המעריץ הסורי של עלמה זהר - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המעריץ הסורי של עלמה זהר

היזכרות בשני שירי אהבה יפהפיים של עלמה זהר בעיצומו של מאבק המינים, ומיהו תושב סוריה שהתרגש מאחד השירים

תגובות
עלמה זהר
שרה פלוט

בימי המאבק הלוחמניים האלה נגד הטרדת נשים וקיפוחן אפשר כמעט לשכוח את הדבר המתוק והמסעיר הזה - אהבת אשה וגבר. שני השירים הבאים של עלמה זהר, זמרת-יוצרת נפלאה עם יכולת אהבה גדולה, מזכירים.  

"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)" הוא אחד משיאיה של זהר: בקולה הערב והמחוספס מעט, גלוי הלב, במילים דיבוריות פשוטות, היא מגישה בו צילום מציאות מקסים מתוך חייה. באמצע הלילה מעיר אותה טלפון ממיגל, בחור אינדיאני שהיה לה איתו רומן בחו"ל, המצלצל להגיד לה את אהבתו במבטא אנגלי-לטיני כובש ובנפש קלה. והנה היא בין שני קצות חייה: מכאן זיכרון האושר עם מיגל, "לילות טרופים בטִיפִּי ודַיִג עם חכה, / אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה" (ומקסימה גם העובדה שהיא מרשה לעצמה להתאהב באינדיאני, לא כל אחת היתה מרשה); ומכאן ההיתקעות אחרי שחזרה לארץ - בלי כסף, עם החבר השוכב עכשיו לצידה, שהוא "שריטה של שנים", ועם המוזיקה שהיא כותבת אבל אינה בוקעת: "אתמול ניתקו את החשמל, חודשיים אין לי גז,/ עדיין מנגנת אבל שום דבר לא זז". אבל עכשיו מיגל טילפן ופתאום השיר זז.

החבר הוותיק מוחה, וכעסו מצייר אותו כמין "משה" שמבקש ממנה בפרצוף רציני לבחור - "או שֶ או שֶ". אז למה באמת לא לבחור במיגל? הרי "החיים הם סרט / ואני אשה משוחררת". מיגל כנראה לא ייבחר, אבל הטלפון הלילי שלו, כמין שליחות מלאך, העיר מחדש את בטחונה ואת הגעגוע שלה לאהבה.

היסחפות דומה באהבה מתרחשת בשיר שונה באופיו, "התרגשתי לקראתך", מתוך אלבומה השני של זוהר ("שלושים ושלוש", שהופיע ב-2010, שנתיים אחרי "דברי" עם השיר "מיגל"). ואם ב"מיגל" היא היתה הנאהבת, הפעם היא האוהבת שאינה מחושבנת בגילוי רגשותיה. להיפך, בדימוי מפתיע היא משווה את ציפייתה לאיש שעומד לבוא להתרגשותם של כלבים הרצים בַּשביל לקראת אורח, ובהמשך: "כמו פרפרים מסונוורים לאור ירח/ כמו הלחישה של הגפרור המתלקח/ התרגשתי לקראתך".

בכתבת טלוויזיה כלשהי ראיתי לאחרונה את עלמה זהר, שגדלה בשכונת רחביה הירושלמית (היא בתו של האמן ישראל זהר ובצעירותה נישאה אמה, אורנה, ליענקלה רוטבליט, משוררם של כמה מהטקסטים המופלאים בזמר העברי), כשהיא מצולמת בפתח הצריף שבנתה בעצמה - בעבר היא עסקה בנגרות. זה היה נדמה לי ליד חוות סוסים כלשהי, אולי ביישוב חופית. והיא סיפרה עד כמה היא לא מסוגלת לגור בדירה בעיר, עניין חונק מבחינתה. בטבע, עם הכלב ופרפרי הירח והרגל היחפה והים שכמוה בשיר הזה "גואה בלי נשימה", היא קרובה לטיבעה.

הנה "התרגשתי לקראתך" בביצוע זהר, ואחריו קליפ מהופעה משותפת שלה עם אתי אנקרי, ובפתחו היא מסבירה למה דווקא אנקרי. הטוקבק הראשון לביצוע הזה, אגב (ניתן לראותו ביוטיוב), הוא של אזרח סורי בשם פאדי אל אמיר, שכתב לה לפני שנתיים: "Big love from Syria Great music Thank You". טעם משובח שחצה את מרחקי השפה והעוינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#