"כאן" נפטרים מיועז הנדל: הפוליטיזציה של התאגיד - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כאן" נפטרים מיועז הנדל: הפוליטיזציה של התאגיד

"כאן" הואשם בחנופה לשלטון אבל האמת היא הפוכה, ותעיד על כך הפרידה מיועז הנדל המצוין, שחטא ב"ימניות". ההצעה הרעה שעלתה שוב לסגירת התאגיד עלולה לנופף בעוולות כאלה

תגובות
יועז הנדל
כאן ועכשיו - חדשות תאגיד השידור הישראלי

לא נעים היה לקרוא את הדיווחים המפתיעים על הצעת דרעי לסגור את תאגיד השידור, לפיהם נתניהו ידון בכך עם שר האוצר כחלון. לא נעים משום שהתאגיד כבר העמיד הרבה תוכניות משובחות בטלוויזיה וברדיו, ולא נעים משום שההצעה באה דווקא מידיו של דרעי (שרק לאחרונה, כפי שצוין בידיעה ב"דה מרקר", ספג שתי כתבות לא מחמיאות מתאגיד השידור, שאחת מהן גררה תביעת דיבה מצידו).

אבל כשמדברים על "הפרנויה התקשורתית" של נתניהו, אי אפשר שלא לשים לב לפוליטיזציית האנטי-ביבי שבה לוקה גם התאגיד החדש: החל בהצבת גאולה אבן בעמדת מגישת החדשות המרכזית, דרך מוטי גילת המתקשה להסתיר את טינתו לשלטון ובעיקר לנתניהו, ועד סיפור פיטוריו של יועז הנדל מהתוכנית "שבע אקטואלי", פיטורים מקוממים שעברו בדממה, וחשוב להתעכב על הסיפור הזה.

הנדל הגיש עם מיכל רבינוביץ את "שבע אקטואלי", תוכנית מעולה, אינטליגנטית, שהראתה סימני עלייה ברייטינג וגם הציגה את צמד המגישים הכי יפה בטלוויזיה. עכשיו הצוות הזה נעלם, מתוך מה שנראה בין השאר כקנאה וצרות עין, אבל במקרה של הנדל היתה כאן גם סיבה פוליטית שקופה, שראשיתה הגלויה לעין היא בראיון שערך הנדל ב-10.7 עם בסאם עראמין ורמי אלחנן מפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. הראיון הזה, שבו העלה המראיין מול מרואייניו כמה תהיות מתונות ואמיצות, מתבקשות לגמרי מבחינה עיתונאית, גרר התנפלות קוצפת עליו מצד עידן רינג ב"העין השביעית" ואחריו מצד רוגל אלפר ב"הארץ". כמה שבועות לאחר מכן פורסמה הודעת התאגיד על הפסקת ההתקשרות עם הנדל.  

באותו ראיון הביע הנדל הסתייגות מכך שההכרזה על פורום המשפחות השכולות המשותף נעשתה דווקא ביום הזיכרון לחללי צה"ל והטרור, ומתוך כוונה - ששני המרואיינים אכן אישרו אותה - להיאבק באמצעות הפורום בכיבוש. הפוליטיזציה הזאת של יום הזיכרון, שבו שרויות משפחות ישראליות של נרצחי הפיגועים הפלסטיניים בכאבן הנורא, לא נראתה להנדל נכונה, ובצדק. הוא הזכיר בהקשר זה את האם הפלסטינית שהיללה את בנה השאהיד המפגע, וציין כי לא ניתן למצוא אימהות כאלה בין הישראלים, ככה שלא באמת מדובר ב"מאבק משותף נגד הטרור". רמי אלחנן לעומתו, דווקא מצא עדיפות מוסרית ברוצח של בתו, ש"היתה לו ההגינות הבסיסית להתאבד" - כך ממש - לעומת ה"רוצח" של בתו של עראמין (שמתה ב-2007 מירי כדור גומי בידי שוטרי מגב, שהיה "רשלני ולא מוצדק" כקביעת ביהמ"ש המחוזי).

זה היה אופי הוויכוח בשלב מסוים - מכאן הרוצח-המתאבד הפלסטיני ההוגן, ומכאן המג"בניק הישראלי מאוים הפיגועים שהרג בשגגה רשלנית והוא בעיני המרואיינים הרוצח והנבל האמיתי. עולם הפוך. מול זה עמד הנדל, בנינוחות ובתקיפות מרשימות, ועל כך הותקף. מה זה הותקף? כותרת המאמר המתרתח ב"העין השביעית" (13.7) שכתב עידן רינג, יו"ר עמותת "סיכוי" היהודית-ערבית, היתה: "מופע האימים של יועז הנדל". ואילו אלפר, שכבר במארס 2016 השווה את הנדל ל"הצל" (אלפר הוא כנראה השמש במשוואה), ושעם עליית "שבע אקטואלי" ביום השידורים הראשון זיהה בהנדל את "פני התאגיד הימני המתנגד לשלום" - תקף גם הפעם את "היעדר הרגש האנושי" של הנדל.

אחרי כחודש שוחררה כאמור ההודעה שהנדל יורד מהמסך. טקטיקת ההחשדה בימניות עבדה על התאגיד המבוהל: הן בשיטת אלפר הפלקטי, שכל מה שמחוץ לעולמו הפוליטי הצר מוכרז אוטומטית כ"ימני" ו"פאשיסטי", והן בשיטת יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, שבהרמת כוסית לשנה החדשה יצא בהאשמות מופרכות ושקריות נגד התאגיד על "הידבקות לעטיני השלטון וחנופה שיטתית לפוליטיקאים... לפודל הזה פיללו נציגי השלטון". אפשר לשער למה ורשבסקי מעוניין בחיסול התאגיד, שהלך והתחזק ברייטינג מול ערוץ 10, אבל האמת כאמור היא הפוכה: התאגיד אכן לקה בפוליטיזציה - אלא שהיא מכוונת מעיקרה נגד ראש הממשלה. ויעידו הפיטורים של הנדל, מנחה שפוי וכריזמטי שנחשב ימני מדי עבור התאגיד.

תגובת דוברת "כאן": "החוזה עם הנדל הסתיים בעקבות מעבר תוכניות האקטואליה מאולפני הרצליה להפקה פנימית. הוחלט על אי חידוש חוזה פרילנס איתו ועם מגישים נוספים. ההחלטות על שינויים ברצועות האקטואליות הן של מנהל החדשות, ברוך שי, ונעשות משיקולים מקצועיים בלבד".

הדוברת הכחישה שהיתה לטור של רוגל אלפר השפעה כלשהי על פיטורי הנדל. "המגישים האחרים" בתגובתה, שעימם לא חודש החוזה, הם דרור פויר ומיכל קורול בתוכניתם דלת הרייטינג והמעניינת פחות, "חמש מקורי".

סוף דבר, אסור שתאגיד השידור ייסגר, אבל כדאי שלא יפחד להיות מאוזן ורב-קולי באמת (וכאמור, קנה המידה של אלפר איננו מומלץ). כי משגה מטופש כמו פיטורי הנדל הוא מסוג הדברים שמוליכי העצה הרעה לסגור את התאגיד עלולים להיתפס להם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות