עבודה, אינטרנט, מימוש עצמי: האשה החרדית יוצאת אל האור

העיקרון "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", ולפיו על האשה להצטנע ולדבוק בתפקידיה - הולך ומאבד מערכו. שיח הזכויות ושוויון ההזדמנויות כבר כאן והוא מרוח על דפי העלונים, לוחות המודעות והוואטסאפ

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חרדית שעובדת בחברת היי-טק במודיעין עילית. נחשפות לתרבות ולציביון החילוני
חרדית שעובדת בחברת היי-טק במודיעין עילית. נחשפות מדי יום לתרבות ולציביון החילוניקרדיט: אייל טואג
דוד ספיבק
דוד ספיבק

"זה לא שלום בית אם את מפחדת" - האמירה החד-משמעית הזו הופיעה לפני חודש במודעה שפורסמה באחד מהעלונים החרדיים וקראה לנשים חרדיות הסובלות מאלימות במשפחה לפנות לעמותות החרדיות שפועלות בנושא. מודעה שכזו עדיין לא יכולה להופיע בעיתונים החרדיים, בוודאי לא במרכזיים שבהם, אך לעמותות יש את דרכי הפעולה שלהן: חלוקת פלאיירים בשכונות, תליית מודעות במקוואות, רשימות תפוצה במייל, קבוצות וואטסאפ, פוסטים בפייסבוק וגם כאמור מודעות בעלונים.

הקמפיין הזה בהחלט נוטע שורשים וחודר עמוק אל תוך המיינסטרים החרדי. "גם אם לאשה חרדית שמרנית אין פייסבוק - לחברה שלה יש, ואנחנו מגיעות אליה דרכה", סיפרה לי מנהלת באחת מעמותות הסיוע, וגם סיפקה דוגמה מאירוע שעסק באלימות במשפחה ושודר בפייסבוק לייב. לדבריה, תוך כדי השידור פנתה אחת הצופות לשכנה שלה, אשה חרדית שאין לה פייסבוק, משום שחשדה שהיא עוברת התעללות. החשד הסתבר כנכון ועוד לפני שהסתיים השידור הועבר דיווח לגורמי רווחה. 

זוהי רק דוגמה אחת לאופן שבו משמשות הרשתות החברתיות כזרז לשינויים תרבותיים במגזר החרדי בכלל ובקרב נשים בפרט. בפייסבוק פועלות מספר קבוצות גדולות של נשים חרדיות ("עכשיו תורך", "נשים לב", "ישנן בנות") והמידע שיוצא מהן מגיע גם לאלה שמנותקות מהרשת או מסתפקות בדואר אלקטרוני בלבד. זהו שינוי פורץ דרך משום שהוא מאפשר לחרדיות נגישות למידע - דבר שלא היה קיים בעבר.

סמינר לבנות בשכונת מאה שערים. נוספו מקצועות
סמינר לבנות בשכונת מאה שערים. נוספו מקצועותצילום: גיל כהן מגן

פעילות העמותות פונה לנשים מהזרם החרדי המרכזי, ולא רק לאלה הנמצאות בשוליים. הפנייה לקהל הרחב מעידה על שינוי משמעותי במעמד האשה החרדית, משום שמדובר בנושאים שבעבר היה מקובל "לטאטא מתחת לשטיח" או לפתור בתוך הקהילה. פנייה לרשויות ממילא היתה תמיד בגדר "מחוץ לתחום". השינוי מוביל חרדיות לדבר ולעמוד על זכויותיהן גם מחוץ לגבולות המשפחה. זהו שינוי רוחבי שכולל גם שיח על זכויות בעבודה, הגשמה ומימוש עצמי ופעילות בשעות הפנאי.

התפישה החרדית המסורתית בנוגע לאשה מתבססת על העיקרון התלמודי "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", ולפיו על האשה להצטנע, לא למשוך תשומת לב ולדבוק בתפקידיה המאוד ברורים ומוגדרים: הבאת ילדים לעולם, טיפול בהם וניהול משק הבית. ערך חשוב נוסף הוא הכבוד לבעל והדאגה לספק את כל צרכיו על מנת שיוכל ללמוד תורה. הזכות לפנאי, להגשמה עצמית או לעיסוק בכל נושא שאינו קשור לעבודה או לבית - אינם רלוונטיים לדיון משום שאינם רלוונטיים לפסיקות ההלכה.

