כתוב שמותר לשמוע שירה מוקלטת של אשה, אז זרמתי עם זה

דמיינו שלפניכם כל יצירות המוזיקה, הקולנוע, הטלוויזיה והספרות שבעולם, אבל עוד לא קראתם או צפיתם בהן ומצפים לכם ימים רבים של הנאה. עכשיו תכפילו את התחושה פי מאה, ותגיעו אלי

דוד ספיבק
דוד ספיבק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חרדים מקליטים שיעורי רבנים על קבצים בחנות מוזיקה בירושלים
חרדים מקליטים שיעורי רבנים על קבצים בחנות מוזיקה בירושליםקרדיט: אמיל סלמן
דוד ספיבק
דוד ספיבק

תארו לעצמכם שאתם נמצאים בפתחו של גן עדן. דמיינו שלפניכם כל יצירות המוזיקה, הקולנוע, הטלוויזיה והספרות שבעולם, אבל עוד לא קראתם או צפיתם בהן ומצפים לכם ימים רבים של הנאה במקום המופלא הזה. תחשבו על מצב שלא ראיתם את "שובר שורות" או את "שודדי הקאריבים", שלא שמעתם את לד זפלין ופינק פלויד, אבל אתם יודעים שזה בדיוק שמצפה לכם. עכשיו תכפילו את תחושת ההנאה הזו פי מאה. זה בערך מה שהיה לי.

כחרדי, הידע שלי על התרבות החילונית שאף לאפס. פעם אחד הרבנים אמר לנו שהמוזיקה של החילונים זה רק "בום בום". המוזיקה האמיתית היא המוזיקה היהודית. כמובן שסרטים וסדרות, לדבריו, הם מלאי פריצות וזוהמה ומובילים להתבהמות ח"ו. שומר נפשו ירחק מהם. אני זוכר את היום האומלל שבו הבאתי לישיבה ספר מסדרת "הארי פוטר". המשגיח (האחראי על המשמעת הרוחנית - ד.ס) ראה אותו בחדר שלי, החרים אותו ולקח אותי לשיחה שבה נזף בי על מעשיי הנלוזים. כששאלתי אותו מה הבעיה, הוא ענה לי: "הספר הזה מלא שטויות. לא ראוי שתקרא אותו או שהוא יהיה בישיבה".

הארי פוטר הוא דוגמה לספר שקראתי עוד בתחילת דרכי בעולם הישיבות. יום אחד היה לי משעמם והחלטתי ללכת לספריה לראות את הספר שכולם מדברים עליו. אני זוכר איך במשך כל הדרך הבטתי לצדדים כדי לוודא שאיש לא רואה שהברזתי מהלימודים. הגעתי לספריה, ובמבוכה של מישהו שמזמין קולה במסעדה לא כשרה, שאלתי איפה נמצא הספר. מצאתי אותו, התיישבתי ליד השולחן ובמשך ארבע שעות קראתי בו ברציפות. זה היה נפלא. הייתי בעולם קסום. התנתקתי לגמרי מההוויה שלי.

הזמר מוטי שטיינמץ, בן לחסידות ויז'ניץ', מדגים מהי מוזיקה חרדית-חסידית עכשווית

כמה שנים קדימה ואני בבית של סבא שלי ז"ל. הוא אהב מאוד מוזיקה קלאסית והכניס אותי קצת לנבכי העניין. שאלתי אותו אם מותר, מבחינה הלכתית, לשמוע מוזיקה קלאסית. הוא ענה שכן. אז הלכתי לקנות כמה דיסקים של בטהובן ומוצרט. זו היתה הפעם הראשונה שקניתי מוזיקה לא חרדית. היא היתה נפלאה אך משם התגלגלתי מהר. 

ליידי גאגא
ליידי גאגא. ישבה על כס המלוכה של הפופצילום: MARIO ANZUONI/רויטרס

יום אחד, כשעלעלתי בספר הלכה מסוים, ראיתי שכתוב שמותר לשמוע שירה של אשה כל עוד היא מוקלטת. מאחר שבאותו זמן כבר היה לי אינטרנט, היתה לי דרך לברר אלו זמרות כדאי לשמוע. בימים ההם, ליידי גאגא ישבה על כס המלוכה של הפופ. אהבתי מאוד את המוזיקה שלה. שני האלבומים הראשונים הופקו באופן מופתי בידי "רד וואן". אחר כך גיליתי את נפלאות הניינטיז. מדונה, בריטני ספירס ועוד הרבה שמות שאני כבר לא זוכר.

בסרטים ההתחלה שלי היתה מקרית יותר. יום אחד, במהלך שיטוטי באינטרנט, נתקלתי ב"שרק" לצפיה ישירה. אהבתי, ובעקבות כך המשכתי לעוד סרטי אנימציה. שם אין חשש ממראות לא צנועים. סרט לייב אקשן הראשון שראיתי היה "החוש השישי". בהמשך ביקשתי מחבר שימליץ והוא הכין לי רשימה. בין היתר היו שם "שר הטבעות", "מלחמת הכוכבים", "ספרות זולה" ו"טיטאניק".

הקדימון של "החוש השישי"

הבאתי בחשאי לפטופ לישיבה, לוקח את החברים לספסלים פינתיים בגנים ציבוריים, ושם היינו יושבים ורואים סרטים עד השעות הקטנות של הלילה. החוויה לא היתה רק עצם הצפייה וההנאה ממנה, אלא גם הידיעה שמחכים לי עוד כל-כך הרבה סרטים כאלו לראות. ההנאה והריגוש היו טמונים בהתחלה, ובזה שבניגוד לחילונים לא הייתי צריך לחכות תשע שנים בין "החוש השישי" ל"עלייתו של האביר האפל". 

נכון להיום, את הטעם שלי במוזיקה כבר גיבשתי. רוק עם נטיות לכיוון האמו והמטאל. דברים גדולים עדיין מבליחים, כמו למשל הזמרת בילי אייליש והסרט "ג'וקר". לצערי זה לא קורה הרבה. "ההתחלה" כבר הגיעה לסיומה.

דוד ספיבק

דוד ספיבק | |לא שחור לבן

לקראת סיום התואר הראשון בתקשורת וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. לומד גם משפטים באוניברסיטת תל אביב. אוהב מוזיקה (רוק בעיקר), קעקועים וחתולים. אכתוב על המסע שעברתי בשש השנים האחרונות, מבחור בישיבת מיר לסטודנט בעולם החילוני. אשתף אתכם גם בדרכי הפתלתלה אחר מציאת אהבה.

הבלוג הזה מהווה הזדמנות לקבל הצצה נדירה ומרתקת על המתרחש בתוך העולם החרדי. אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