ליצמן ניצח את הנשים: פסיקת בג"ץ נגד לידה טבעית פוגעת בחירותן - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליצמן ניצח את הנשים: פסיקת בג"ץ נגד לידה טבעית פוגעת בחירותן

בג"ץ דחה את עתירת מרכז הלידה בגדרה נגד סגירתו בצו משרד הבריאות, אבל דעת המיעוט הנאורה של השופט גרוסקופף מוכיחה עד כמה מטעים את הציבור. ואחרי הכל, הסתמן בפסיקה גם פתרון פשוט

תגובות

בדומייה כמעט מוחלטת, בלי שום מחאה, התקבלה בשבוע שעבר החלטת בג"ץ בנושא מהותי מאוד - זכות הנשים על גופן בלידה. ברוב של שני שופטים נגד אחד דחה בג"ץ את עתירתו של מרכז הלידה הטבעית "בית יולדות" בגדרה (ולצדו עוד כמה גופים), שהוא אחד המרכזים הבודדים בארץ וכנראה המאורגן ביותר בהם, נגד סגירתו ב-2017 בידי משרד הבריאות לאחר שפעל להפליא כשש שנים. משמע: אשה הרה שלא מעוניינת ללדת בבית חולים ומבקשת לעצמה לידה אינטימית נטולת התערבויות תרופתיות וכירורגיות למיניהן - תתקשה היום הרבה יותר למצוא אלטרנטיבות.

האבסורד המשווע הוא שלידת-בית עדיין מותרת היום (תחת מגבלות בטיחות מקובלות כמו מרחק מבית החולים) - אבל במרכז הלידה, מקום מצויד ובטוח יותר, קרוב לבית חולים, עם מיילדות מנוסות במיוחד - הדבר נאסר. השופט יוסף אלרון, אחד משני דוחי העתירה, אף הודה בסוף פסיקתו בצורך לפתור את האבסורד הזה. ובלטה בפסיקה המאכזבת של בג"ץ דעת המיעוט הנאורה והמבריקה של השופט עופר גרוסקופף, שבניגוד לעמיתיו קיבל את העתירה והפריך בשיטתיות את עמדת משרד הבריאות - הן מצדה המהותי והן מצד חוקיותה - שאותה הוא כינה "הכבדה על הכבדה".

וצריך לומר מייד: בניגוד לרושם שמנסים משרד הבריאות ובתי החולים לעורר, לידה טבעית עם מיילדות מוסמכות מחוץ לבית חולים אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים. קבעו זאת מחקרים חוזרים ונשנים, למשל מחקר במחוז אונטריו בקנדה (שצוין בכתב העתירה), אשר בחן שיעורי תמותה ותחלואה אצל היולדות והיילודים בלידות טבעיות לעומת בבית חולים: הנתונים שנאספו בשנים 2006-2003 הראו כי אין הבדל בין הקבוצות בשיעור התמותה והתחלואה. יותר מכך - שיעורי התחלואה החמורה, לפי המחקר, היו נמוכים יותר בקבוצת לידות הבית.

לידה טבעית במרכז הלידה "בית יולדות" בגדרה
עדנה כהן

לא במקרה הלידה הטבעית במרכזי לידה או בבית מקובלת במדינות המערב הרבה יותר מאשר בישראל שבה, כדברי השופט גרוסקופף, "רמת המדיקליזציה היא מהגבוהות בעולם". והוסיף השופט: "בבריטניה ישנה לנשים אפשרות בחירה בין לידה בבית חולים (...), במרכזי לידה שמנהלות מיילדות, או בביתן. מדיניות משרד הבריאות הבריטי היא כי לכל אישה נתונה הזכות לבחור ונעשה מאמץ ליידע נשים במגוון האפשרויות. בהולנד נתפשת הלידה כתהליך טבעי ולא כהליך רפואי, ועל כן ממשלת הולנד מעודדת נשים בהריון בסיכון נמוך ללדת בביתן (...). לידות הבית ממומנות על ידי המדינה, ואישה המבקשת ללדת בבית חולים ללא הצדקה רפואית, נדרשת להשתתף בעלויות האשפוז".

