"היי חבר, רוצה לקנות אוויר?" - הסרט והפודקאסט שיסבירו לכם סוף סוף מה היא כלכלת הביטקוין - דוקומניה - הבלוג של רוני דורות - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"היי חבר, רוצה לקנות אוויר?" - הסרט והפודקאסט שיסבירו לכם סוף סוף מה היא כלכלת הביטקוין

למי שיש שלוש שעות פנויות ורצון עז להבין אחת ולתמיד מה הסיפור של המטבע החמקמק, הדוקו ”Banking on Bitcoin” של נטפליקס, ופרק בפודקאסט "Planet Money" יעשו את העבודה

תגובות
שלט חוצות של ביטקוין בשיבויה, טוקיו
Shizuo Kambayashi / AP

למי מאיתנו שזכה להיות ילד בית ספר בשנות ה-80 המוקדמות, ודאי זכורה שורת המחץ האלמותית מ”רחוב סומסום” בה מר קרמוקי פונה אל אריק ומשדל אותו לקנות אוויר מתוך בקבוק. המשחק הפילוסופי-כלכלי, שהוצג לילדים שהיינו, העלה באופן מחויך וילדותי שתי סוגיות.

ראשית, סוגיית המשאב הבלתי מוחשי: כיצד מתייחסים למשאב שכולנו יודעים שאנחנו זקוקים לו אך לא ניתן לחוש בו באופן שמאשש את קיומו, לכמת ואף לתמחר אותו? ושנית, סוגיית החליפין בשוק החופשי: באיזה אופן לוקח אינדיבידואל או גוף ארגוני את המשאב הזה, מתייג אותו לכדי מוצר, מתמחר אותו, ומשכנע אותנו שאנחנו צריכים אותו עד כדי כך שכדאי לנו לשלם עליו מחיר המוסכם בינינו הקונים, לבין מי שמציע אותו למכירה?

סביר להניח שאז עוד לא ידענו איך לנתח את הסצנה המופלאה ההיא, ורק התרשמנו מקולו הערמומי של סוחר האוויר (בדיבוב דב רייזר) ושל אריק האהוב והתמים (יוסף שילוח המנוח), באופן שנחרט בזכרוננו, גם אם לא בדיוק מוחלט.

אז, גם לא ידענו שיום אחד יציעו לנו "לקנות כסף" שמהותו תהיה בלתי מוחשית כמעט כמו אוויר, כי גם לא ידענו שתיוולד לה יום אחד רשת תקשורת עולמית וירטואלית, שטכנולוגיות המחשוב יפרצו דרכים חדשות, שעולם הפי-סי ייוולד ויעבור מהפכה, ושנזכה לתקשורת אלחוטית וכמעט חינמית. לא ידענו, וספק אם היום אנחנו מבינים את כל שאנחנו יודעים.

כאן בדיוק נכנסים סרטי התיעוד הדידקטיים שמטרתם היא לדון בעניין עכשווי, להציב אותו בקונטקסט היסטורי, לגלות לצופה כיצד הגיע לעולם, מה ההשלכות שלו ולאן מועדות פניו. זוהי סוגה בפני עצמה וכמו כל דבר היא יכולה להיות רעה או טובה. בדרך כלל אלו סרטים נטולי יומרות אומנותיות, אבל במיטבם הם מספרים סיפור מעניין ולוקחים אותנו צעד צעד לקראת השלמת פאזל המידע באמצעים ארכיוניים, "ראשים מדברים" (ראיונות ועדויות), פיסות סטטיסטיקה, מחקר, ומומחים לתחום. כזה הוא "Banking on Bitcoin", שיצר כריסטופר קנונצ'יארי, וזמין לצפייה למנויי נטפליקס.

הסרט כשלעצמו לא יותיר אף אחד עם עודפי רגש מכל סוג שהוא, אולי כי קנונצ'יארי לא מאמין בכוחה של כלכלה לרגש – טעות יסודית שעוד נגיע אליה. זה סרט לימודי וככזה הוא לא רע בכלל. הוא נע לאורך כמה קווי עלילה שביחד טווים את סיפור הולדתו של המטבע המוצפן. כמו כן, הוא מציג בפנינו את הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות ביוזמה, ההרצה, והשימוש במטבע, לטוב ולרע, עד 2017. בין תמונות חורפיות של שלג אמריקאי בחוף-המזרחי, וגרפיקה ממוחשבת המתנדנדת בין מועילה לבלתי נסבלת, יורים עלינו סיפור שבחלקו הגדול מצליח לשמר עניין גם בקרב אלו שהמטבע מהם והלאה.

