורן. נא להירגע, ספק רב אם תאגיד השידור הציבורי אמנם יקום. הצלחה בפריימריז או בבחירות, בנימוק ציני של דאגה ל-1,200 משפחות, חשובה יותר מטובת הציבור. ח"כ ביטן כבר עובד על הצעת חוק לביטול התאגיד. די בציטוטים מישיבת הממשלה האחרונה כדי להתרשם מהבנתם הבעייתית של שרים בכירים על תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. באיזה משטר שולטת הממשלה בתקשורת? אוי לנו ששרים מתחשבנים - מי לנו ומי לצרינו בתאגיד החדש? במילה אחת - בושה. בשתי מילים - תת רמה. האם כך הם מנהלים גם את ענייני המדינה הקריטיים? אכן, יש סיבה לדאגה. נכון, כולם בעד שידור ציבורי לכאורה. גם גיבורי התחקיר ב"מקור" של רביב דרוקר. רבים התעלקו ומתעלקים על רשות השידור. לא רק פוליטיקאים, היום ולאורך שנים. אבל אם בכל זאת יקרה נס, והתאגיד יקום, כדאי למקימיו לתת את הדעת לפחות לשתי סוגיות עיקריות;

להוציא את השידור בערבית מן התאגיד. הכללת השידור בערבית ברשות השידור בשעתו היתה החלטה קטלנית, חטא קדמון. המדובר בשתי תרבויות שידור ושתי תרבויות ניהול. השידור בערבית, בטלוויזיה וברדיו, הוא למען דוברי ערבית במרחב, לא רק בישראל. הוא נהגה כאמצעי תעמולה והוכפף בפועל לרשויות המתאימות. תעמלנים שולטים בשידור בערבית והשדרים עצמם מצייתים להם. בחסות הרשויות המתאימות התהוותה מעין מובלעת בתוך רשות השידור, עם נורמות עיתונאיות אחרות. לימים, היה מי שניסה לבודד את המובלעת בערבית והקים את ערוץ 33. בערוץ 33 הריצו נוהלי ניהול פסולים, לרבות שוחד מסך לפוליטיקאים, לחברי מליאת השידור ובעיקר לאנשי שלומנו. בעיני פוליטיקאים ערוץ 33, אשר הנהיג בינתיים גם משדרים בעברית, היה לדגם של שידור "ציבורי" ממושמע. ערוץ 33 מילא את משאלתם הגלויה של מירי רגב ועמיתיה כיום - לשלוט בו.

ניסיון הבידוד של ערוץ 33 כשל. שדרים זלגו מן המובלעת הערבית והשתלטו על שדרות הניהול הבכירות בערוץ 1. המובלעת הלכה והשתלטה על רשות השידור. כך עלה בידי יוסף (ג'ו) בראל, אשר צמח בערוגות השידור בערבית ומנהל ערוץ 33, להתמנות למנכ"ל רשות השידור. במשמרתו של בראל פרחו תרבות הניהול הקלוקל ותרבות המחנאות היצרית. חניכיו של בראל, גיבורי התחקיר של דרוקר, עלו על מורם. הם בטוחים שלא יאונה להם כל רע על מה שעוללו ברשות השידור. הרי הם שירתו בנאמנות את הרשויות המתאימות והן חייבות לספק להם מיגון. היכן דרך כוכבם של מיכל זוארץ (זוכרים?) ובהמשך של יענק'לה מנדל? בערוץ 33 והם עברו לפריים טיים בערב שבת בערוץ 1. אגב כך נסגר הפער בין שני הערוצים. הרייטינג של ערוץ 1 צנח לזה של ערוץ 33.

ההפרדה בין שני הערוצים חיונית לדמוקרטיה. באנגליה, בצרפת, בגרמניה וגם בארה"ב נהוג להפריד בין שידורים לפי יעדם ומטרתם. אזרחי ישראל דוברי ערבית זכאים לשידורים רגילים בשפתם, בטלוויזיה כמו ברדיו. בנוסף, ערוץ 33 עלול להעצים סטיגמה רווחת: כל דוברי ערבית דומים וכולם אויבי המדינה. לשם שינוי, השאירו את שידורי בערבית מטעם מחוץ לתאגיד. אפשר להעמיד את שידורי התעמולה בערבית תחת מסגרת נפרדת, כפי שהיו לפני 1965.

אם אמנם תישאר רשות השידור על כנה, גדול הסיכון שתרבות ערוץ 33 תשוב לשלוט בשידור הציבורי.

להציל את הארכיון. עם "כאן" (שמו החדש והסתמי של תאגיד השידור הציבורי) או בלעדיו, חייבים להציל את ארכיון רשות השידור. די היה בשוט אחד בתחקיר המקור כדי להיחשף לרשלנות הפושעת לאורך השנים. תקליטים, הקלטות בלעדיות, קלטות וסרטי וידיאו מאוחסנים בתנאים מבישים ועלולים להימחק. יכולתי להשתמש בקלישאה - בכייה לדורות. מעטים מודעים לערך הלאומי של הארכיון ובו תיעוד ההיסטוריה והתרבות של המדינה. דווקא באקלים לאומני ורגישות לסמלי לאום, היה מצופה לטיפול מזורז, לתקציב מיוחד לשם דיגיטציה של חומרי שידור יקרים ונדירים. מקימי התאגיד היו מתברכים במצווה של פיקוח נפש לו העמידו בראש סדר העדיפויות דיגיטציה של חומרי הארכיון, בעברית ובערבית. ועוד סיבה פרקטית להצלת הארכיון: מי שמתכננים טלוויזיה דיגיטלית של הדור הבא, אולי(?), סמוכה על היצע עשיר ומגוון של תכניות, רק עשויים להתברך בארכיון של רשות השידור.

הנה נושא להצעת חוק למחפשי כותרות מבין חברי הכנסת: חוק להצלת הארכיון של רשות השידור. אולי בידי גוף חיצוני, למשל הספרייה הלאומית או ארכיון המדינה? 

כתבות שאולי פספסתם

*#