ניצנים ראשונים של שינוי ניתן היה לראות לפני כעשרים שנה, עם התרחבות המקצועות והעיסוקים המותרים לחרדיות. עד אז, עסקו רובן ככולן בהוראה. ומסגרות החינוך השאירו אותן בתוך תחומי הקהילה גם בשעות העבודה. הגידול באוכלוסייה החרדית ושינויים משמעותיים נוספים, כמו מהפכת האינטרנט, פתחו בפני נשים תחומי לימוד חדשים והסמינרים החרדיים הוסיפו מקצועות כמו עיצוב, אדריכלות ומחשבים. שינוי זה כבר חייב יציאת נשים מתוך הבועה הקהילתית והשינוי העמיק עוד.

בלוגרית האופנה החרדית רבקה אהרון מודדת פאות בירושלים
בלוגרית האופנה החרדית רבקה אהרון מודדת פאות בירושליםצילום: אמיל סלמן

מגמת הגידול במספר החרדיות שהוכשרו לעבודה במקצועות טכנולוגיים, הובילה לפתיחת מרכזי היי-טק ייעודיים לחרדיות. חרף העובדה שאלה מקומות עבודה הומוגניים (חרדיות בלבד), הניהול נמצא על פי רוב בידיים חילוניות ומשפיע על אופי וצביון מקום העבודה ומאפשר לנשים לא רק לצאת מהשטעטל אלא גם להיחשף לאורך שעות רבות מדי יום לסביבה שאינה חרדית באופן מוצהר.

ומהעבודה זולג השינוי גם אל תוך הבית החרדי. מהפכת המידע הובילה לכך שכיום בבתים חרדיים רבים יש מחשבים עם דואר אלקטרוני, מחשבים "לצרכי עבודה" ולפעמים גם עם אינטרנט מסונן. אם עד לפני כמה שנים, כל ניסיון למכור לחרדים חבילות גלישה היה דומה לניסיון למכור לטבעונים שובר למסעדת בשרים, הרי שכיום מופיעות ב"יתד נאמן", עיתונו של הזרם הליטאי, מודעות על מבצעים של חברות התקשורת. גם כאן משחקת הטכנולוגיה תפקיד מרכזי: חברות העוסקות בסינון תכנים הוסיפו עובדים וכך זה מאפשר לחרדים ולחרדיות לגלוש באינטרנט ללא חשש שאלגוריתם סורר יפספס תמונה לא צנועה או תוכן לא הולם.

העלונים והעיתונות החרדית עמוסים במודעות על שלל טיפולים ואירועים לנשים העוסקים בהגשמה עצמית. יותר ויותר סרטים והצגות לנשים חרדיות מוצגים ומועלים, בעיקר במתנ"סים השכונתיים. הצורך בפנאי גובר גם מתוך מעמדן של הנשים כמפרנסות הבית, ואת התמונה כולה משלימות הרשתות החברתיות, האפליקציות וקבוצות הוואטסאפ. מי יודע, אולי נראה נשים חרדיות בפוליטיקה הארצית בעתיד הלא רחוק.

דוד ספיבק

דוד ספיבק | |לא שחור לבן

לקראת סיום התואר הראשון בתקשורת וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. לומד גם משפטים באוניברסיטת תל אביב. אוהב מוזיקה (רוק בעיקר), קעקועים וחתולים. אכתוב על המסע שעברתי בשש השנים האחרונות, מבחור בישיבת מיר לסטודנט בעולם החילוני. אשתף אתכם גם בדרכי הפתלתלה אחר מציאת אהבה.

הבלוג הזה מהווה הזדמנות לקבל הצצה נדירה ומרתקת על המתרחש בתוך העולם החרדי. אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