לאחר מות פרס - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר מות פרס

יותר ממה ששועי העולם כיבדו את זכרו של שמעון פרס, הם ביקשו להתריס נגד הקו המדיני של בנימין נתניהו וממשלתו. ומי לא ראוי למחילה ביום כיפור?

ביבי ואבו מאזן
HO-IFP

לאחר לווייתו של שמעון פרס חוזרים לשגרה ולדיכאון. עוד פיגוע ועוד הצהרות מזקיפות גב, עוד דקירה ועוד רקטה, עוד הודעה על בניה בשטחים ועוד גינוי. שוב מאשימים את כל העולם ומי לא. סוף סוף, מצאו מי אחראי לאינתיפאדה הנוכחית, פייסבוק והרשתות החברתיות, ולא ניהול הסכסוך הכושל עם הפלסטינאים. כך בורחים מאחריות. ורוב הציבור קונה את כל התירוצים ונאנח בהשלמה. עד מתי?

למספר שעות השתררה לפני ימים אחדים רטוריקה אחרת, של פיוס ותקווה. הנה הכל אפשר, אם רוצים. אפילו ה"אין-פרטנר" הגיע ללוויה. רכבת של שועי עולם הציפה את המדינה. נראה שיותר ממה שהם כיבדו בנוכחותם את זכרו של שמעון פרס, הם ביקשו לצנן את זחיחות דעתם של ראש הממשלה וחבר הגמדים הסובבים אותו. הרי רק לפני מספר ימים נשא בנימין נתניהו נאום שחצני בעצרת האו"ם בו התגנדר במצבה הבינלאומי העתידי של ישראל. והנה כעת מנהיגי עולם מגיעים כדי לומר לראש הממשלה שעדיף לאמץ קו אחר, של פיוס, נוסח שמעון פרס.

כחניך של תנועת העבודה ובן-גוריון, הפנים פרס שעדיף לעשות ולא לדבר. בעוד שהימין מפטפט את עצמו לדעת עד להכעיס ולמען כותרות, הרי שהשמאל עשה הכל בלי לעורר מהומות. השמאל אינו פחות מחויב לביטחון ישראל. הרי אותו שמאל הקים את המדינה, הרחיב את גבולותיה בשנת 1967, החל בהתנחלות בשטחים הכבושים, ועוד. בשעתו אמרו על פרס שהוא ביצועיסט. אכן, יש לו מניית יסוד בכור בדימונה. במידה רבה צודקים המתחשבנים עם השמאל על שהכביד בשעתו את ידו על המיעוט הפלסטינאי בישראל והטיל עליו ממשל צבאי. הימין מצליח יותר בדיבורים ופחות במעשים. בשעתו כיבה פרס את להבות האינפלציה הדוהרת של שרי הליכוד באוצר. להבדיל מאלה שמתגרים ונועצים אצבעות בעיני היריב, העדיף פרס להטיף לפיוס ולדו-קיום.

*

שוב הוכח שריבוי אמצעי תקשורת אינו מבטיח פלורליזם. שלושת ערוצי הטלוויזיה ושתי תחנות הרדיו - קול ישראל וגל"צ, שידרו בגל פתוח את ההכנות ללוויה. מרואיינים נדדו בין האולפנים, אחדים נוטפים ריח נפטלין. גם כל העיתונים המרכזיים הקדישו אין ספור עמודים לתמונות ולסיפורים ונזהרו בדרך כלל בכבוד המת. לרגע היה נדמה שגודש הסיקור הניתן למותו של פרס בעוכריו. 

גם ההספדים של הנשיא וראש הממשלה הטילו שיממון. כותבי נאומים מותשים בימים אלה ומתקשים לגלות מעט שאר רוח. למעט אובמה, כמעט כל המספידים התעלמו מנוכחותו של מחמוד עבאס. אולי יש מקום לארגן סדנה לכותבי נאומים לאישי ציבור. רק סמלי היה שמירי רגב המתהדרת בנוצות של אליטה חדשה היתה אחראית לטקס האשכבה של סמל האליטה הישנה. גם הפעם השלימו הרשתות החברתיות את החסר. היו מי שהזכירו שרק לפני ארבע שנים השתלחה מירי רגב נגד פרס והבטיחה לעשות הכל כדי לקצר את כהונתו כנשיא. 

לא במקרה התקשורת התמכרה לאופוריה הרגעית. נשיא ארה"ב ביטל 24 פגישות, טס יממה הלוך וחזור כדי להעביר מסר חד לציבור הישראלי, (דקה 10:40 בסרטון). כיבוש עם אחר איננו הולם את העם הנבחר. תחת זאת עיתונאים ופרשנים בכירים העדיפו להתעסק באיימן עודה והיעדרותו מן הלוויה. אין צורך להכתיב לתקשורת. הד.נ.א. של השלטון צרוב בתקשורת ומכתיב לה בקלות יחסית את האג'נדה מה לפרסם. גם כאשר עיתונאים מבקרים פה ושם את השלטון, הם משרתים אותו. למעט עיתון אחד ופרשנים ספורים, כל אמצעי התקשורת, ערוצי שידור ועיתונים מתנבאים בקול אחד. זהו קול הקונצנזוס בעד המשך התנחלות ומדינה דו-לאומית. ספק כמה מבינים מהי מדינה דו-לאומית והשלכותיה?

ואכן, הייאוש כה גדול. שוב חוזרים לרטוריקה של עימות ולמשחק האשמות: הם התחילו, לא מכירים במדינת ישראל, אין עם מי לדבר, לנצח נאכל חרב וכד'. כנראה ש"וירוס" פשט בקרב בכירים במערכת הביטחון. אפרים הלוי ועמיתיו  מבינים משהו גם בהפעלת כוח וגם במגבלותיו. כפי שברק אובמה שב והזכיר - השלום הוא ערובה לביטחון. מי שמכירים פלסטינאים מקרוב, ולא מהתעמולה הישראלית, כנראה גם יודעים שיש פרטנר לשלום, אם רק רוצים ומוכנים לקבל החלטות קשות.

לאחר לווייתו של פרס שבים ל"אנחנו הצדיקים והם הרשעים", לאין מוצא. מבחינה זאת, צודקים מי שחשו שעם שמעון פרס נטמן גם הסיכוי לשלום.

פסוקו של פוסט

אבינו מלכנו. אין מחילה למלעיזים ולמזהמים את השיח הציבורי, בשכר או בחינם.

כתבות שאולי פספסתם

*#