פרט להרגעת הסקרנות האינטלקטואלית לגבי הטכנולוגיה המרתקת, וכיצד ביטקוין נֶהֱגָה על ידי קומץ גיקים של תכנות, ו”סייפרפאנקס” (cypherpunks) שובבים, הוא מספר את סיפורו של סטושי נקאמוטו, ה"דנידין" של עולם המטבע המוצפן, ומנסה לפענח מיהו אותו האנרכיסט הליברל שמאס בבנקים המרכזיים בעקבות פשיטת הרגל של בנק ההשקעות העצום "ליהמן ברדרס" ב-2008, והקריסה הכלכלית שבאה בעקבותיה. ברגעיו החשובים הסרט מעלה סוגיות מוסריות המתגוששות אידיאולוגית בין כלכלה אוטופית המדמיינת שוק חופשי, מבוזר ושקוף לגמרי, לבין הקפיטליזם המסורתי המבקש לו רגולציות משפטיות מדינתיות, וריכוז סמכויות בנקאי.

צ'ארלי שרם
Cshrem

למרות שהוא נוטה מעט יותר לטובת הביטקוין ושימושיו החיוביים, הסרט רומז לנו שבאליה הזו עלולים לדקור לא מעט קוצים: ראשית, כיוון שמדובר בפרוטוקולים אנונימיים מבוססי הצפנה, המצויים באלפי מחשבים הנקראים "מִכרות" ואשר מקשים על פריצות ומעקב אחר המשתמשים, פוטנציאל השימוש לרעה במטבע יעלה ככל שאנשים ייתמחו בטכנולוגיה הזו, וככל שיזהו פרצות משפטיות. כך קרה עם "הרשת האפלה", כביש צדדי ואנונימי באינטרנט, דרכו אנשים החלו להלבין הון, ואף לסחור בסמים ללא מגבלות, עם אותו ביטקוין מהולל (בשוק הוירטואלי הקרוי -silk road).          

שנית, צ'ארלי שרם, ממייסדי קרן הביטקוין, מי שכיהן כסגן יו"ר הקרן ונידון לשנתיים מאסר בעקבות הסתבכות בלתי חוקית שכזו, אמר בראשית דרכו של המטבע, שהביטקוין הוא "מזומן עם כנפיים". התפיסה שהמטבע המוצפן הופך כל העברת כסף מקומית לגלובלית, מובילה רבים לחשוב שבכך הוא פותח אפשרויות למסחר להמון אנשים שכרגע מודרים מהמערכת הפיננסית. כפי שנאמר בסרט, ל-2.5 מיליארד מבוגרים בעולם אין גישה לחשבונות בנק, וביטקוין יאפשר להם סוג של בנק בטלפון הנייד שלהם. אחת הדוגמאות בסרט מתייחסת למשל לאנשים שעובדים במקום אחד על הגלובוס ורוצים לשלוח כסף הביתה במקום אחר על הכדור, או במילים אחרות: מהגרי עבודה. הטענה היא שהאנשים העניים האלה שתומכים במשפחותיהם מרחוק מאבדים כ-10 אחוזים מהסכום שהם שולחים דרך חברות כמו "ווסטרן יוניון". לביטקוין כמובן "לא אכפת מגבולות" והאנשים האלה יוכלו להעביר סכומי ביטקוין במהירות ובלי עמלות.

זה נשמע כל כך טוב והוגן אבל הסרט מתעלם לחלוטין משאלות כמו כמה מאלה שאין להם גישה לחשבון בנק, הם בעלי גישה לחשבון סלולרי, או לאינטרנט מלכתחילה? אחוז האוריינות הנמוך במדינות דרומית לסהרה או בדרום מערב אסיה בכלל מאפשר גישה לטכנולוגיה הזו? וסליחה על השאלה הבוטה, אבל כמה זמן ייקח עד שבחוף השנהב יהיו בתי עסק שיכבדו ביטקוין, ואותה משפחה ענייה תוכל לקנות עם הכסף שנשלח אליה מצרכים למחיתה במכולת האזורית?         

