נפתלי בנט מכוון את הרובה אל האקדמיה - דן בתקשורת - הבלוג של דן כספי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נפתלי בנט מכוון את הרובה אל האקדמיה

נפתלי בנט ובנימין נתניהו מתחרים ביניהם מי יאלף יותר אליטות מקצועיות. האם אסא כשר, שחושב שהתקשורת זקוקה לרסן, הוא האדם לבנות קוד אתי לאקדמיה?

מימין נתניהו מדליק נירות חנוכה ולידו בנט
עמוס בן גרשום / לע"

בנט VS ביבי. שר החינוך, נפתלי בנט, יורה לכל הכיוונים. לא חשובים היעדים וגם לא התוצאות. העיקר הכותרות בתקשורת. ריבוי כותרות על בנט מלחיץ את ביבי. מה שביבי יכול לומר ולעשות, בנט יעשה טוב ממנו. בנט מיטיב להתנסח בתקשורת בסאונד בייטים, בסיסמאות, רהוט כמו ביבי, גם באנגלית, והעיקר הוא מכיר היטב את הרגישויות של ביבי ורעייתו. לכן, עליו לפעול הרבה ומהר. כך יוכיח מי יודע למשול. לפני שבועות אחדים נפתלי בנט ירה שוב לכיוון האקדמיה. כעבור זמן קצר הגיב בנימין נתניהו וירה לכיוון המנהל הציבורי. חייבים להנהיג משרות אמון רבות ללא מכרז, כמו באמריקה.

הרשתות החברתיות באקדמיה סוערות. בנט מינה את פרופ' אסא כשר מאוניברסיטת תל-אביב לנסח קוד אתי להתבטאות באקדמיה. שוב היתל הגורל בבנט ופרצה פרשה נוספת של הטרדה מינית בסיעתו, הבית היהודי. מדוע לא ידאג תחילה להתנהגות ה"לבבית" של עמיתיו לסיעה, של ח"כ ניסן סלומינסקי ושכמוהו? גם הפעם נמצאו כמה משת"פים באקדמיה אשר הצדיקו את הצורך בקוד אתי. חייבים להפריד בין פוליטיקה לבין אקדמיה, בין חינוך לבין פוליטיקה. אמנון שפירא, מי שהיה אינדוקטרינטור ראשי בבני עקיבא, וכיום פרופסור חבר מומחה באוניברסיטת אריאל, נהיה למליץ יושר של שר החינוך.

יריות של בנט לכל הכיוונים
הארץ

הכל פוליטיקה בחינוך. אין גבול לצביעות. הרי החינוך בארץ הוא פוליטי ממש מגן ילדים. כל זרם בחינוך - עצמאי או ממלכתי דתי, הוא חממה לבוחרים עתידים. כך, גם תנועות הנוער. אל-המעיין הייתה הברקה אלקטורלית של הרב עובדיה יוסף. בוגרי עקיבא וישיבות מתגייסים בעידוד רבנים להפגנות פוליטיות נגד ממשלה. מנין נוהרים בני הנוער לעמונה? מדוע לא יונהג קוד אתי עבור רבנים שכירי מדינה אשר ממרידים נגד המלכות? סיורי נוער לחברון או לשטחים אינם פוליטיים? כעת שר החינוך התלבש גם על החינוך הממלכתי, שגם כך היה חלש בהנחלת ערכים פוליטיים. אסור להזמין נציגים של ארגונים אזרחים המערערים על מדיניות הממשלה, לא ל"שוברים שתיקה". המורים לאזרחות כבר סורסו ומפחדים להתייחס לסוגיות שנויות במחלוקת. כך מעצבים אקלים לאומני אחיד.

בנט ואסא כשר
אוליבייה פיטוסי וקובי גדעון/באובאו

מבחינה זאת דווקא האקדמיה מציעה חינוך פתוח ופלורליסטי יותר מכל גוף אחר. באקדמיה אפשר להיחשף לדעות שונות ולחשיבה ביקורתית. באקדמיה אפשר להתווכח עם המרצים, וגם להתלונן עליהם. באקדמיה אפשר לבחור במרצים, גם לפי דעותיהם הפוליטיות המיוחסות להם. גם כיום מי שלא מתאימה להם האווירה החופשית באוניברסיטת תל-אביב יכולים ללמוד באוניברסיטת בר אילן או באריאל.  