הבנתם? בהולנד צריך הצדקה רפואית כדי ללדת בבית חולים - או שתשלמי. בישראל, בית החולים הוא ברירת המחדל החינמית ואת מרכז הלידה הטבעית שעליו היית מוכנה לשלם - סגרו לך. העותרות לבג"ץ הזכירו עוד דוגמאות למדינות המקדמות מרכזי לידה, בהן גרמניה ובלגיה, וציטטו גם מחקר מ-2014 בארה"ב, ולפיו "קיים גידול עקבי של לידות מחוץ לבתי החולים".

מה שלמדתי מבתי

אני עצמי התוודעתי לכל העניין דרך בתי, שיצאה חבולה גופנית ונפשית מהלידה הראשונה שלה, שהיתה סטנדרטית בסך הכל: המתנה מורטת עצבים בסביבה המונית מנוכרת, אפידורל, ואקום, חתך חיץ שנדרשו לה חודשים להתאושש ממנו. בהריון הבא היא החליטה להימנע מכך בכל דרך (ופסלה גם את מרכזי הלידה הטבעית שמציעים כמה בתי חולים, כי הם פועלים על בסיס מקום פנוי ולא כליווי לאורך ההיריון שסופו לידה טבעית מובטחת עם מיילדת ידועה מראש, וגם כי הם מועדים להתערבות רפואית מוקדמת מדי). כך היא מצאה את "בית יולדות" בגדרה - והכל התהפך לטובה בדיוק בנקודות שקיוותה להן. שתי המיילדות המנהלות את המקום (תמי טסלר ועפרית פק) ליוו אותה בחום ובפגישות הכנה מקצועיות במהלך ההיריון - ככה עד לחודש השביעי להריונה, בשנה שעברה, אז נסגר מרכז הלידה בצו משרד הבריאות. האופציה הזאת נטרקה בפניה.

בחודשיים הנותרים היא הצליחה להתארגן בכל זאת ללידה בביתה עם אותן מיילדות. הלידה היתה עבורה חוויה עוצמתית, כואבת אך מאושרת, בלי אפידורל ובלי חיתוכים. אחריה היא הפכה לפעילה בארגון "זכותי ללדת" והשתתפה בגיוס הכסף - במסגרת גיוס המונים - שמימן את העתירה נגד סגירת המרכז. 140 אלף השקל שתרם הציבור מימנו את העתירה שנדחתה.

הפתרון הפשוט

קריאה בפסיקת בג"ץ ממחישה עד כמה דוחי העתירה, השופטים אלרון ונועם סולברג, לא עסקו בשאלה העקרונית של זכות היולדת לבחור בין שתי אפשרויות שוות סיכון, אלא בהתפלפלות נקודתית סביב שאלות טכניות כמו מהו "בית חולים"  ומהו "טיפול רפואי" לפי החוק המנדטורי שמשרד הבריאות החליט לפתע לפרשו אחרת. מאחורי מסקנתם כי לידה נכללת בהגדרת "טיפול רפואי" (גרוסקופף פסק ש"לידה היא הליך טבעי") עמדה אכן, כמדומה, קבלה שמרנית - אולי גברית שמרנית - של עמדת משרד הבריאות ולפיה לכאורה "בבית חולים יותר בטוח". אבל כאמור, הסכנה ממש אינה פחותה בבתי החולים: טעויות רפואיות במערכת שעובדת בסרט נע, פגיעה מתרופות, זיהומים (שר הבריאות ליצמן הודה כזכור ב-2017 כי מדי שנה מתים בישראל כ-5000 בני אדם (!) מזיהומים שנדבקו בהם בבתי חולים - נתון מהגבוהים במדינות המפותחות), וגם גוף היולדת שמורדם חלקית ופועל בתחושה חלקית - לעומת גוף דרוך ואחראי בלידה הטבעית, וכיו"ב.