מטבע ביטקוין מסתיר שטר דולר אמריקאי
Dado Ruvic / Reuters

דיון מוסרי נוסף שנגרע מהסרט הוא הבעיה האקולוגית של תצרוכת החשמל הבלתי תיאמן שגובים מחשבי "כריית המטבע". התחזיות מדברות על כך שעד 2019 תצרוכת החשמל של רשת ביטקוין תעלה על צריכת החשמל של ארה"ב כיום. האם אוכלוסיות מקומיות ייאלצו להקריב את עצמן ויוותרו על אנרגיה חשמלית לטובת כריית מטבע הקריפטו שיש למתי מעט מהאוכלוסיה? מי ידאג לאזרחים ומי יישא בעלויות התפעול ברגע שהרווחים מכרייה יקטנו לבעלים?

בשיחה עם הכלכלן ד"ר אורן לוינטל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שכתב על האבולוציה של כסף מנייר (עם פרופ' יוסף זעירא), הוא אמר שהכמיהה של תומכי הביטקוין לכסף חופשי מרגולציה ממשלתית משקפת ערכים מתקדמים של חופש ודמוקרטיה, אך אינה מתיישבת עם הניסיון המוניטרי שנצבר במשך מאות השנים האחרונות. בניגוד לתפישה הרווחת, כסף לא תמיד הונפק על ידי הממשלה, והיו מספר אפיזודות היסטוריות שבהן הכסף הונפק על ידי גופים פרטיים. כל המקרים הללו הסתיימו בתנודתיות חריפה של ערך הכסף, ובסופו של דבר גרמו להתערבות הממשלה. אכן, גם הממשלות לא תמיד ידעו לנהל מדיניות מוניטרית נכונה, ואחת הדוגמאות הבולטות היא האינפלציה הגבוהה בישראל בשנות ה-80. ואולם, בשלושים השנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום זו, וכיום יש לבנקים מרכזיים את הידע והכלים לנהל מדיניות מוניטרית ששומרת על יציבות המטבע.

על מנת שהביטקוין יהיה אמצעי תשלום משמעותי, ערכו הריאלי חייב להיות יציב לאורך זמן. כדי לייצבו, יהיה צורך לנקוט בפעולות הדומות מאוד למדיניות מוניטרית רגילה, מוסיף ד"ר לוינטל. למשל, הצמדה של המטבע לנכס אחר או הרחבה/צמצום של כמות הביטקוין בהתאם לביקוש, כדי לשמור על שוויו. מובן שפעולות אלו יהפכו אותו למטבע רגיל המנוהל על ידי גוף מרכזי ויחתרו תחת האידיאולוגיה המקורית של המטבע, שהלהיבה רבים כל כך. על כן, ישנו ספק גדול אם כסף פרטי כגון הביטקוין, שאינו צמוד לנכס ריאלי, יכול להיות אמצעי תשלום בעל תפוצה רחבה. בריאיון ל- CNBC  פרופ' קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, שהיה הכלכלן הראשי בקרן המטבע העולמית, חוזה שערכו יהיה קרוב יותר ל-100 דולר מאשר ל 11,000 דולר שהוא שווה היום, בעקבות רגולציה גלובלית הכרחית:

לבסוף, סיפורי הביטקוין הנוצצים דוהים קצת כששומעים על כל אותם מפסידי ביטקוין. אלו אותם משקיעים ותיקים שנתנו למטבע צ'אנס ראשוני ושכחו מקיומו. כיום כשפוטנציאל הרווח שעשו מהשקעתם הראשונית ניתן להמרה ממשית של סכומי עתק הם אינם יכולים להרוויח מסיבה בנאלית לחלוטין. תחזיקו חזק: הם אינם מוצאים את קוד הגישה בן 64 התווים ל"ארנק" הביטקוין שלהם, וכך אובד ממונם הוירטואלי. את הסיפור המדהים של מפסידני הכסף מומלץ מאד לשמוע בפודקאסט הכלכלי המרתק Planet Money, שכולו דווקא מבוסס על התרגשות מכלכלה. כן, כלכלה היא כל כך יומיומית ונוגעת לכולנו ולכן יכולה להסעיר. נסו בעצמכם:

המטבע שהיה להם עדיין שלהם אך הם לא לגמרי יכולים להוכיח את זה. ממש כמו שאריק לא מצליח להראות לבּנְץ את כל כמות האוויר שרכש בשקל אחד בלבד, לאחר שזו נשפכה מידיו ברגע של היסח הדעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#