חופש ביטוי הוא מהות האקדמיה, ואין כמוהו בשום מסגרת חינוכית אחרת. זהו יתרונה של האקדמיה וזהו ייחודה על פני מערכות חינוך סגורות והומוגניות. מזה הם פוחדים. הם מפחדים שהאקדמיה תשבש את האינדוקטרינציה הלאומנית במסגרות חינוך קודמות. החרדים מצאו פתרון. הם השיגו הכרה ומימון במסגרות לימוד מבוקרות באקדמיה, ללא חילונים והפרדה בין גברים לבין נשים. ולזה שואפים גם לגבי כלל הצעירים, לימודים סטריליים. עדיין יש תקוה שגם הפעם הירייה של בנט באקדמיה תחטיא.

מימין- מאיר שמגר ואסא כשר
דניאל בר-און/גיני

*

אדם לכל עת. ככל שאני מעריך את מי שקיבל על עצמו את המשימה של שר החינוך, עדיין אני תמה אם אין כאן סוגיה אתית בפני עצמה: הכיצד יכול עמית לקבוע קוד אתי עבור הקהילה שלו? איני מסוגל להעריך את המיומנות המקצועית של אסא כשר בתחום האתיקה. לפני למעלה מעשר שנים הוא הביע דעתו על התקשורת ועל כך יש לי מה להגיד.

"כל כוח אמור להיות מרוסן. הממשלה מרוסנת, הכנסת מרוסנת, בית המשפט העליון מרוסן, הצבא מרוסן, המשטרה מרוסנת. יש רק כוח אחד שרסניו הם סיביים – זו התקשורת. זו סכנה רצינית לחברה ולתרבות. חייבים לרסן את הכוח הזה, כדי שהתקשורת תהיה מרכיב בונה של החברה ולא מרכיב הרסני שלה" (אסא כשרNRG , 23.8.2005).

אוניברסיטת אריאל. סטודנטים בספריה באוניברסיטת אריאל
אילן אסייג

התקשורת = כוח לא מרוסן? האם אסא כשר לא שמע על מכלול החוקים ודיני תקשורת אשר מגבילים פרסום מידע? ומה עם לחצים פוליטיים וכלכליים אטומיים אשר מרסנים את מערכות התקשורת? הכללות פשטניות דומות הביע האתיקן המפורסם גם בנושאים תקשורתיים אחרים.

"אל־ג'זירה הוא ענף של הטרור…אני לא חושב שישראל צריכה לתת במה למי שמשרת את מטרות ההפחדה של חמאס...אני לא אומר שגדעון לוי מקבל כסף בשביל מה שהוא עושה. אני אומר שזאת הפוזיציה שהוא שם בה את עצמו, ואין בפי מילים פשוטות בשביל לגנות את זה. מדובר בתת־רמה עיתונאית ומוסרית... באמצע המלחמה הביקורת לא משפרת דבר, היא ירייה בגב". (אסא כשר, ישראל היום, 21.8.2014)

אני תמה אם זה האדם שמסוגל לשמש מורה נבוכים.

הפגנה למען חוק ההסדרים ותושבי עמונה
אמיל סלמן

פסוקו של פוסט

עמונה היא תמצית החוויה הישראלית. החזקים מנשלים את החלשים ומתבכיינים שמנסים לגרש אותם מאדמות שתפסו בכוח מילידים. ההישגים בחינוך יורדים, מערכת הבריאות קורסת, העוני מעמיק, מחירי השיכון מאמירים, אך כסף לא חסר. כנראה, לא פחות מ-140 מיליון שקל יעלה פינוי עמונה, לרבות פיצוי של חצי מיליון שקל לכל משפחה שגזלה קרקעות לא לה. כמה מכשירי MRI היה אפשר לרכוש בסכום זה? כמה שיעורי תמיכה וחוגי העשרה לפריפריה היה אפשר לממן במאות מיליוני ש"ח המוזרמות בנדיבות להתנחלויות? כמה כבישים ניתן היה להרחיב ולחסוך פקקים במקום עוקפים למיניהם בגדה המערבית?

כתבות שאולי פספסתם

*#