ואשר למשרד הבריאות, מותר לחשוד כי מאחורי ההתנגדות שלו למרכזי הלידה עמדו במידה רבה שיקולי האגו המקצועי של בתי החולים, וגם שיקול כלכלי: על כל לידה במסגרתו מקבל בית החולים 13.500 שקל. סכום כזה, אל תופתעו, לא הועבר בשעתו למרכז הלידה בגדרה כשהוא פעל, והיולדות נאלצו לשלם בעצמן (בתי שילמה כ-9000 שקלים). ולמרות הערת השופט סולברג כי "כפי שציין משרד הבריאות, אוכלוסיות שבהן רווחת לידת הנשים בבית הן לעתים רבות אוכלוסיות חלשות" - צריך לחזור ולהזכיר כי בעתירה שלפנינו, נגד סגירת מרכז הלידה, ממש לא מדובר על נשים חלשות. להיפך - נשים מודעות לגופן, לבריאותן ולאימהותן שנאלצות ומוכנות לשלם על כך לא מעט.

כדאי להביא שוב לסיכום העניין קטע מתוך פסיקת השופט גרוסקופף שתמך בעותרות: "משרד הבריאות אינו מוסמך לפעול כפי שפעל (...). הרושם המצטייר הוא שמשרד הבריאות נוקט כלפי מרכזי הלידה הטבעית בקו של 'הכבדה לשם הכבדה' – דהיינו כי הוא אוסר על הפעלת מרכזי לידה טבעית, לא מאחר שלידה בהם מסוכנת יותר מהאופציה המותרת של לידה בבית היולדת, אלא מאחר שהדבר מקשה על יולדות לבחור באפשרות של לידה מחוץ לבתי חולים (...). בחירתה של יולדת כיצד ללדת קשורה בקשר הדוק לאוטונומיה של כל אישה על גופה, ועלינו לאפשר לה מרחב בחירה, בכפוף כמובן למגבלות רפואיות מובַנות (...). אין משרד הבריאות יכול לקדם את עמדתו באמצעות מתן פרשנות שגויה לפקודת בריאות העם, הקוראת לתוכה דרישות רישוי שאינן כלולות בה".

המאמר הזה, אגב, לא בא להמליץ לנשים על לידה טבעית דווקא - הבחירה והאחריות הן עניינה של כל אחת, וסביר כי גם בעתיד הקרוב רובן הגדול יעדיפו ללדת בבית חולים. לפי נתונים שנאספו בעמותת "נשים קוראות ללדת", באירופה נעה כיום כמות הלידות במסגרות שמחוץ לבתי חולים בין 5-1 אחוז, ובהולנד היא 16-13 אחוז. בישראל - פחות מאחוז, אם כי מסתמנת עלייה מסוימת. גם במעט הזה החליט משרד הבריאות להילחם.

ואחרי הכל יש בכל זאת צד מפתיע בפסיקת בג"ץ. בסיכום דבריו קובע השופט אלרון (והצטרף אליו בכך גרוסקופף) כי סוגיית מרכזי הלידה עשויה למעשה להיפתר בדרך פשוטה - באמצעות שיתוף פעולה ומעקב של בתי החולים או גורמי רפואה ממשלתיים אחר המרכזים, להבטחת סטנדרטים בטיחותיים - כפי שקורה במדינות המערב. "העותרות לא דנו בהרחבה באפשרות זו", כתב השופט אלרון, אך "לטעמי, אפשרות זו, לוּ תיבחן על ידי הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, עשויה לרפא את הקושי המסוים הקיים היום בחוזר משנת 2012, המאפשר מצד אחד קיומן של לידות-בית בבית היולדת, ומצד שני אוסר על פעילות מיילדותית במרכזי לידה". מרכז "בית יולדות" בגדרה, וכל מרכז לידה רציני אחר, בוודאי ישמחו לשיתוף פעולה כזה.

האם הפתח לפיתרון שסימן השופט אלרון יכול עדיין למצוא תיקון באמצעות בית המשפט? לא ברור. אם לא, כדאי להעביר את העניין בהקדם לכנסת, כי המתווה כבר הובהר: להסדיר נוהלי פיקוח ושיתוף פעולה בין מרכזי הלידה הטבעית למשרד הבריאות. עכשיו צריך רק ח"כית (או ח"כ) שיאמצו את ההצעה של השופט אלרון ויילדו בצורה הכי טבעית ומתבקשת את החוק שיפתור את העניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#