בסוף כל משפט בעברית כבר אין ערבי עם נרגילה - משקל עודף - הבלוג של דוד רטנר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בסוף כל משפט בעברית כבר אין ערבי עם נרגילה

כולם מדברים על חשיבות לימודי הליבה לחרדים כדי שישתלבו בשוק העבודה. אבל האם במגזר הערבי נוצר גטו של חסרי יכולת לדבר עברית בסיסית?

תגובות
לימוד עברית במגזר הערבי
ניר קידר

הם היו שלושה צעירים – שתי תלמידות תיכון ומורה שנראה בן גילן, שבאו אלי מהתיכון בעיר עראבה – הן תלמידות י"ב שרוצות לעשות סרט לפרויקט גמר, הוא המורה המלווה. השיחה התנהלה רק ביני ובין המורה. בכל פעם שפניתי לתלמידות הן חייכו בנימוס והנהנו, לא פצו פה. ניצלתי רגע שבו הייתי לרגע לבד עם המורה, ושאלתי אותו מה הסיפור, למה הן לא משתתפות בשיחה? המורה הביט בי מופתע וענה: "מה זאת אומרת למה? הן לא מדברות עברית". כשביקשתי לרדת לעומק העניין, בכל זאת, אזרחיות ישראליות בנות 18 שלא מדברות את השפה הדומיננטית בארץ שבה הן חיות, המורה היה תמציתי ומדוייק: "אתם רגילים לערים המעורבות שבהן ערבים צעירים מדברים עברית ברמה שלכם. אבל בערים הערביות הלא מעורבות רמת דיבור העברית נמוכה מאוד, ולדעתי נעשית גרועה משנה לשנה".

כל מי שעוקב אחרי המתח בין המגזרים בארץ הזו רגיל להכאה על חטא המקובלת, על כך שרוב היהודים לא יהיו מסוגלים, בפרוץ השלום לקנות עגבנייה בשוק של דמשק. אין לנו סיכוי להשתלב במרחב בלי ערבית. זה נכון, אבל מה לגבי העובדה, שעד שיבוא שלום, שני מיליון ערבים צריכים להשתלב בשוק עבודה דובר עברית? זה יפה שחוסיין דוואבשה, הסבא של המשפחה שנשרפה למוות בדומא יכול להתראיין בטלוויזיה בעברית שוטפת שאותה רכש כנראה בעבודתו כפועל פלסטיני בישראל. אבל אם צעיר ישראלי שגר בסכנין או במוסמוס , שאמור למצוא עבודה, לא ישלוט בשפה השלטת, איזה סיכוי יהיה לו להתקדם? האם ייתכן שהעובדה שבחיי היום יום רבים מאיתנו נתקלים ברופאים, רוקחים ועורכי דין ערבים רהוטים בעברית מטעה אותנו לחשוב שכל המגזר דובר עברית שוטפת? השבוע פגשתי משפחה מכפר מנדא, 30  ק"מ בקו אווירי מחיפה. הנער בן ה 15 ואמו לא דיברו עברית כלל, האב דיבר עברית מקוטעת והודה שגם היא מבוססת על מעט מפגשים עם יהודים בעבודתו. בישראל של היום, בכירי האוצר דואגים בגין לימודי הליבה והחשיבות שלהם עבור החרדים, אבל מה המצב אצל הערבים?   

התשובה היא שאף אחד לא יודע. שר החינוך נפתלי בנט אמנם התייחס לסוגיה זמן קצר אחרי הבחירות האחרונות, ואמר שצריך לתגבר את לימודי העברית במגזר הערבי, אבל כאשר פונים ושואלים את אנשי המקצוע, אין תשובה ברורה לגבי המצב בשטח. "לא נעשה מחקר או סקר על מצב השליטה בעברית בקרב ערבים ישראלים צעירים", מסביר ד"ר האני מוסא, המפקח הראשי של משרד החינוך ללימודי עברית במגזר הערבי ומי שממונה על הקניית השפה לתלמידים.

"אני מסכימה שהמצב פחות טוב מאשר בעשורים קודמים", אומרת הזאר מסרי- חוסיין מנהלת תחום החינוך לחיים משותפים ב 'קרן אברהם', עמותה שבין שלל פעילותיה לקידום מדיניות של שוויון ושילוב בין ערבים ויהודים במדינת ישראל, מפעילה את התכנית "עברית בסלאם" לחיזוק השליטה בשפה העברית הדבורה בבתי הספר הערביים היסודיים. התכנית נלמדת במסגרת שעה תוספתית על ידי מורים דוברי עברית. "ניתן להצביע על כמה סיבות שגורמים לירידה ברמת השליטה בעברית מדוברת בקרב צעירים ערבים כיום. הסיבה הראשונה היא הטלוויזיה. פעם כל ילד ערבי היה בוהה בערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית וסופג עברית. כבר שנים שהטלוויזיה בעברית כמעט לא נצפית בבתים במגזר הערבי. כולם מכוונים עם צלחות לווין למדינות ערביות. הסיבה השנייה היא זמינותם של רוב השירותים להם נדרש הערבי בערים ובעיירות שבהן הם גרים. לא צריך יותר לחפש דואר או בנק בעיר היהודית. כמעט הכל נגיש ליד הבית או און ליין בערבית, לא צריך לדבר עברית. יש עובדה שתרגיז אולי אנשים אבל חייבים להכיר בה – עקב המתח בין המגזרים, השפה הערבית היא מרכיב זהות עיקרי וחשוב מאוד לציבור הערבי כמיעוט לשמור על זהותו הערבית. משקיעים את כל המאמצים לשמר את הערבית, גם אם הדבר יעלה כנגד הזנחת העברית שלהם שהיא השפה הדומיננטית במדינה ומהווה מפתח להשתלבות בתעסוקה, בהשכלה ובכלל בחברה הישראלית. כמובן לצד העובדה, שהעברית נתפשת כשפת הכובש, המפלה, צעירים מגיבים באנטי ללמוד ולדבר עברית".

תלמידים ערבים בבית ספר יסודי באבו טור
אמיל סלמן

בתכנית "עברית בסלאם" הנלמדת זו השנה השנייה בפריסה ארצית ב-40 בתי ספר יסודיים, משולבים מורים דוברי עברית, מהניסיון למדנו כי יש ערך מוסף ומשמעותי לשילוב מורים דוברי עברית אשר הילדים זוכים למפגש בין אישי וישיר עם השפה ודובריה והיכרות עם התרבות. מוסיפה הזאר.

בין קרן אברהם למשרד החינוך פניתי להתייעץ עם המנקה במסדרון. היא גרה בכפר באזור חדרה, אם לשלוש בנות, הגדולה בת 13. אף אחד מילדיה לא מדבר עברית. "זה מפריע לי מאוד", היא אומרת, "שקלתי לעבור לגור בחיפה רק בשביל שהילדים ילמדו לדבר עברית,  שיהיה להם סיכוי בחיים כשיהיו גדולים".

הפגנה של סטודנטים ערבים מאוניברסיטת חיפה
רמי שלוש

חזרתי לד"ר מוסא, האיש שעל כתפיו מוטלת האחריות המקצועית לשפר את רמת השליטה בשפה העברית בקרב ילדים ובני נוער במגזר הערבי. ד"ר מוסא נמצא בין הפטיש והסדן – מצד אחד הוא פועל להרחיב את ידיעת העברית, בעיקר המדוברת, בקרב תלמידי המגזר הערבי, מצד שני יש במגזר כעס גם בקרב פוליטיקאים ערבים וגם בקרב מורים במגזר על חלק מהמהלכים, כל אחד מסיבותיו. "אנו יוזמים כיום מהלך גדול של הכנסת השיחה הדבורה, בעברית לגילאים צעירים יותר", מסביר מוסא, "עד כה היה מקובל להתחיל ללמד עברית בכיתה ג'. עכשיו אנחנו מתחילים בתכנית בגני ילדים בשם "טעימות", עם המשך בכיתות א' ו ב'. בשנת הלימודים הבאה אנחנו פועלים להעלות את הרף בכיתות ג'-ט' עם הגדלת שעות לימוד העברית בבתי ספר ערבים מארבע לחמש שעות, שמהן שעתיים יוקדשו לשפה דבורה". כאשר אני שואל את ד"ר מוסא על הטענה לגבי הבעיה של המורה הערבי שמלמד עברית, ד"ר מוסא מסכים חלקית. "התחלנו פיילוט בשם 'יהיה בסדר' ב- 18 בתי ספר במגזר הערבי שבהם מורים יהודים מלמדים עברית. זה נתקל בחששות על פגיעה במעמד ואבדן מקומות עבודה של מורים ערבים, אבל אני נחוש להמשיך בזה. יש מורים יהודים שחוששים עקב המצב להגיע לבתי ספר במגזר הערבי, וגם עם זה צריך להתמודד". גם השאיפה של ד"ר מוסא היא שלדבריו שבבתי ספר ערביים ישתלבו מורים יהודים ללימוד השפה העברית כמו שמורים ערבים מגיעים לבתי ספר יהודים ללמד ערבית. לדבריו מורי השפה העברית בבתי ספר ערביים ירוויחו מחיכוך זה, כך גם תלמידיהם.

הקורא הסביר יגיד שאם המצב של דוברי עברית במגזר כל כך בעייתי, איך זה שהאוניברסיטאות מלאות בכל כך הרבה סטודנטים ערבים? אז גם פה יש לאחרונה שינוי במאזן. ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל, מסביר שעשרות אלפי סטודנטים ישראלים ערבים, שבעבר היו תלויים באוניברסיטאות ישראליות כדי לרכוש השכלה אקדמאית פונים כיום לירדן, ללימודים ברשות הפלשתינאית או למכללות הפרטיות בשפה הערבית. "אני מעריך שאם המצב יימשך כמו שהוא היום, אנו צפויים לסוג של גטו שבו ערבים ישראלים ינהלו את החיים שלהם בערבית, במנותק מהמגזר היהודי", אומר פרח, "לפני כמה שנים, כאשר הייתי פעיל בהקמת ערוץ בערבית מול הרשות השנייה, אמרתי לאנשי הרשות שאני אולי הערבי האחרון שבא ומנסה להשתלב  מבחינת השפה בתוך הממסד שרובו דובר עברית. בקרוב הערבים פשוט לא ירצו ליטול חלק".

הפגנת תלמידים מבתי הספר הערבים נוצרים
אמיל סלמן

         



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#